יום שישי, 30 בנובמבר 2012

קצת על פינת פרשת השבוע בבלוג


לפני בערך שנתיים החלטתי להקים בבלוג פינה חדשה של "פרשת השבוע" - הרעיון היה (כמו שכתבתי בעצם ברשומה הראשונה של המדור) לכתוב משהו קטן על הפרשה - לרוב הדברים הם לא רעיונות `מקוריים` שלי אלא כתובים במדרשים, ספרים ועוד.
יש פעמים שמצאתי באתרי האינטרנט רעיונות נחמדים - הגוגל הוא כמובן הכלי הכי יעיל לחיפושי חומר. אבל לאט לאט נחשפתי דרכו למדורים ודפים טובים. באתר כיפה למשל מצאתי `פנינים לפרשות השבוע`.
(פנינים הם רעיונות קטנים (מכונה באידיש "וורטים") על הפרשה. אני אישית מצאתי דרכם רעיונות שהתאימו מאד לבלוג.) בהמשך ראיתי שגם נולדו בתקופה הזאת כל מיני דפים שמאגדים רעיונות לפרשה - כמו למשל הוויקי-וורט.
יש מקרים בהם אני מוצאת רעיון מאתר ישיבות בני עקיבא וכד`.
(קישור לכל האתרים אפשר למצא בצד הבלוג תחת הכותרת חגים ופרשת שבוע.)
בנוסף, אני משתמשת בספרים ובדפים שאספתי בעבר עם רעיונות של הפרשה.
לפני כשנה רכשתי בשבוע הספר את ספרו של יואל רפל "כל פרשה בתורה". הספר מבוסס על הפינה השבועית "על הפרשה" שרפל מגיש ברשת ב`.
והשנה קיבלנו חוברת נחמדה מביה"ס של הילדה עם רעיונות לפרשת השבוע ☺

אחד הדברים שמצאתי בנושא הזה של ההתיחסות השבועית שלי לפרשה היא שככה השנה כבר לא `טסה` לי כל כך מהר... ככה לא נוחת לי איזה חג או משימה - יש איזה הגיון... אנחנו למשל עכשיו נמצאים באמצע ספר בראשית - אז הגיוני מאד שעוד שבועיים מגיע חג החנוכה (שמגיע בתקופה של פרשת מקץ.. תבדקו אותי :-)) וכיוצב`...
אז ככה לקראת הפתיחה של ה`סדרה השלישית` אני מאחלת לכולנו שתהיה לנו שבת נהדרת ובשורות טובות ♥

יום שלישי, 13 בנובמבר 2012

 


את התבשיל ירקות הזה הכרתי אצל חמותי...
זה תבשיל ירקות קל מאד - אבל בעיני מאד טעים והדבר הכי חשוב, אין בו טיפת שמן !!!
1-2 בצלים פרוסים לטבעות
2 גזרים קלופים פרוסים לעיגולים



2 קישואים חתוכים לקוביות
1-2 גבעולי סלרי פרוסים
(אפשר כמובן להוסיף עוד ירקות כמו חצילים - אבל זה הבסיס..)

1-2 עגבניות פרוסות
 
ההכנה-
* מכנסים את הירקות, למעט העגבניות, לקערה או סיר המתאים לבישול במיקרו לפי הסדר (הבצל למטה...)
* מתבלים במלח+פלפל+עשבי תיבול (לרוב פטרוזיליה - לעתים אני משתמשת בקוביה או 2 קוביות של פטרוזיליה דורות, בשעת הדחק אני שמה כפית של תבלין פטרוזיליה...)

* מוסיפים מעט מאד מים (הירקות מפרשות נוזלים בזמן הבישול...)

* מכניסים למיקרו ומפעילים 15 דק' בחום מירבי.
 
* לאחר 15מכן מערבבים קלות את התבשיל ומוסיפים מלמעלה את פרוסות העגבניה ומכניסים את התשביל שוב למיקרו לעוד כ-5 דק'.
 
בעיני זה יוצא בהחלט מוצלח. ובלי טיפת שמן !

יום רביעי, 7 בנובמבר 2012

גם אני הצבעתי אתמול


לא אין לי אזרחות אמריקאית :-)

אבל אתמול התקיימו בארץ הבחירות לראשות המפד"ל - הבית היהודי.

אני אישית גדלתי בבית של המפד"ל - אבל כמו כל ילד חשבתי, זה גם היה חלק מהנושאים שדנו אז, שזה ממש כבר לא לעניין להצביע למפלגה... נכון שהמפלגה היא זאת שבאמת תומכת באדם דתי לאומי בכל שלב ושלב בחייו (ובבחירות 1992, כשהמפד"ל נותרה נאמנה לדרכה ולכן נותרה מחוץ לקואלציה, זה אפילו בלט...) אבל נדמה להרבה מהציבור הדתי לאומי שיש עוד נושאים בוערים שהמפלגה לא עוסקת בהם ולכן הרבה מעדיפים לבחור למפלגה אחרת...

דווקא בבחירות 2006 - כשהמפד"ל מבחינתי הייתה ימנית מידי - ואני גם כעסתי על היחס של אנשי הימין על החיילים שפעלו לפי פקודה וחוק (בתקופת ההתנתקות) התפכחתי וראיתי שבעצם (זה גם היה פעם אחד הקמפיינים של התנועה...) אין לי בית אחר...

