פרשת השבוע - פרשת בחוקותי

(כבר חשבתי שלא  אצליח לפרסם את הפינה כי האינטרנט באיזור שלנו על הפנים...)

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת בחוקותי

כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.
פרשת בחוקותי היא פרשת השבוע העשירית והאחרונה בחומש ויקרא. הפרשה מתחילה בפרק כ"ו  ומסתיימת בסוף החומש. (פרק כ"ז). בחלק מהשנים שאינן מעוברות קוראים בדרך כלל את פרשת בחוקותי ביחד עם פרשת בהר.

עיקר הפרשה עוסק בפרשת הברכות והקללות (הנקראת גם פרשת התוכחה), כלומר תיאור השכר והעונש שיהיו לבני ישראל אם ישמרו את מצוות התורה או אם לא ישמרו אותן. הברכות קצרות יחסית,
ואילו הקללות מפורטות מאוד ומתוארות באופן מדורג ההולך ומחמיר עד העונש החמור ביותר - הגלות, המיועדת לאפשר לארץ ישראל להשלים את שנות השמיטה שלא קוימו כראוי על ידי העם.
הקללות מסתיימות בנימה אופטימית - "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים... וזכרתי להם ברית ראשונים".

בהמשך הפרשה מובא קובץ הלכות בעניין הערכה כספית של נדבה שאדם נודב לבית המקדש, והלכות הנוגעות לפדיון או המרה של קודשים כמו מעשר, הקדש, בכור, מעשר בהמה ושדה שהוקדשה.

ולדבר התורה

כמה פנינים לפרשה

 "אם בחוקתי תלכו"

רש"י - "שתהיו עמלים בתורה.
אומר רבי אליהו דסלר: אדם העמל בדבר מסוים ונקשר אליו, ככל שהיגיעה מתגברת – הולכת גם האהבה וגוברת.
כאשר אדם עמל, נוטע עץ וטורח בגידולו, הוא נקשר אליו עד כדי אהבה. הסיבה לכך כי בעמלו השקיע בעץ חלק מעצמו – מה"אני" שלו, לכן הוא מרגיש קשור אליו.
כדי שהעץ ייראה נאה, הוא מרבה להתעסק בו לטפחו ולייפותו.

אם זה כך בדבר גשמי, בדבר רוחני על אחת כמה וכמה.

ככל שאדם עמל יותר לזכות במעלה רוחנית, הוא דבק במעלה זו, עד שהופכת היא להיות קניין בנפשו.
לכן: "אם בחוקותי תלכו" – שתהיו עמלים בתורה. הברכות מותנות בקניין התורה, והתורה נעשית קניין בנפש האדם, רק על ידי עמלה של תורה.

 "ונתתי גשמיכם בעתם"

אומר רבי מאיר שמחה הכהן: כל הברכות כאן הן חוקי טבע, על ידי שמירת התורה הטבע יתברך, זו בעצם ההתגלות ה' הגדולה ביותר.

שתהיה לכולם שבת שלום.

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 18:56.  תל-אביב- 19:11.  באר-שבע- 19:12.   חיפה- 19:04.

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 20:13.  תל-אביב- 20:15.  באר-שבע- 20:14. חיפה- 20:17.

רבינו תם 20:48

למעונינים הנה הדברים שפרסמתי שנה שעברה.

פרשת השבוע - פרשת בהר

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת בהר

כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.

פרשת בהר (או בהר סיני) היא פרשת השבוע התשיעית בספר ויקרא. היא מתחילה בפרק כ"ה ומסתיימת בפרק כ"ו.

יש שנים בהם קוראים את הפרשה ביחד עם פרשת בחוקותי.

מנושאי הפרשה:

הפרשה מפרטת דינים והלכות כלכליים, ובהם:

* מצוות השמיטה, היובל ודינים נלווים

* גאולת קרקע

* איסור ריבית

* דיני עבד עברי

* גאולת עבד עברי הנמכר כעבד לגוי

* איסור פסל, מצבה ואבן משכית.

ולדבר התורה

כמה פנינים לפרשה

☼ "שש שנים תזרע שדך"

מדובר כאן על שנת שמיטה אשר היא כל שנה שביעית.

