יום שישי, 31 במאי 2013

פרשת השבוע - פרשת שלח לך




(המרגלים מציגים מפרי הארץ, תחריט של גוסטב דורה)


◄  פרשת שלח לך התשע"א (ט"ו סיוון התשע"א - 17/06/2011)



◄  פרשת שלח לך התשע"ב (כ"ה סיוון התשע"ב - 15/06/2012)



◄  פרשת שלח לך התשע"ג (כ"ב סיוון התשע"ג - 31/05/2013)



◄  פרשת שלח לך התשע"ד (ט"ו סיוון התשע"ד - 13/06/2014)


◄  פרשת שלח לך התשע"ה (כ"ה סיוון התשע"ה - 12/06/2015)




יום שישי, 24 במאי 2013

פרשת השבוע - פרשת בהעלותך




המנורה


◄ פרשת בהעלותך התשע"א (ח` סיוון התשע"א - 10/06/2011)


 פרשת בהעלותך התשע"ב (י"ח סיוון התשע"ב - 08/06/2012)


◄ פרשת בהעלותך התשע"ג (ט"ו סיוון התשע"ג - 24/05/2013)


◄ פרשת בהעלותך התשע"ד (ח` סיוון התשע"ד - 06/06/2014)


◄ פרשת בהעלותך התשע"ה (י"ח סיוון התשע"ה - 05/06/2015)




פרשת השבוע - פרשת בהעלותך

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת בהעלותך
כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.
בהעלותך היא פרשת השבוע השלישית בספר במדבר, פרקים ח'-י"ב.

נושאי הפרשה:
בפרשת בהעלותך מסתיימות ההכנות של בני ישראל לקראת היציאה למסע במדבר סיני אל עבר ארץ ישראל. עם היציאה למסע מתגלים בעיות, קשיים וסכסוכים פנימיים בתוך המחנה, לרבות פגיעה במנהיגותו של משה רבנו.
* לסיום חנוכת המזבח שהופיעה בסוף פרשת נשא מובא הציווי על הדלקת מנורת המקדש על ידי אהרן.
* הקדשת הלוויים וכניסתם לעבודה במשכן.
* חגיגת הפסח בפעם הראשונה אחרי יציאת מצרים; קביעת פסח שני לטובת מי שלא יכול לחגוג את הפסח במועדו.
* תיאור הקמת המשכן ופירוקו על פי הענן השוכן עליו.
* פרשת החצוצרות: ה' מצווה את משה להכין שתי חצוצרות שישמשו להתרעה על אירועים שונים במחנה.
* תיאור חגיגי של תחילת המסע במדבר סיני.
* דו-שיח בין משה לחותנו חובב בן רעואל (לפי חז"ל הוא יתרו) בעניין הצטרפותו למסע.
* פרשת "ויהי בנסוע": האמירות החגיגיות של משה על ארון הברית בתחילת הנסיעה ובחניה (בספרי התורה פרשה זו מעוטרת לפניה ולאחריה באות נו"ן הפוכה).
* פרשות המתאוננים וקברות התאווה: תלונות ראשונות של העם על מחסור באוכל (למרות אספקת המן הסדירה) והעונש. משה אף הוא מתלונן על הקושי בהנהגת העם. ה' מספק שלוים למאכל לבני ישראל, ומצווה את משה למנות שבעים זקנים שיתפקדו כנביאים לצדו. שני זקנים נוספים, אלדד ומידד, מתנבאים במחנה.
* מרים ואהרן מדברים לשון הרע על משה ונענשים; מרים חולה בצרעת, והעם מחכה עד שתבריא; ה' משבח את משה וקובע שנבואתו שונה במדרגתה מנבואת שאר הנביאים.

ולדבר התורה:
"דבר אל אהרן.. בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות" (במדבר ח'; ב')
מנורת שבעת הקנים העשויה "מקשה אחת" מסמלת את שלמות המשפחה היהודית.
שבעה הם בני משפחתו הקרובים של האדם: אב, אם, בן, בת, אח, אחות, "שארו" – בעל או אשה.
אלו הם גם שבעת קרובי המשפחה שכהן נטמא להם במותם, והקרובים חייבים להתאבל עליהם.
המספר שבעה הוא מספרה של המשפחה השלמה, המסמלת את השלום בין איש לאשתו, בין ילדים להוריהם, בין אחים לאחיות, ובין אבות לצאצאיהם – שלום לכל הכיוונים: למעלה – לאב ולאם, למטה – לבן ולבת, לצדדים – לאח ולאחות, לבן זוג או לבת זוג. (ע"פ בעקבי פרשיות).

