פרשת השבוע - פרשת ראה

עוד פחות משבוע חוזרים התלמידים ללימודים, ה-1 לספטמבר מגיע וגם חודש אלול עומד להפציע.

יש לנו בבית עלוני פרשת השבוע שפעם אספתי וארגנתי אותם בתוך קלסר - כי תמיד היה נחמד שיש בבית עלון עם דברי תורה מעניינים (בנוסף לספרים שהיו או נרכשו בהמשך.) במהלך הקיץ כאשר חיפשתי דבר תורה ראיתי פתאום שאין לי הרבה או שלא היו לי כלל עלונים לאותה פרשה - אז שמתי לב שרוב העלונים שיש לנו הם בעיקר עלונים שיוצאים בשנת הלימודים עצמה  - כאשר בקיץ בעצם יש מעט עלונים.

אז שיהיה באמת המון הצלחה לכל התלמידים אשר חוזרים ללימודים וכן לכל מי שקשור למערכת.

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת ראה

כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.

פרשת ראה, היא פרשת השבוע הרביעית בספר דברים. היא מתחילה בפרק י"א פסוק כו ומסתיימת בפרק ט"ז פסוק יז.

נושאי הפרשה:

הפרשה עוסקת בפירוט המצוות שיחייבו את עם ישראל אחרי הכניסה לארץ. אחרי פתיחה קצרה על האפשרות שניתנה לעם ישראל לבחור בין ברכה (קיום המצוות) וקללה (אי קיומן), מתחילה התורה בסקירת המצוות, שתימשך גם בפרשות הבאות:

המצוות המוזכרות בפרשה הן:

* השמדת העבודה הזרה מארץ ישראל.

* ריכוז עבודת ה' במקום אחד שייבחר בעתיד, והעלאת הקרבנות והמעשרות לשם.

* היתר אכילת "בשר תאווה" - בשר שנאכל לשם הנאה ולא למטרות דתיות - בכל מקום, ואיסור על אכילת הדם

* אזהרות מפני נביא שקר, מסית ומדיח; דיני עיר הנידחת

* פירוט החיות המותרות והאסורות באכילה

* מצוות מעשר (צדקה), מצוות שמיטת כספים, דיני עבד עברי

* שלוש רגלים ומצוות עלייה לרגל

ולדבר התורה

"ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" (פרק יא' פס' כו').

חז"ל אומרים לנו "לעולם יראה אדם את עצמו כאילו כל העולם חציו זכאי וחציו חייב, אם הוא יעשה מצוה אחת הוא מכריע את כל העולם לכף זכות ואילו אם הוא עובר עבירה אחת הוא מכריע את כל העולם לכף חובה. (מסכת קידושין).

לפיכך באה התורה ואומרת לכל אחד ואחד "ראה!" כלומר השתדל וראה שבכל מעשה ומעשה שאתה עושה או עומד לעשות – "אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה". כלומר אתה מביא לעולם כולו ברכה או קללה.

הפעולה שלך עלולה להכריע את כל העולם לכף זכות או לכף חובה.

(ע"פ תורת משה)

שתהיה לכולם שבת שלום.

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 18:35. תל-אביב- 18:51. באר-שבע- 19:52. חיפה- 18:43.

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 19:48. תל-אביב- 19:50. באר-שבע:- 19:49. חיפה 19:50.

פרשת השבוע - פרשת עקב

   

יום לא קל עבר בארצנו.
החלמה מהירה לכל הפצועים ותנחומים לכלמשפחות ההרוגים.
נקווה שלא נדע עוד אירועים קשים כאלה ואחרים.

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת עקב

כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.

פרשת עקב היא פרשת השבוע השלישית בספר דברים. היא מתחילה בפרק ז' פסוק יב ומסתיימת בפרק י"א פסוק כ"ה.

נושאי הפרשה:

בפרשה ממשיך משה רבנו בנאום שנשא לבני ישראל לפני מותו. לקראת פירוט המצוות שיהיה בפרשות הבאות, הוא עוסק בפרשה זו בנושאים עקרוניים ורוחניים שהם בבחינת מבוא למצוות:

* ההתגברות על עמי ארץ ישראל וסילוק עבודת האלילים.
* שבחה של ארץ ישראל ואזהרה מפני שכחת עזרת ה' והסתמכות על "כוחי ועוצם ידי..."
* סקירת חטא העגל ושאר חטאי בני ישראל.
* תורת הגמול: שכר על קיום המצוות ועונש על אי-קיומן.

בפרשה נמצאת פרשיית "והיה אם שמוע" הכלולה בקריאת שמע, וכן נמצאים בה הציווי על ברכת המזון ותיאור שבעת המינים.