כתב רבי מאיר שמחה מדוינסק בספרו 'משך חכמה': ענין השנים, הם כימי בראשית: יום לשנה. וכן אמרו חז"ל: כשם שנאמר: "שבת לה'" בשבת בראשית, כן נאמר "שבת לה'" בשנת שמיטה. והנה ביום השלישי וביום הששי לבריאה נאמר בהם: "כי טוב" פעמיים.
מוצאים רמז במניין שנות השמיטה - בשנה השלישית ובשנה הששית של שנות השמיטה, נותנים מעשר עני – דבר שמרבה את הטובה על ידי כך שנותן המעשר מטיב גם לזולתו.

☼ "את שבתותי תשמורו"

כתב רבנו יעקב 'בעל הטורים': - בפסוק מצויין ענין שמירת השבת לאחר שנכתבה השבת. ואילו במקום אחר כתוב: "שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת" ('דברים' ה). השמירה נכתבה בזה לפני השבת.

דברים אלו הם רמז האומר לנו שצריך שמירה גם לפני כניסת השבת וגם אחר יציאתה – זה בעצם התוספת מחול על הקודש, שמוסיפים בכניסת וביציאת השבת.

שתהיה לכולם שבת שלום.

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 18:51.  תל-אביב- 19:06.  באר-שבע- 19:08.   חיפה- 18:59.

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 20:07.  תל-אביב- 20:10.  באר-שבע- 20:09. חיפה- 20:11.

רבינו תם 20:43

למעונינים הנה הדברים שפרסמתי שנה שעברה.

פרשת השבוע - פרשת אמור

היה לי שבוע די לחוץ ועכשיו הגיע סוף השבוע, כהרגלנו במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת אמור

כמה מילים על הפרשה מהויקיפדיה

פרשת אמור היא פרשת השבוע השמינית בספר ויקרא. היא מתחילה בפרק כא ומסתיימת בפרק כד.

הפרשה עוסקת במספר נושאים:

*   בית המקדש - קדושת הכהנים, כמו למשל שאסור להיטמא למתים ועוד. המומים אשר

    פוסלים כהן מלשרת בבית המקדש. האיסור על טמאים להביא קורבנות ולאכול בקודש, 

    כמו כן האיסור על מי שלא כהן לאכול מהקורבנות.

*   רשימת מומים הפוסלים את הקורבן, וכן תנאים נוספים לכשרות בהמה לקורבן.

*   פרשת המועדים: פירוט של כל חגי ישראל והמצוות המיוחדות לכל חג וחג.

*   ציווי על הדלקת נר התמיד במנורה ועל לחם הפנים.

*   פרשת המקלל - סיפור על ריב בין שני אנשים במחנה ישראל, ועונשו של אחד מהם 

     שקילל את השם.

*   דיני מכה אדם ומכה בהמה.

 ולדבר התורה:

מספר פנינים לפרשה  של פיני אייזק מאתר ארשת.

♣  אמור אל הכהנים… ואמרת (כ"א א')

אמור ואמרת. להזהיר גדולים על הקטנים. (יבמות פ"ה)

כלל ידוע הוא שכל ישראל ערבים זה לזה. כל אחד ואחד מישראל מהווה איבר מסוים בגוף האומה, וכולנו גוף אחד. כפי שאיברי הגוף מושפעים זה מפעולתו של זה – כך ישראל.

השפעה זו שרירה וקיימת אף כאשר מדובר במדרגות שונות: מדרגתם של גדולי האומה מושפעות ממעשי האנשים הפשוטים וכן הקטנים מושפעים ממעשיהם של הגדולים.

זוהי בעצם כוונת הכתוב: "אמור אל הכהנים..." – עליך להורות לכהנים את הדרך בה ילכו להתעלות מעלה מעלה.

המדרש אף מבאר - להזהיר גדולים על הקטנים – עליך להסביר לבני אהרן, כי לאורח חייהם ישנה השפעה על כולם, גם על מי שלא נמצא קרוב אחיכם. (באר מים חיים)

♣   כי אם לשארו הקרוב אליו (כ"א ב')

 הספרא מפרש  - אין שארו אלא אשתו.

לא בכדי מכונה דווקא האשה בשם שאר. מילה זו מורה על המשכיות. האשה היא זאת שבעצם מקימה את הדור הבא  ואין לך שארית גדולה מזו. (הכתב והקלה)

♣ והכהן הגדול מאחיו (כ"א י')

חז"ל מעידים כי חלק מהכהנים הגדולים שכיהנו בבית השני, נתמנו על ידי המלכות באמצעות שוחד (והיו מקרים שאותם כהנים כלל לא היו ממשפחת הכהונה...) וגינו זאת בכל תוקף.