,ויאמר משה לחובב בן רעואל… לכה אתנו והיטבנו לך" (במדבר י'; כ"ט)
לא בכדי הוזכר כאן שמו של אביו של יתרו, רעואל.
יתרו לא מאס חלילה, בעם ה'. הסיבה היחידה לסירובו להישאר במדבר היה רצונו לשוב אל אביו לסעדו ולתמוך בו. חכמינו מדגישים לא אחת את חשיבותה של מצוות כיבוד אב שבגינה ניטלטלו לעיתים אבותינו מארץ לארץ והשתדלו תמיד שלא להרחיק נדוד, כדי שיכולו לקיים מצוו זו תדיר. (רבי יהונתן אייבשיץ)

שתהיה לכולם שבת שלום.

זמני כניסת השבת:
ירושלים- 19:00.  תל-אביב- 19:15.  באר-שבע- 19:16.   חיפה- 18:08

זמני יציאת השבת:
ירושלים- 20:17.  תל-אביב- 20:20.  באר-שבע- 20:18.  חיפה- 20:21
רבנו תם- 20:52


קישור לדף פרשת בהעלותך



יום שישי, 17 במאי 2013

פרשת השבוע - פרשת נשא










◄  פרשת נשא התשע"א (כ"ט אייר התשע"א - 02/06/2011)


◄  פרשת נשא התשע"ב (י"א סיוון התשע"ב - 01/06/2012)


◄  פרשת נשא התשע"ג (ח` סיוון התשע"ג - 17/05/2013)


◄ פרשת נשא התשע"ד (א' סיוון התשע"ד - 30/05/2014)


◄  פרשת נשא התשע"ה (י"א סיוון התשע"ה - 29/05/2015)

פרשת השבוע - פרשת נשא


במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת נשא
כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.
פרשת נשֹא (נשוֹא) היא פרשת השבוע השנייה בספר במדבר. היא מתחילה פרקים ד'-ז'. פרשת נשוא היא הארוכה ביותר בתורה (למעט פרשיות מחוברות), ויש בה 176 פסוקים.
השבת שבה קוראים את פרשת נשא היא תמיד השבת הסמוכה לחג השבועות (לפניו או אחריו).

נושאי הפרשה:
הפרשה ממשיכה בעניינים שנדונו בפרשת במדבר שלפניה, כלומר במניינים, מִפקדים ורשימות, אולם יש בה גם כמה פרשיות הלכתיות. הפרשה היא חלק מרצף הפרשות בתחילת ספר במדבר העוסקות בהקמת מחנה ישראל ובהכנות לנסיעה מהר סיני אל ארץ ישראל.
* המשך העיסוק בשבט לוי: תפקידי משפחות בני גרשון ובני מררי ומניינם.
* החובה לשלח טמאים מחוץ למחנה.
* פרטים של דיני מעילה.
* פרשת סוטה.
* פרשת נזיר.
* הציווי על ברכת כהנים.
* קורבנות הנשיאים: תרומות נשיאי השבטים לרגל סיום הקמת המשכן

ולדבר התורה:

“ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה כאשר דבר ה‘ אל משה כן עשו בני ישראל“, (במדבר ה'; ד')

לשם מה חזר הכתוב ואמר : ”כן עשו בני ישראל“, לאחר שכבר נאמר בראש הכתוב: ”ויעשו בני ישראל“?
אולם טיבה של מצווה זו הוא, שכשיראו בני-ישראל כיצד מרחיקים את המצורע מחוץ למחנה וכיצד גופו לקוי ומלא  בצרעת, יהיו הם נזהרים מן העבירות המביאות לידי צרעת (גאווה, לשון-הרע, צרות-עין).
כיוצא בזה, גם כאשר הם שיראו כיצד מרחיקים את הזב ואת טמא-המת, זה יגרום להם לא לבוא ח"ו לידי עבירה.
לפיכך אומר לנו הכתוב כי בני-ישראל עשו את המצווה משתי הבחינות גם יחד, הן מצד המעשה והן מצד הכוונה.
גם קיימו ”וישלחו אותם מחוץ למחנה“ וגם למדו את הלקח מן המצווה, להיזהר מן הדברים המביאים לידי צרעת, זיבה ומיתה. (לפי בינה לעתים)

שתהיה לכולם שבת שלום.

זמני כניסת השבת:
ירושלים- 18:55.  תל-אביב- 19:10.  באר-שבע- 19:11.   חיפה- 18:03

זמני יציאת השבת:
ירושלים- 20:12.  תל-אביב- 20:14.  באר-שבע- 20:13.  חיפה- 20:16
רבנו תם- 20:47


קישור לדף פרשת נשא


יום שלישי, 14 במאי 2013

גיור כהלכה




אחד הנושאים המעניינים בשבועות, בנוסף למאכלי החלב, לימוד התורה הוא נושא הגיור.

