חג שבועות

קצת על החג מהויקיפדיה

חג השבועות הוא אחד משלוש הרגלים. החג נקרא גם "יום הביכורים".

גיור כהלכה

אחד הנושאים המעניינים בשבועות, בנוסף למאכלי החלב, לימוד התורה הוא נושא הגיור.

רות המואבייה החליטה, כאשר נעמי חמותה חזרה לארץ אחרי מות בעלה ושני בניה, לחזור עם נעמי ולא להפנות לה עורף.

המשפט הידוע שנאמר ע"י רות הוא "עמך עמי ואלוקיך אלוקי".

אני זוכרת שתמיד אהבתי לקרוא בעיתוני שבועות סיפורי גיור (רובם `גרי צדק` ולא גרים בגלל ענייני חיתון ועוד...) מעניינים ומרתקים.

יתכן וחלק מאותם גרים אולי `לא מנהלים בית דתי לגמרי` - אך הקשר שלהם לעם ישראל הוא כל כך חזק.

יש לא מעט מקרים של צעירים שעלו לארץ עם המשפחות שלהם, כאשר חלקם אינם יהודים כהלכה, כי אמם לא הייתה יהודיה.

הם גדלו כאן בחברה היהודית, אך מבחינת ההלכה הם אינם יהודיים ויש מהם כאלה שחשוב להם להיות יהודיים.

לי אישית יצא להיות בקשר עם בחורה צעירה בניסיון לעזור לה בגיור שהיא עברה (הכל נעשה בהתנדבות כמובן)
אביה היה יהודי ואמא לא והיא רצתה לעשות גיור כהלכה - חלק מהלימודים שלה היו ב`אולפן הגיור` שבקבוצת יבנה, אבל היא הייתה צריכה עוד קצת הדרכה - כי הרבנות לא בקלות מגיירת אנשים.

כאשר התחלתי לדבר איתה על נושא דיני השחיטה - נושא שהרבנים אוהבים לשאול - כי זה נושא מאד מורכב ומסובך, ראיתי שהיא ידעה את כל הסדר בצורה מדוייקת (אפילו אני שלמדתי את הנושא בשיעורי ההלכה לא זוכרת את כל התהליך...הרי מתי הכשרתי בבית בשר ?)

כאשר הערתי `אני מבינה שבמכינה לימדו אותכם את הנושא טוב..` הבחורה ענתה לי `לא.. ברומניה הלכתי עם אבא לשוחט וראיתי את התהליך...`

זה פשוט הדהים אותי - אני כיהודיה מבטן ולידה לא ראיתי את זה (אולי ראיתי והדחקתי ;-)) אבל היא שרוצה להתגייר ויודעת את ההלכה על בורייה, הרבנות רק מערימה עליה קשיים....

אני יודעת ממנה שבכל מיני פעמים שהיא עמדה מול הרבנים, הם שאלו אותה אם יש לך חבר - לא בגלל שהם התעניינו אלא כדי להכשיל אותה (כי אם  היא הייתה עונה שיש לה חבר יהודי הרבנים היו מקישים מכך שהיא רוצה להתגייר בגלל זה ולא בגלל שהיא רוצה להיות יהודיה...) בפגישות המאוחרת יותר (נדמה לי שבין האחרונות) היא ענתה להם בצורה עדינה שאם הייתה להם בת בגילה הם בטח היו רוצים שהיא כבר תהיה נשואה...

בשבת האחרונה קראתי מאמר ב`מקור ראשון` שפשוט זעזע אותי - התברר שיש לא מעט גרים כהלכה חלקם, אם לא כולם, גרי צדק שהתעקשו על גיור אורתודוקסי - ומוכרים כגיורים - לא מוכרים למדינה.

בעבר היו טענות נגד הרבנות שהיא מקשה על הגיור והגרים, הפעם זה משרד הפנים. אותם גרים, אשר מבקשים אזרחות ישראלית לא מקבלים אותם.