רבי יהונתן אייבשיץ מוצא לכך רמז מהפסוק "והכהן הגדול מאחיו" - כלומר הכהן הגדול חייב להתמנות דווקא על ידי אחיו ולא על ידי השלטונות.

שתהיה לכולם שבת שלום

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 18:46. תל-אביב- 19:01. באר-שבע- 19:03. חיפה- 18:54.

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 20:02. תל-אביב- 20:04. באר-שבע- 20:03. חיפה- 20:05.

רבנו תם: 20:39.

  

למעונינים הנה דבר התורה מהשנה שעברה.

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

מקור התמונה

יום הזיכרון לחללי צה"ל ומערכות ישראל, המצוין מדי שנה בד' באייר (או ביום סמוך), הוא יום זיכרון שנועד להנצחת זכרם של חללי צה"ל, מערכות ישראל וחללי פעולות האיבה.

החל משנת 1953 היום משמש להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל, בשנת 1963 נקבע ייעודו זה בחוק 'יום הזיכרון לחללי מלחמת הקוממיות וצבא-הגנה לישראל'.

בשנת 1998 החליטה ממשלת ישראל להוסיף ליום הזיכרון את הנצחת חללי פעולות האיבה, והוא נקרא מאז "יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה".

* יום הזיכרון חל יום לפני יום העצמאות, כסמל למחיר שמשלמת המדינה על הקמתה. הסיבה הנפוצה שנחקקה בתודעה הלאומית בקביעת תאריך יום הזיכרון לפני יום העצמאות היא לתזכורת גבורת הנופלים שנתנו את נפשם למען הארץ, ועקב סיבה זו, שחילחלה עמוק לתוך התודעה הישראלית, נקבע באופן רשמי על ידי הכנסת בחוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, ה'תשכ"ג-1963, שבתחילתו נאמר:

 ד' באייר הוא יום זיכרון גבורה ללוחמי צבא-הגנה לישראל שנתנו נפשם על הבטחת קיומה של מדינת ישראל וללוחמי מערכות ישראל שנפלו למען תקומת ישראל, להתייחדות עם זכרם ולהעלאת מעשי גבורתם. 

* מלחמת העצמאות נסתיימה בסמוך ליום העצמאות הראשון 1949. האזכרות לזכר חללי מלחמת העצמאות, התקיימו בשנתיים הראשונות במהלך יום העצמאות עצמו. בקרב המשפחות השכולות הייתה תחושה קשה, קיום האזכרות לצד החגיגות היה קשה מבחינה רִגשית, והם חשו שלא מכבדים את קרוביהם בצורה נאותה, לכן המשפחות דרשו לייחד יום מיוחד לזכר הנופלים.

שר הביטחון דאז דוד בן-גוריון, הקים ב-1951 מועצה ציבורית להנצחת הנופלים, המועצה המליצה על ד' באייר כ"יום הזיכרון הכללי לגיבורי מלחמת הקוממיות", ההצעה אושרה בממשלה לקראת יום הזיכרון השלישי. בשנת 1963 חוקקה הכנסת את "חוק יום הזיכרון לחללי מלחמת הקוממיות וצבא-הגנה לישראל", והוסדרו בו מנהגיו ומועדו. במהלך השנים הוכנסו בו שינויים וב-1980 שונה שמו ל"יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל", ונוספו לו גם חללי המחתרות, המוסד והשב"כ.

אמנם במדינות אחרות נהוג לערוך יום זיכרון לחיילים בתאריך שונה לגמרי מיום העצמאות, ולדוגמה: יום הזיכרון האמריקאי חל בחודש מאי, ואילו יום העצמאות – בחודש יולי. מדינת ישראל העדיפה לציין את יום הזיכרון בצמוד ליום העצמאות, ומיד עם סיום יום הזיכרון, בשעות הערב, נערך בהר הרצל בירושלים טקס ממלכתי לפתיחת חגיגות העצמאות. (ממה ששמעתי בארצות הברית 'יום הזיכרון האמריקאי' הפך ליום נופש בו עושים פיקניק וכד'...)