רות המואבייה החליטה, כאשר נעמי חמותה חזרה לארץ אחרי מות בעלה ושני בניה, לחזור עם נעמי ולא להפנות לה עורף.

המשפט הידוע שנאמר ע"י רות הוא "עמך עמי ואלוקיך אלוקי".


אני זוכרת שתמיד אהבתי לקרוא בעיתוני שבועות סיפורי גיור (רובם `גרי צדק` ולא גרים בגלל ענייני חיתון ועוד...) מעניינים ומרתקים.

יתכן וחלק מאותם גרים אולי `לא מנהלים בית דתי לגמרי` - אך הקשר שלהם לעם ישראל הוא כל כך חזק.

יש לא מעט מקרים של צעירים שעלו לארץ עם המשפחות שלהם, כאשר חלקם אינם יהודים כהלכה, כי אמם לא הייתה יהודיה.

הם גדלו כאן בחברה היהודית, אך מבחינת ההלכה הם אינם יהודיים ויש מהם כאלה שחשוב להם להיות יהודיים.

לי אישית יצא להיות בקשר עם בחורה צעירה בניסיון לעזור לה בגיור שהיא עברה (הכל נעשה בהתנדבות כמובן)
אביה היה יהודי ואמא לא והיא רצתה לעשות גיור כהלכה - חלק מהלימודים שלה היו ב`אולפן הגיור` שבקבוצת יבנה, אבל היא הייתה צריכה עוד קצת הדרכה - כי הרבנות לא בקלות מגיירת אנשים.

כאשר התחלתי לדבר איתה על נושא דיני השחיטה - נושא שהרבנים אוהבים לשאול - כי זה נושא מאד מורכב ומסובך, ראיתי שהיא ידעה את כל הסדר בצורה מדוייקת (אפילו אני שלמדתי את הנושא בשיעורי ההלכה לא זוכרת את כל התהליך...הרי מתי הכשרתי בבית בשר ?)

כאשר הערתי `אני מבינה שבמכינה לימדו אותכם את הנושא טוב..` הבחורה ענתה לי `לא.. ברומניה הלכתי עם אבא לשוחט וראיתי את התהליך...`

זה פשוט הדהים אותי - אני כיהודיה מבטן ולידה לא ראיתי את זה (אולי ראיתי והדחקתי ;-)) אבל היא שרוצה להתגייר ויודעת את ההלכה על בורייה, הרבנות רק מערימה עליה קשיים....

אני יודעת ממנה שבכל מיני פעמים שהיא עמדה מול הרבנים, הם שאלו אותה אם יש לך חבר - לא בגלל שהם התעניינו אלא כדי להכשיל אותה (כי אם  היא הייתה עונה שיש לה חבר יהודי הרבנים היו מקישים מכך שהיא רוצה להתגייר בגלל זה ולא בגלל שהיא רוצה להיות יהודיה...) בפגישות המאוחרת יותר (נדמה לי שבין האחרונות) היא ענתה להם בצורה עדינה שאם הייתה להם בת בגילה הם בטח היו רוצים שהיא כבר תהיה נשואה...

בשבת האחרונה קראתי מאמר ב`מקור ראשון` שפשוט זעזע אותי - התברר שיש לא מעט גרים כהלכה חלקם, אם לא כולם, גרי צדק שהתעקשו על גיור אורתודוקסי - ומוכרים כגיורים - לא מוכרים למדינה.

בעבר היו טענות נגד הרבנות שהיא מקשה על הגיור והגרים, הפעם זה משרד הפנים. אותם גרים, אשר מבקשים אזרחות ישראלית לא מקבלים אותם.

כלומר אם הם חיים פה והגיור נעשה בארץ (גיור הלכתי לגמרי, נדמה לי שאפילו גיור חרדי) משרד הפנים לא מכיר בגיור...

אם הם היו מתגיירים בחו"ל - נדמה לי שאפילו גיור רפורמי - משרד הפנים היה מקבל אותם בארץ ללא בעיה (בגלל שיש חוק שמכיר את כל הגיורים שנערכים בחו"ל) - אבל  בגלל שהם התעקשו על גיור אורתודוקסי בארץ - לא נותנים להם אזרחות ישראלית....

בעיני אין דבר יותר תמוה מזה ותקוותי שהנושא באמת ייפתר בצורה הטובה ביותר.

שיהיה לכולנו חג שמח !!!