כלומר אם הם חיים פה והגיור נעשה בארץ (גיור הלכתי לגמרי, נדמה לי שאפילו גיור חרדי) משרד הפנים לא מכיר בגיור...

אם הם היו מתגיירים בחו"ל - נדמה לי שאפילו גיור רפורמי - משרד הפנים היה מקבל אותם בארץ ללא בעיה (בגלל שיש חוק שמכיר את כל הגיורים שנערכים בחו"ל) - אבל  בגלל שהם התעקשו על גיור אורתודוקסי בארץ - לא נותנים להם אזרחות ישראלית....

בעיני אין דבר יותר תמוה מזה ותקוותי שהנושא באמת ייפתר בצורה הטובה ביותר.

שיהיה לכולנו חג שמח !!!

זמני כניסת החג:

ירושלים- 18:53. תל-אביב- 19:08. באר-שבע- 19:09. חיפה- 19:01.

זמני צאת החג:

ירושלים- 20:10. תל-אביב- 20:12. באר-שבע- 20:11. חיפה- 20:13.

רבנו תם: 20:45

יום טוב החל במוצאי שבת

שבועות השנה חל במוצאי שבת. כאשר יום טוב (חג) חל במוצאי שבת יש מס' כללים.

* קדושת השבת היא גדולה יותר מקדושת יום טוב. לכן אסור להכין שום דבר משבת ליום טוב, אלא צריך לחכות שהשבת תצא כדי להכין דברים לחג.

* הדלקת נרות ליום-טוב חייבת להיעשות ואך ורק לאחר צאת השבת, כיוון שאסור להבעיר אש חדשה ביו"ט, יש להדליק נר ל24 שעות+ ("נר נשמה") מערב שבת שיידלק עד לאחר צאת השבת וממנו להעביר את האש כדי להדליק נרות לחג. 

* מאחר ואסור לכבות אש בשבת את הנר או הגפרור המשמש להעברת צריך לשים במקום בטוח בו הוא יכבה לבד. (אני אישית באמת מעדיפה להעביר אש בגפרור מאשר בנר...)

* ביום-טוב החל במוצאי שבת לא עורכים הבדלה רגילה של מוצאי שבת וההבדלה נמצאת בתוך הקידוש של ליל היום-טוב. בברכת "מאורי אש" במקום ההבדלה "בין קודש לחול" מבדילים "בין קודש לקודש..."

קידוש ליל יום טוב החל במוצאי שבת מכונה בראשי תיבות יקנה"ז - לפי ברכות הקידוש:

יין (בורא פרי הגפן), קידוש (אשר בחר בנו וכו' מקדש ישראל והזמנים), נר (ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא מאורי האש - ומסתכלים על הנרות שהודלקו לחג), הבדלה (ברוך אתה ה'...המבדיל בין קודש לקודש), זמן (ברכת שהחיינו)

שיהיה לכולנו חג שמח !

פרשת השבוע - פרשת במדבר

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת במדבר

פרשת במדבר היא הפרשה הראשונה בספר במדבר פרקים א-ד'.

ספר במדבר הוא הספר הרביעי מתוך חמשת חומשי התורה, שם הספר נקרא על שם הפרשה הראשונה, הנפתחת בפסוק: "וידבר ה' אל משה במדבר סיני..". חכמים קראו לספר במדבר "חומש הפקודים".

ספר במדבר הוא ספר המתאר את התמודדויות ישראל במדבר סיני עד הגיעם לארץ ישראל. לפיכך בטרם בני ישראל יוצאים לדרך הארוכה משה מונה אותם אחד אחד לפי השבטים שלהם, דיגלם והמחנות שלהם.

ולדבר התורה

רעיון שמצאתי מאתר tora.us.fm

הקשר בין פרשת במדבר לחג השבועות:

חג השבועות הוא יום אחד בלבד, משום שחג השבועות הוא יום מרוכז בקדושת קבלת התורה. פרשת במדבר חלה תמיד לפני חג השבועות, וכן מובא בשו"ע (או"ח, סי' תכ"ח, ס"ד):

"ולעולם קורין פרשת במדבר סיני קודם עצרת".