* ההחלטה לקבוע את יום הזיכרון בצמוד ליום העצמאות התבססה על התפיסה, "במותם ציוו לנו את החיים". ביטוי ספרותי זה מנסה להמחיש את ההערכה העצומה לכל אלה שהקריבו את חייהם למען הגנת העם והמדינה. בזכותם יש לנו מדינה.

ישנה פרשנות נוספת לביטוי "ובמותם ציוו לנו את החיים", והיא: החללים השאירו לנו במותם מעין צוואה להמשיך הלאה, לחיות ולשמוח – ולא לשקוע בזיכרונות הקשים ובכאב השכול. פירוש זה מציע להביט קדימה, להמשיך לחיות ולעשות מתוך תקווה לעתיד טוב.

* תחילתו של יום הזיכרון בשקיעת החמה, וסיומו עם צאת הכוכבים למחרת. על-מנת למנוע התנגשות בין יום הזיכרון (ויום העצמאות, שחל מיד אחריו) ובין השבת, נקבעו בחוק הכללים הבאים:

אם חל ד' באייר ביום חמישי, מוקדם יום הזיכרון ביום אחד, ומתקיים ביום רביעי, ג' באייר.

אם חל ד' באייר ביום שישי, מוקדם יום הזיכרון ביומיים, ומתקיים ביום רביעי, ב' באייר.

אם חל ד' באייר ביום ראשון בשבוע, נדחה יום הזיכרון ביום אחד, ומתקיים ביום שני, ה' באייר (כלל זה חל החל משנת תשס"ד).

בכל המקרים הללו זז גם יום העצמאות בהתאם, כך שיתחיל מיד עם תום יום הזיכרון

מנהגי יום הזיכרון:

* בליל יום הזיכרון, בשעה שמונה בערב, נשמעת ברחבי הארץ צפירת זיכרון בת דקה אחת, המתחילה את אירועי יום הזיכרון.

* האירוע המרכזי נערך ברחבת הכותל בירושלים בהשתתפות נשיא מדינת ישראל, הרמטכ"ל ובני המשפחות השכולות ובו מודלקת אבוקת זיכרון.

* אחריו מתקיים טקס מרכזי בבנייני האומה הנערך על ידי ארגון זוכרים בהשתתפות משרד הביטחון, המוסד לביטוח לאומי ועירית ירושלים.

* אירועים נוספים נערכים בכל רחבי הארץ (כגון האירוע 'שירים בכיכר' הנערך בתל אביב).

 * ביום הזיכרון, בשעה 11 לפני הצהריים, נשמעת ברחבי הארץ צפירת דומיה בת שתי דקות, שלאחריה מתקיימים טקסי זיכרון בכל בתי הקברות הצבאיים.

* האזכרה המרכזית מתקיימת בחלקה הצבאית שבהר הרצל, אירועים נוספים מתקיימים באנדרטאות השונות, בבתי יד לבנים, במוסדות חינוך, בבסיסי צה"ל, באתרי זיכרון ובמוסדות ציבור.

* בשעה 13:00 נערך טקס אזכרה ממלכתי לחללי פעולות האיבה, באנדרטת חללי פעולות האיבה שבהר הרצל בירושלים.

* בבתי הקברות הצבאיים נוהגים להוריד את הדגל לחצי התורן, לקרוא תפילת "יזכור" מיוחדת ליום זה, ישנו נאום של נבחר ציבור, חזן שר את תפילת "אל מלא רחמים" בגרסה לזכר חללי צה"ל, מניחים זרים ברחבת האנדרטה מטעם מוסדות וארגונים שונים ומסיימים לרוב במטח ירי כבוד של חיילי צה"ל.

* בטקסים אחרים נוהגים להציג מסכת בזמר ובקטעי קריאה לזכר הנופלים. רבים נוהגים לפקוד את בתי יד לבנים ביישובים השונים ולעיין שם בספרי ההנצחה המתארים את החללים. בחלק מהיישובים נוהגים לערוך בערב יום הזיכרון, לאחר הטקס הרשמי, ערב שירי לוחמים, הכולל שירי שכול וזיכרון לנופלים.

* על מנת לאפשר לקרובי משפחתם של חללי מערכות ישראל להשתתף ללא קושי בטקסי יום הזיכרון, נקבע בחוק שקרוב משפחה (הורים, הורי הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחיות) רשאי להיעדר מעבודתו ביום הזיכרון ויראו אותו כאילו עבד. החל משנת 2010 ניתנת זכות זו גם לקרובי משפחתם של חללי פעולות איבה.