זמני כניסת החג:
ירושלים- 18:53. תל-אביב- 19:08. באר-שבע- 19:09. חיפה- 19:01.

זמני צאת החג:
ירושלים- 20:10. תל-אביב- 20:12. באר-שבע- 20:11. חיפה- 20:13.


רבנו תם: 20:45

יום שישי, 10 במאי 2013

פרשת השבוע - פרשת במדבר


במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת במדבר
לפרשה הזאת יש אצלנו יחס מיוחד
זאת פרשת ה"בר מצווה" של אבא שלי והאחים שלי.

כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.
פרשת במדבר היא פרשת השבוע הראשונה בספר במדבר. פרקים א'-ד'
הפרשה עוסקת בעיקר במניינים ובמִפקדים של בני ישראל ושבטיו. בפרשה מופיע פירוט שמותיהם של נשיאי השבטים., מיפקד של מפקד של כל הגברים יוצאי צבא בעם ישראל לפי שבטים, חלוקת שנים עשר השבטים לארבעה מחנות, תיאור תפקידי שבט לוי ומניין הלויים, פדיון בכורות בני ישראל בבני שבט לוי, תיאור ספציפי של תפקידי הלוויים בני קהת: נשיאת כלי המקדש.
הפרשה היא חלק מרצף הפרשות בתחילת ספר במדבר העוסקות בהקמת מחנה ישראל ובהכנות לנסיעה מהר סיני אל ארץ ישראל.


ולדבר התורה:
"וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד" (במדבר א'; א'ׂ)
אומר רבי יעקב ניימן, מבעלי המוסר: התורה ניתנה במדבר, ללמד על הקשר שבין לימוד התורה ובין הביטחון בה', הן בכל הנוגע לקיום הגשמי, והן באשר לעצם הלימוד. אדם השרוי בבדידות במדבר, מרגיש ויודע שאין לו על מי לסמוך אלא על ה' בלבד, כך גם על לומד התורה להרגיש ולהאמין שהקב"ה יספק לו את צורכי מחייתו. ביטחון זה של לומד התורה הוא תנאי להצלחתו בלימודו, כלשון התפילה: "בעבור אבותינו שבטחו בך ותלמדם חוקי חיים, כן תחננו ותלמדנו". המדבר בא ללמד על שלמות הביטחון; אדם השרוי במדבר, אין מי שיקפח אותו או יקח ממנו את שיש לו. כך גם מי ששרוי בין אנשים, אל לו לחשוש משום דבר, כי רצון ה' הוא שיקום ויהיה.
 

שתהיה לכולם שבת שלום.

זמני כניסת השבת:
ירושלים- 18:50.  תל-אביב- 19:05.  באר-שבע- 19:02.   חיפה- 18:53

זמני יציאת השבת:
ירושלים- 20:06.  תל-אביב- 20:09.  באר-שבע- 20:02.  חיפה- 20:04
רבנו תם- 20:38


קישור לדף פרשת במדבר


יום חמישי, 9 במאי 2013

פרשת השבוע - פרשת במדבר





מפקד בני ישראל
◄ פרשת במדבר התשע"א (כ"ג אייר התשע"א - 27/05/2011)



 פרשת במדבר התשע"ב (ד` סיוון התשע"ב - 25/05/2012)



◄ פרשת במדבר התשע"ג  (א` סיוון התשע"ג - 10/05/2013)




 פרשת במדבר התשע"ד (כ"ג אייר התשע"ד - 23/05/2014)


 פרשת במדבר התשע"ה (ד` סיוון התשע"ה - 22/05/2015)


תפילת השל"ה הקדוש









התאריך העברי היום הוא כ"ט באייר - שזה ערב ראש חודש סיוון.
למה חשוב לתזכר זאת - כי ביום הזה נהוג לומר תפילה נפלאה של הרב ישעיהו הורוביץ המכונה השל"ה הקדוש ע"ש ספרו "שני לוחות הברית."
בתפילה זו אנו מבקשים מבורא עולם שילדינו ילכו בדרך הישר, ויצליחו בכל מעשיהם.

