לספר הגעתי בעקבות מועדון קוראות שיש אצלנו בעיר. (אם כי לצערי לא אוכל להשתתף בפעילות עקב הקורונה...)
שמעתי על הספר מזמן, אבל לא יצא לי להגיע אליו. לספרית בית הספר לא רכשתי אותו מכל
מיני סיבות. יתכן שנרכוש אותו לספריה. כי מצאתי בו עניין רב.
לא היה לי פשוט להיכנס לספר... האלימות ובכלל היחס לנשים מאד הפריע, אבל לאט לאט
נכנסתי לעלילות השונות ונכבשתי. גם הסקס מתואר בספר בצורה שקצת הפריעה לי – אבל
בהמשך הבנתי שזה חלק חשוב כדי להבין מה קורה בחברה המצרית.
בגלל
שהספר תורגם הרבה אחרי שהספר יצא היו פעמים שהזכרתי לעצמי שהעלילה קודמת להפיכה
שהיתה ב-2011."האביב הערבי"... (הספר יצא ב-2002 ותורגם ב-2016. מתברר
שהספר לא תורגם לפני כן כי המחבר לא הסכים לכך...)
הרומן המתרחש בסוף שנות התשעים של המאה
העשרים, מתאר חיים של דיירי בניין אירופאי קלאסי במרכז קהיר.
עצם זה שיש בלב קהיר בניין בסגנון אירופאי, מעורר לא מעט תהיות. הדבר לדעתי מדגיש
את התהפוכות הרבות שעברו על העיר ועל החברה המצרית במהלך כל השנים.
עלילת
הספר מורכבת מסיפורים שונים המנסים לתאר את החברה המצרית בשנות ה-90.
בבית חיים מכלול אנשים, מהעשירים ביותר הגרים בדירות רחבות לעניים, אשר חיים
בדירות קטנות. הספר מציג את עניין המעמדות שבחברה המצרית.
פערי המעמדות אדירים וכך גם ממדי
העוני.
בחדרים הקטנים והעלובים שבקומת הגג שבבנין גרים פועלים פשוטים ועניים וביתר הדירות
גרים בני המעמד הגבוה – עשירים ועשירים חדשים.
בספר נטווים הסיפורים אחד בשני.
* זכי אל-דסוקי, זקן עשיר ושריד מתקופת האליטה של המלוכה, שנרדף על ידי אחותו הנרגנת ומכור לסקס עם פילגשים צעירות
* זכי אל-דסוקי, זקן עשיר ושריד מהתקופה של האליטה של המלוכה. זכי היה מכור לסקס עם פילגשות צעירות. לאור זה שזכי היה עשיר ורודף שמלות, הוא נרדף על ידי אחותו הנרגנת (נספר עליה בהמשך)
* טאהא, בנו המוכשר של השוער שואף להתקבל לאקדמיה לשוטרים ולהיות קצין משטרה, אך עתידו נחסם בגלל היותו בן של שוער, והוא פונה לעבר האסלאם הקיצוני.
* חאתם ראשיד, העורך הראשי בעיתון "לה קר", אדם מאד מוכשר ופיקח , מנהל יחסים הומוסקסואלים עם חברו לחיים, עבדו, חייל עני וחסר השכלה. קיום יחסים כאלה באותה תקופה כלל לא היה מקובל.
* בותנייה, בחורה ענייה, אוהבת את טאהאר וחולמת על חיי הקמת משפחה איתו. עצם היותה
בת ממשפחה ענייה הופכת אותה לטרף קל ולניצול מיני ע"י המעסיק שלה, אשר נוהג
כך גם לשאר העובדות העניות. עצם היחסים של בותנייה עם המעסיק שלה, גורם לה להרגיש
מאד רע.
* חאג' עזאם, מיליונר זקן ונשוי, קונה לעצמו את סועאד, אישה צעירה נוספת בתנאי שתגיע לקהיר ללא בנה. סועאד מסכימה לתנאים, אך בסוף מפירה אותם.
* דאולת, אחותו של זכי מעוניינת להרוויח כסף ולכן היא מעלילה על אחיה עלילות שווא. היא נעזרת בשוחד ובפרוטקציה אצל קציני הצבא כדי לתבוע אותו.
תוך כדי קריאת הספר ניסיתי לתהות על החיים במצרים.
אמנם הם קוראים לעצמם דמוקרטיה – אבל זאת בעצם דיקטטוריה... סוג של מונרכיה. אמנם
מתנהלים שם בחירות – אבל יש רק מועמד אחד ותמיד זה השליט שכבר כהן או מכהן...
בסיפור על טאהא מתוארת התנהגות המשטרה כאשר הם תופסים את הקבוצה שלו (אנשי האסלם
הקיצוני) השוטרים פשוט מתעללים בהם ללא רחם... דבר ש'בעולם המערבי' לא נתפס...
ואם חלילה מתרחש אירוע אלים ע"י
אנשי חוק כמו שוטרים, הדבר נחקר והמעורבים בעניין נענשים.
באיזה מקום, למרות שמצרים כל כך קרובה
לישראל, הרגשתי לא פעם עד כמה אנחנו רחוקים מהמציאות הזאת. מציאות מאד קשה ולא פשוטה.
ולאורך הקריאה עלו בי מידי פעם הרגשות
ותחושות קשות ולא נעימות.
סך הכל אני שמחה שקראתי את הספר – כי הוא
בהחלט ספר שבעיני היה טוב.
בית יעקוביאן / עלאא אל-אסווני
תרגום: ברוריה הורוביץ
הוצאת טובי
(הוצא לאור בעברית בשנת 2016)
240 ע'