* סמלו של יום הזיכרון הינו פרח דם המכבים הצומח, ע"פ המסורת, בכל מקום בו נפלה טיפה מדמם של המכבים.

* טקס הדלקת המשואות, שנערך ברחבת הר הרצל, חותם את אירועי יום הזיכרון ומתחיל את חגיגות יום העצמאות.

(בעבר, בנוסף לצפירה המושמעת בערב היום ובבוקרו במהלך טקסי הזיכרון, נהוג היה להשמיע צפירה שלישית לציון תום יום הזיכרון ותחילת יום העצמאות. ביקורת על המעבר החד שגרמה צפירה זו בין תוגת היום לחגיגות העצמאות, הביאה לביטול הנוהג בתחילת שנות ה-80.)

[מקורות:

ויקיפדיה

מט"ח]

פרשת השבוע - פרשת תצוה - שבת זכור

 

מקור התמונה

 

במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת תצוה

כמה מילים על הפרשה
 

פרשת תצוה היא פרשת השבוע השמינית בספר שמות. היא מתחילה בפרק כז' ומסתיימת בפרק ל'.

לאחר פירוט תבנית המשכן וכליו בפרשה הקודמת (פרשת תרומה), פותחת פרשת תצווה בציווי הקב"ה להביא שמן זית זך שממנו ידליקו את מנורת הזהב.

אהרן ובניו נצטוו ללבוש בגדים מיוחדים בשעת עבודתם במשכן. כמו כן כל הכוהנים לובשים תלבושת מיוחדת הכוללת כתונת, מכנסיים, מגבעת ואבנט  .

לכהן הגדול נוספו עוד ארבעה בגדים והם: חושן המשפט (שבו היו משובצים שנים עשר אבנים יקרות כמספר שבטי ישראל), האפוד, המעיל וציץ הזהב שהיה על מצחו של הכהן הגדול  .

בהמשך הפרשה מובא סדר הכנת והקרבת אהרן ובניו לעבודת הכהונה; סדר הלבשת הבגדים וסדר הקרבת קרבן התמיד שהיה קרב בכל יום בבוקר ובין הערביים.

הפרשה מסתיימת בציווי עשיית מזבח הזהב שעליו הקטירו את הקטורת.

 

השבת מפטירים בפרשת זכור במסגרת 'ארבע הפרשיות'- ארבע פרשיות מיוחדות שנאמרות אחרי קריאת פרשת השבוע בין השבת שלפני חודש אדר לשבת שלפני חודש ניסן, בפרשיות אלו מפורטים דינים ייחודיים לתקופה זו של השנה.

הפרשה עוסקת בחיוב לזכור את מלחמת עמלק שארעה זמן קצר לאחר יציאת מצרים. בנוסף עם ישראל מצווה למחות ולהשמיד את זכר עמלק - המן הרשע היה מזרעו) לכן קוראים את הפרשה סמוך לפורים.

 

ולדבר התורה:

(רעיון שמצאתי בדף לפרשת השבוע)

"ואתה תצוה את בני ישראל" (שמות כז, כ')
סופרי ישראל חשבו ומצאו כי בכל הפרשיות שבתורה, החל מספר שמות בה סופר על הולדת משה ועד סופה מופיע בהן שמו של משה – חוץ מן הפרשה הזאת. (פרשת תצווה).

אמנם משה נוכח בפרשה (הרי הקב"ה פונה אליו), אך שמו כאמור לא מצויין בפרשה.

לפי המפרשים הסיבה לכך ששמו של משה לא מופיע בפרשה היא שבשעה שעשו בני ישראל את העגל אמר משה לפני ה': ""ועתה אם תשא חטאתם ואם אין - מחני נא מספרך אשר כתבת" (שמות לב לב). לפיכך, מחה ה' את שמו של משה מפרשה אחת שבתורה.
מכאן ניתן ללמוד שקללת צדיק מתקיימת, אפילו נאמרה על תנאי.

נשאלת השאלה - מדוע שמו של משה נמחה דווקא בפרשה זו - פרשת תצווה ? מסביר מוילנא שזה מפני שפרשה זו נקראת בשבוע שחל בו יום פטירתו של משה רבינו (ז' באדר).

 

שתהיה לכולם שבת שלום

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 17:02.  תל-אביב- 17:17.  באר-שבע- 17:20.   חיפה- 17:08.