ולדבר התורה

"והיה עקב תשמעון..." (דברים ז'; י"ב)
לפני כל צעד שאדם חושב לעשות, עליו לשמוע תחילה היטב ולהתבונן אם בצעד זה אשר הוא מתכוון לעשות, האם הוא יעשה את רצון ה' יתברך! ואם לאו - שלא יעשה את הצעד. זהו פירושו של הכתוב "והיה עקב" והיה בכל צעד שתחשבו לעשות "תשמעון" תשמעו תחילה היטב אם הוא יהיה לרצון ה' יתברך

"וכסף וזהב ירבה לך" (דברים ח'; י"ג)
יהודי אחד התפאר בפני ה"חפץ חיים" שהקב"ה זיכהו בעושר רב וכי אין לו כל מחסור. אמר לו החפץ חיים: ראוי לך לקבוע בכל יום שעות אחדות לתלמוד תורה. ענה לו העשיר: אין לי פנאי. אם כן אמר לו ה"חפץ חיים", הרי אתה אביון שבאביונים, אם זמן אין לך, מה יש לך? ואין לך עני יותר מעני בזמן ...

שתהיה לכולם שבת שלום.

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 18:43. תל-אביב- 18:59. באר-שבע- 19:00. חיפה- 18:51.

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 19:56. תל-אביב- 19:59. באר-שבע:- 19:58. חיפה 19:59.

פרשת השבוע - פרשת ואתחנן

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת ואתחנן

כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.

פרשת ואתחנן היא פרשת השבוע השנייה בספר דברים. היא מתחילה בפרק ג' פסוק כג ומסתיימת בפרק ז' פסוק יא. בפרשה 118 פסוקים.

את פרשת ואתחנן קוראים לעולם בשבת שאחרי תשעה באב, ועל שם ההפטרה שלה היא נקראת "שבת נחמו".

נושאי הפרשה:

בפרשה מסיים משה את הנאום הראשון שנשא לפני מותו (הנאום ההיסטורי) ופותח בנאום השני (נאום המצוות).

בסיום הנאום הראשון מוזכרים הדברים הבאים כמו: האיסור על משה להיכנס לארץ ישראל והעברת ההנהגה ליהושע, אזהרה על שמירת המצוות והזכרת מעמד הר סיני (משה אף מזכיר שאם לא ישמרו את המצוות יתחייבו גלות), אזכור ראשון של מושג התשובה.

משה חותם את הנאום בהזכרת הניסים שאלוקים עשה לישראל.

בין סיום הנאום הראשון ותחילת הנאום השני מסופר כיצד הבדיל משה שלוש ערי מקלט בעבר הירדן המזרחי.

הנאום השני - נאום המצוות כולל את החזרה על עשרת הדברות, פרשת שמע ישראל - יסודות האמונה וזכירתם, אזהרה על השמדת עבודת האלילים בארץ ישראל.

מכיוון שאת פרשת ואתחנן קוראים בשבת שאחרי תשעה באב, ההפטרה פותחת סדרה של שבע הפטרות העוסקות בנבואות נחמה ונקראות שבע דנחמתא. בהפטרת ואתחנן קוראים בספר ישעיהו פרק מ'. ההפטרה נקראת "נחמו" על שם הפתיחה של הפרק "נחמו נחמו עמי..."

ולדבר התורה

כמה פנינים לפרשה.

* בתחילת עשרת הדברות נאמר "אנכי ה' אלהיך..."  (פרק ה' פס' ו(.

עשרת הדיברות נאמרו, מתחילתן ועד סופן, בלשון יחיד. חז"ל לומדים מכך, שהתורה מורה לנו בזה, שכל אחד ואחד מישראל צריך לומר לעצמו, שבשבילו ניתנו עשרת הדיברות, ועליו מוטלת החובה לקיימן.

* באותו עניין אמר ה"חוזה מלובלין", שלשון היחיד שבעשרת הדיברות נועדו לומר לכל אדם בישראל: גם אם כל העולם כולו יסור, חלילה, מדרך התורה, זכור כי לך אישית ניתנה התורה, ואתה לא תלך אחריהם."

* בהמשך הפסוק כתוב "...אשר הוצאתיך מארץ מצריים"
רבים מהפרשנים תוהים, מדוע עשרת הדיברות החלו בעניין יציאת מצריים ולא בבריאת העולם, שהייתה המעשה הראשון של הקב"ה לאנושות?.

* הרלב"ג מפרש, שפתח ביציאת מצריים, שכן את העניין הזה עשה הקב"ה למען עם ישראל בלבד, בעוד את העולם ברא לכלל האנושות. ה"חיזקוני" הולך, גם הוא, בדרך זו ומוסיף, שלו פתח במעשה הבריאה, היו בישראל כאלה היכולים להגיב ככה כלפי הקב"ה: הרי בראת את העולם בשביל כולם, למה אתה בא להטיל עלינו דווקא את תורתך?! לפיכך שם בפניהם את יציאת מצריים, אותה עשה רק לישראל ולא לשום אומה אחרת.