יום שבת, 4 במאי 2013

פרשת השבוע - פרשת בהר-בחוקותי





 פרשת בהר התשע"א (ט` אייר התשע"א - 13/05/2011)

 פרשת בחוקותי התשע"א (ט"ז אייר התשע"א - 20/05/2011)



 פרשת בהר התשע"ב (י"ט אייר התשע"ב - 11/05/2012)

 פרשת בחוקותי התשע"ב (כ"ו אייר התשע"ב - 18/05/2012)




 פרשת בהר-בחוקותי התשע"ג (כ"ד אייר התשע"ג- 18/05/2013)




 פרשת בהר התשע"ד (ט` אייר התשע"ד - 09/05/2014)

 פרשת בחוקותי התשע"ד (ט"ז אייר התשע"ד - 16/05/2014)



 פרשת בהר התשע"ה (י"ט אייר התשע"ה - 08/05/2015)

 פרשת בחוקותי התשע"ה (כ"ו אייר התשע"ה - 15/05/2015)






יום שישי, 3 במאי 2013

פרשת השבוע - פרשת בהר-בחוקותי

במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.
פרשת בהר-בחוקותי
פרשת בהר ופרשת בחוקותי הן פרשות השבוע התשיעית והעשירית בספר ויקרא והן הפרשות החותמות את הספר. פרקים כ"ה-כ"ז.
במסגרת סבב קריאת התורה משמחת תורה עד שמחת תורה (במשך שנה) ישנם שנים בהן הפרשות נקראות יחד.
כמו יתר הפרשות המחוברות הפרשות קצרות  יחסית. הפרשות עוסקות במצוות נופסות בהן הרבה מצוות הקשורות לארץ ישראל.
פרשת בהר (פרשת בהר סיני)
הפרשה מפרטת דינים והלכות כלכליים, ובהם :
מצוות השמיטה, היובל ודינים נלווים, גאולת קרקע, איסור ריבית, דיני עבד עברי, גאולת עבד עברי הנמכר כעבד לגוי, איסור פסל, מצבה ואבן משכית.

פרשת בחוקותי
את עיקר הפרשה תופסת פרשת הברכות והקללות (הנקראת גם פרשת התוכחה), כלומר תיאור השכר והעונש שיהיו לבני ישראל אם ישמרו את מצוות התורה או אם לא ישמרו אותן. הברכות קצרות יחסית, אך הקללות מפורטות מאוד ומתוארות באופן מדורג ההולך ומחמיר עד העונש החמור ביותר - הגלות, המיועדת לאפשר לארץ ישראל להשלים את שנות השמיטה שלא קוימו כראוי על ידי העם. הקללות מסתיימות בנימה אופטימית - "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים... וזכרתי להם ברית ראשונים".
לדעת הרמב"ן, הקללות האמורות בפרשה זו, מכוונות לתקופת חורבן בית ראשון, וגלות בבל, כאשר הוא מצביע על פסוקים בפרשה, הרומזים למה שהתרחש בפועל בתקופה זו.
בהמשך הפרשה מובא קובץ הלכות בעניין הערכה כספית של נדבה שאדם נודב לבית המקדש, והלכות הנוגעות לפדיון או המרה של קודשים כמו מעשר, הקדש, בכור, מעשר בהמה ושדה שהוקדשה.

ולדבר התורה:
"וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו" (ויקרא כ"ה'; ל"ה)

רבי מאיר רובמן בעל "זכרון מאיר" מתייחס לכך שאחיך=רעך. נאמר "אחיך" כדי ללמדנו מהי דרגת הדאגה הנדרשת מן האדם.
התורה מצווה אותנו להתייחס אל כל אחד כאילו אחינו הוא. ומכיוון שכך, היא גם אומרת: "והחזקת בו" - כלומר, עזור לו ומנע את התמוטטותו, הושט לו סיוע בטרם נפילה. שהרי לעולם עדיף לעזור לאדם שלא יפול על פני הצלתו לאחר שנפל.
רבי מאיר דן בעל "ארץ חמדה" אומר שכלל ישראל הם כמו גוף אחד שיש בו איברים שונים. כאשר איבר אחד כואב, אפילו אצבע קטנה, מרגיש כל הגוף. כך כאשר יהודי מטה ידו וכואב לו, צריך כל אדם מישראל להרגיש בכאבו ובצערו, ולבוא לעזרתו, לכן נאמר: "עמך".


"...ואולך אתכם קוממיות" (ויקרא כ"ו; י"ג)

אמרו חז"ל (שבת צב, א): "אין השכינה שורה אלא על חכם, גיבור ועשיר".
אמר רבי אברהם יצחק הכהן קוק: כשם שאין השכינה שורה באיש יחידי אלא על גיבור ועשיר, כך אין השכינה שורה אלא בעם מלא גבורה עושר וקוממיות.

ולסיום

שתהיה לכולם שבת שלום.

זמני כניסת השבת:
ירושלים- 18:45.  תל-אביב- 19:00.  באר-שבע- 19:02.   חיפה- 18:53

זמני יציאת השבת:
ירושלים- 20:01.  תל-אביב- 20:03.  באר-שבע- 20:02.  חיפה- 20:04
רבנו תם- 20:38