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 18:15. תל-אביב- 18:17.  באר-שבע- 18:18.  חיפה- 18:16.

רבנו תם: 18:55

 

למעונינים הנה דבר התורה מהשנה שעברה.

ודברים על שבת זכור של שנה שעברה

פרשת השבוע - פרשת תרומה

 

מקור התמונה

דגם המשכן

 

 

במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת השבוע - פרשת משפטים - שבת שקלים

 

 

 

  [טקס כריתת הברית על המצוות והדינים שבפרשה, איור של ג'ון סטיפל דייויס]

מקור התמונה

במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת השבוע - פרשת יתרו

 

 

 

במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת יתרו

כמה מילים על הפרשה 

פרשת יתרו היא פרשת השבוע החמישית בספר שמות. היא מתחילה בפרק י”ח ומסתיימת בפרק כ'.

כאשר שמע יתרו חותן משה אודות הנסים שעשה ה’ לישראל הוא לקח את צפורה אשת משה ושני בניה, גרשום ואליעזר, והלך לפגוש את משה במדבר.

יתרו נוכח לראות כי משה עסוק מבוקר עד ערב בשפיטת העם וכדי להקל עליו הציע למשה למנות שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות ולהאציל עליהם סמכויות שיפוט.

בהמשך הפרשה מסופר על הגעת בני ישראל למרגלות הר סיני והכנותיהם של בני ישראל למעמד מתן תורה. ביום השלישי נגלה עליהם ה’ בהר סיני. ה’ השמיע לבני ישראל את עשרת הדברות הכוללות:

א. אמונה בא-ל אחד.        ב. איסור עבודה זרה.                          ג. איסור שבועת שווא.

ד. שמירת שבת.              ה. כיבוד הורים.           ו. איסור רצח. 

ז. איסור ניאוף.               ח. איסור גניבה.

ט. איסור עדות שקר.       י. שלא לחמוד את השייך לזולת.

 

פרשת השבוע מסתיימת בדינים הקשורים להקמת המזבח.

 

ולדבר התורה:

"זכור את יום השבת לקדשו" (שמות כ', ח)

בפרשת יתרו בעשרת הדברות כתוב "זכור את יום השבת לקדשו.." ואילו בספר דברים פרשת ואתחנן (דברים ה', יב) כתוב "שמור את יום השבת לקדשו".

מצוות "זכור" - היא לכבד את השבת ככל יכולתנו במטעמים ובכל מיני כיבודים.

מצוות "שמור" - היא להישמר מעשיית מלאכה ומכל חילול שבת.

ישנו מאמר חז"ל הבא ואומר: "זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו."

מדוע היה חשוב לחז"ל להדגיש זאת?

הסיבה היא (לפי דברי המגיד מדובנא) כנגד אלה הרוצים להפריד בין הזכור לשמור.

העניים-  יעדיפו לקיים את מצוות השמור, הרי העסקים שלו דלים ממילא כך אין לו כל קושי לשמור את השבת, מאידך קשה להם לקיים מצוות "זכור", שהרי אין להם לא בשר ולא יין ואף לא מטעמים, אלא כל מזונם הוא פת ומים.

לעומתם, העשירים -  זה בדיוק ההיפך, קל להם לקיים את מצוות הזכור. הרי ביכולתם לקנות לכבוד שבת כל מיני מטעמים ומגדנות, בגדי שבת וכלים נאים, אולם קשה להם לקיים את מצוות ה"שמור", בגלל העסקים המרובים קשה לעשיר להישמר מטרדות ודיבורי חול בשבת.

לכן נאמרו זכור ושמור בדיבור אחד, ללמדנו שאין כל אפשרות להבדיל ולהפריד ביניהם.

 

 

שתהיה לכולם שבת שלום

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 16:45.  תל-אביב- 17:00.  באר-שבע- 17:03.   חיפה- 16:50.

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 17:59.   תל-אביב- 18:01.  באר-שבע- 18:02.  חיפה- 17:59.

רבינו תם- 18:39

 

למעונינים הנה הדברים שפרסמתי שנה שעברה.