* "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך..."  (פרק ה' פס' י"ג-י"ד(

קדושת השבת מנומקת בשני הסברים. האחד - "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ...וינח ביום השביעי, על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו" (שמות, כ', י"א).

כלומר, השבת היא זיכרון למעשה בראשית ומי ששומר את השבת מעיד על אמונתו ב-ה', שברא את העולם בשישה ימים ונח ביום השביעי.

* ההסבר השני לקוח מפרשתנו "ואתחנן", "וזכרת כי עבד היית...על כן ציווך ה' אלקיך לעשות את יום השבת". (דברים ה', ט"ו), כלומר, השבת היא זכר ליציאת מצריים ומייצגת ערך של מנוחת העובד וערך לאומי של יציאה מעבדות לחרות.

* על משקל זה ממשיך בעל ה"חת"ם סופר", רבי משה סופר, שאין די בכך לאדם מישראל כי ינוח ביום השביעי, אלא עליו לעבוד בששה ימי המעשה, ככתוב בעשרת הדיברות: "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך". ומוסיף החת"ם סופר: המהלך כל השבוע בטל ואינו עובד בששת ימי המעשה, עוקר בכך יסוד חשוב של השבת, שכן לגביו אין השבת היא "זכר ליציאת מצרים", שהרי אבותינו במצריים נחו בשבת לאחר ששה ימים של עבודה קשה.

שתהיה לכולם שבת שלום.

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 18:51. תל-אביב- 19:06. באר-שבע- 19:08. חיפה- 18:58.

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 20:04. תל-אביב- 20:07. באר-שבע:- 20:06. חיפה 20:07.

פרשת השבוע - פרשת דברים

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת דברים

כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.

פרשת דברים היא פרשת השבוע הראשונה בספר דברים. היא מתחילה בתחילת הספר ומסתיימת בפרק ג' פסוק כב.

ספר דברים שהוא הספר האחרון בין ספרי התורה מכונה 'משנה תורה' - משה חוזר בספר על כל המצוות וההלכות שניתנו לבני ישראל.

את פרשת דברים קוראים תמיד בשבת שלפני תשעה באב, ועל שם ההפטרה היא נקראת "שבת חזון". יש קהילות שבהן קוראים את אחד מן הפסוקים בפרשה, הפותח במילה "איכה", במנגינת טעמי המקרא של מגילת איכה.

נושאי הפרשה:

בפרשת דברים משה רבנו מתחיל בסדר נאומים שהוא נשא לפני מותו – לפני כניסת בני ישראל לארץ. הוא סוקר בפרשה את מינוי נשיאי השבטים והשופטים, מתאר את חטא המרגלים ואת העונש שהם קיבלו, את יחסי בני ישראל עם אדום, מואב ועמון, את המלחמות עם סיחון ועוג ואת מתן הנחלות בעבר הירדן המזרחי לשבט ראובן, לשבט גד ולחצי שבט המנשה.

בהפטרה של פרשת דברים, אשר יוצאת תמיד לפני תשעה באב, קוראים את הפטרת חזון (חזון ישעיהו), בו מתוארים חטאי עם ישראל.

ולדבר התורה

בדברי משה יש לא מעט תוכחה ובפרק א' פס' י"ז משה מבקש לעשות דין צדק בין כולם, בין אם הוא גדול או קטן – על המשפט "לא תגורו מפני איש (מבחינת לגרות את האחר) נתקלתי בסיפור חסידי מעניין:

ישבו להם רבנים ודנו בענייני דיומא, ובכלל זה על מצב הרבנות. היו בין הרבנים כאלה שקבלו, שקשה להם, כרבני יישובים קטנים, לקיים את "לא תגורו מפני איש", שכן קשה להם לעמוד בפני עזי הפנים, שהם (הרבנים) תלויים בהם בכלכלת ביתם. שמע אותם רבי שמואל סלאנט והשיב: אני, אינני מרגיש שיש לי את הבעייה הזו. בעיירה שלי, הרושם שלי הוא, שכולם שומעים בקולי וכל שאומר להם – יעשו.

תמהו הרבנים: מניין לך הביטחון הזה? השיב רבי שמואל סלאנט: דבר שאני יודע מראש שהם לא יעשו, אני פשוט לא מצווה עליהם לעשות.

שתהיה לכולם שבת שלום.

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 18:57. תל-אביב- 19:13. באר-שבע- 19:14. חיפה- 19:05.

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 20:12. תל-אביב- 20:14. באר-שבע:- 20:13. חיפה 20:15.