ניתן להבחין בארבעה קשרים בין פרשת במדבר לחג השבועות, שהוא חג מתן תורה:

קשר ראשון: שם הספר ושם הפרשה "במדבר" נובע מן הדבר שהתורה מדגישה: "וידבר ה' אל משה במדבר סיני", למרות שפשוט הוא שבכל הדברות ה' דיבר עם משה במדבר. תוספת מילת "במדבר" באה לרמז על הקשר בין המדבר לתורה. (והרי בשבועות קבלנו את התורה).

כפי שדרשו חז"ל במכילתא: "בשלשה דברים ניתנה תורה: במדבר, באש ובמים. מה אלו חינם לכל באי העולם, אף אלו חינם לכל באי העולם" (מכילתא, פר' יתרו, פר' ה'). כלומר האדם המפקיר את עצמו על דברי תורה, ומשים עצמו כמדבר זה שהכל דשין בו, תלמודו מתקיים בידו. ואם לא אין תלמודו מתקיים בידו" (ערכין, נד.).

קשר שני: מניינם של כלל ישראל מפורט בפרשת במדבר הנקראת לפני מתן תורה.

משום שמניין ישראל הוא כנגד מנין אותיות התורה. כלומר, כל אדם מישראל מיצג אות אחת בספר תורה.

כפי שספר תורה שחסר בו אות אחת פסול, כך כלל ישראל שחסר מהם אדם אחד חסרה שלמות התורה.

קשר שלישי: בפרשת במדבר נמנה שבט לוי לראשונה בתולדותיו, הן במניין כל זכר (22,300) והן במניין יוצאי הצבא של שבט לוי (8,580). תפקידו המרכזי של שבט לוי הוא להורות את התורה לישראל.

כפי שכתב הרמב"ם (הלכות שמיטה ויובל, פי"ג, הל' י"ג): "מפני שהובדל לעבוד את ה', לשרתו, ולהורות דרכיו ישרים, ומשפטיו הצדיקים לרבים. שנאמר: יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל (דברים, ל"ג, י').

כמו כן כתב הרש"י: מבן חודש ומעלה - משיצא מכלל נפלים, הוא נקרא שומר משמרת הקדש (במדבר, ג', ט"ו).

מצאנו שלכל אחד משבטי ישראל נקבע דגל, שצבעו היה כצבע האבן אשר על שמו בחושן. לעומת זאת לשבט לוי לא ניתן דגל, משום ששבט לוי מיצג את התורה שהיא שייכת לכל השבטים.

מטעם זה חולק שבט לוי לארבע רוחות המשכן, כדי שיהיו קרובים להורות את התורה למחנות הסמוכים להם.

קשר רביעי: בחג השבועות ישראל היו מביאים את קרבן שתי הלחם, העשויות מחיטים. כאשר החיטים מבטאים את קבלת הדעת, שהיא כמובן התורה. וישראל נמשלו לחיטים לפיכך מנה אותם ה'.

שיהיה לכולנו שבת שלום וחג שמח.

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 19:00. תל-אביב- 19:16. באר-שבע- 19:17. חיפה- 19:09.

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 20:18. תל-אביב- 20:21. באר-שבע: 20:19. חיפה- 20:22.

זמני יציאת החג:

ירושלים- 20:19. תל-אביב- 20:21. באר-שבע- 20:20. חיפה- 20:23.

רבינו תם- 20:53.

למעונינים הנה הדברים שהעלתי שנה שעברה

פרשת במדבר

דבר תורה לשבועות

וחג שבועות תעשה לך

 התמונה מפה

קצת על החג מהויקיפדיה

חג השבועות הוא אחד משלוש הרגלים. החג נקרא גם "יום הביכורים".