פרשת השבוע - פרשת בראשית

 מקור התמונה

בריאת העולם (בריאת האור) - גוסטב דורה

◄ פרשת בראשית התשע"ב (כ"ג תשרי התשע"ב - 21/10/2011)



◄ פרשת בראשית התשע"ג (כ"ז תשרי התשע"ג - 12/10/2012)



◄ פרשת בראשית התשע"ד (כ"ג תשרי התשע"ד - 27/09/2013)


◄ פרשת בראשית התשע"ה (כ"ג תשרי התשע"ה - 17/10/2014)


◄ פרשת בראשית התשע"ו (כ"ו תשרי התשע"ו - 09/10/2015)

◄ פרשת בראשית התשפ"א (כ"ח תשרי התשפ"א - 16/10/2020)

◄ פרשת בראשית התשפ"ה (כ"ג תשרי התשפ"ה - 25/10/2024)

פרשת השבוע - פרשת וארא

 

במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת וארא

כמה מילים על הפרשה 

פרשת וארא היא פרשת השבוע השנייה בספר שמות. היא מתחילה בפרק ו' ומסתיימת בפרק ח'.

הפרשה מתחילה בבשורת גאולת מצרים שמסר משה לבני ישראל על-פי ציווי ה’ ושליחות משה ואהרן אל מלך מצרים (לאחר פרוט סדר השתלשלות הדורות מירידת השבטים למצרים עד לדורם).
משה ואהרן מסרו לפרעה את דבר ה’ וכשסירב לשלח את בני ישראל ממצרים החלו לבא על מצרים מכות ה'’. 

המכה הראשונה הייתה מכת דם בה נהפכו כל מימי מצרים לדם.

המכה השנייה הייתה מכת צפרדע בה התמלאה ארץ מצרים בצפרדעים.

המכה השלישית הייתה מכת כינים שהכתה באדם ובבהמה.

המכה הרביעית הייתה מכת ערוב (חיות רעות).

המכה החמישית הייתה מכת דבר שהכתה במקנה מצרים.

המכה השישית הייתה מכת שחין אבעבועות שפרח באדם ובבהמה.

הפרשה מסתיימת במכת ברד שהכתה באדם, בחי ובצומח. פרעה ביקש להסיר את המכה בתמורה לשחרור בני ישראל, אך לאחר שהברד פסק פרעה שוב הכביד לבו.

 

ולדבר התורה:

כמה פנינים לפרשה.

 "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב..." (שמות ו; ג')

רש"י- אל האבות.

שואל האדמו"ר ר' מאיר מפרמישלאן - הרי אנו יודעים שאברהם יצחק ויעקב הם האבות, מדוע הוא מפרט זאת כאן בפני משה?
אלא הכוונה היא שהקב"ה נראה ליצחק לא משום שהוא בנו של אברהם, וליעקב – לא משום שהיה "נכד".. אלא "וארא אל האבות" מפני שכל אחד ואחד זכה להיות אב בפני עצמו...

 

 "ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבודה קשה" (שמות ו; ט')

אדם שגורלו מר וקשה בהווה, אין דעתו פנויה לקבל הבטחות לעתיד הרחוק. בני ישראל שנשימתם טרופה עליהם מחמת קושי העבודה, כלל לא קלטו את דבריו של משה שאומר להם כי בעתיד יביאם אל ארץ טובה.
אין להם כל ענין במה שיהיה לעתיד, קודם כל רוצים הם רק להיחלץ מהמצוקה בה הם נתונים כרגע. לפיכך אומר הקב"ה למשה, כי ידבר רק על ההווה -"להוציא את בני ישראל מארץ מצרים" (משך חכמה)

 

   "ותלד לו את אהרן ואת משה" (שמות ו; כ')
התורה מספרת במכוון כי משה ואהרן נולדו ככל בשר ודם להורים רגילים, ובכל זאת נעשו לגדולי הנביאים והמנהיגים של עמנו.
הודות לפעולותיהם ומעשיהם הם אשר בחרו והגיעו לאן שהגיעו! ולא ירדו לעולם כמלאכי מרום.

מכאן רצוי ללמוד, כי כל אדם ואדם מסוגל על ידי עבודתו ובחירתו להגיע למדרגות העליונות ביותר. (ספר המורה והתלמוד)

  

 

שתהיה לכולם שבת שלום

 

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 16:26.  תל-אביב- 16:40.  באר-שבע- 16:45.   חיפה- 16:30.

 

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 17:42. תל-אביב- 17:43.  באר-שבע- 17:45.  חיפה- 17:41.

 

 

למעונינים הנה הדברים שפרסמתי שנה שעברה.