כאשר התחלתי לבחון כל מיני מצעים של מפלגות אחרות, כמו ה'ירוקים' למשל. פתאום קלטתי דבר מאד מוזר - בכל המצעים והמפלגות היו בעיקר 'דיבורים' - אבל בקושי מעשים... ואילו דווקא נציגי המפד"ל באותה תקופה (כמו זבולון אורלב שבסוף לא נבחר אתמול לראשות המפלגה, וכן הרב יצחק לוי) והם אילו ש'הזיזו הרים' העלו הצעות חוק, כולל אגב חוקים 'ירוקים'... (והמגמה, אגב, נמשכת גם היום...)

באותו שלב ובאותה נקודה הבנתי שבאמת אין לי מה לחפש אצל אחרים, כשיש לי נציגים שעוזרים במגוון נושאים רחב ומגוון...

בתקווה שתהיה מערכת בחירות הוגנת וטובה לכולם !

יום שישי, 26 באוקטובר 2012

פרשת השבוע - פרשת לך לך


במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת לך לך
כמה מילים על הפרשה מאתר מטעמי שבת
פרשת לך לך היא פרשת השבוע השלישית בספר בראשית פרק יב עד פרק יז.
בפרשה על-פי ציווי השם עזב אברם את ארץ מולדתו ועבר עם שרי אשתו, לוט אחיינו וכל רכושו לארץ כנען. בעקבות רעב כבד נאלץ אברם לנדוד מצרימה, שם נלקחה שרי לבית פרעה והושבה לבעלה לאחר שנענשו כל בית פרעה
.
אברם שב לארץ כנען עם רכוש רב ומריבת רועי לוט עם רועי אברם הפרידה בין השניים - לוט בחר לשבת באזור סדום, ואברם ישב באלוני ממרא אשר בחברון וקיבל את הבטחת הקדוש-ברוך-הוא לרשת את ארץ כנען ירושת עולם.
בהמשך הפרשה מסופר על מלחמת המלכים והתערבותו של אברם כדי להציל את לוט שנפל בשבי; כריתת “ברית בין הבתרים” בין הקדוש-ברוך-הוא לאברם; נשואי אברם להגר שפחתו; בריחתה מביתו; פגישתה עם מלאך ולידת ישמעאל. לאחר-מכן שינה הקדוש-ברוך-הוא את שמו של אברם לאברהם ושמה של שרי לשרה, מסר לאברהם את מצוות המילה ובישרו על הולדת יצחק. אברהם בן התשעים ותשע קיים את הציווי ומל את עצמו ואת בני ביתו

ולדבר התורה:
"ויאמר ה' אל אברם: לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" (בראשית יב; א)
אומר רבי שמשון רפאל הירש: "לך לך" – לך לעצמך, בדרכך שלך. לך בדרך שתבודד אותך מארצך וממולדתך ומבית אביך, מכל הקשרים שהיו לך עד כה.
"לך לך" – בבדידות. אם שיטת הרוב איננה אמת – עבוד את ה' לבדך!
איך יכולנו להתקיים ואיך נוכל להתקיים, אלמלא ירשנו מאברהם אבינו את אומץ הלב להיות במיעוט...


"הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את" (בראשית יב; יא)
מפרש רש"י: "מנהג העולם שעל ידי טורח הדרך, אדם מתבזה, וזאת עמדה ביופיה". כלומר למרות המסע שלהם מארץ כנען למצרים שרי נשארה יפה.

אומר רבי אליהו הגאון מוילנה: שני מיני יופי יש באשה: יופי טבעי, ויופי ש'חוט של חן משוך עליה'" – היינו יופי שאינו טבעי. האשה בעלת יופי טבעי, יפה תמיד - בעת שמחה כבעת צרה ואסון,  בימים של שלווה ובשעות של צער. לא כן האשה שיופיה אינו טבעי ורק "חוט של חן משוך עליה". זו, בשעת צרה וסכנה, בימי אסון ורעה, כאשר היופי המלאכותי לא משוך עליה, נעלם יופיה ואיננו. זהו מה שאמר אברהם לשרה: הנה עתה, בשעת הסכנה והצרה "ידעתי כי אשה יפת מראה את", שיופיך טבעי הוא.


שתהיה לכולם שבת שלום.

זמני כניסת השבת:
ירושלים- 16:19.  תל-אביב- 16:34.  באר-שבע- 16:37.   חיפה- 16:24

 זמני יציאת השבת:
ירושלים- 17:31.  תל-אביב- 17:33.  באר-שבע- 17:34.  חיפה- 17:31
רבנו תם- 18:10

קישור לדף פרשת לך לך




הכותל המערבי בלילה


בהמשך לנסיעה לקבר רחל הגענו גם לכותל.

המון פעמים יצא לי להגיע בלילה לכותל. זה מראה באמת מדהים ומרהיב

הנה תמונה קטנה שצלמתי. (מהפלאפון, לאותה נסיעה לא טרחתי לקחת מצלמה, כי העיקר היה התפילה...)



ביקור בקבר רחל

ביום שבת חל י"א מרחשוון שהוא יום פטירת רחל אמנו, לכן נהוג בתקופה הזאת לעלות לקבר רחל הנמצא בפאתי בית לחם.

שנים רבות לא הגעתי לקבר רחל. לדעתי מאז האינתפיאדה הראשונה (אי שם בשלהי שנות ה-80...)
אמנם בשנים האחרונות ישנם דרכים רבות להגיע לקבר כמעט ללא בעיה ופחד, אבל לי אישית לא יצא.

השבוע נודע לי שמתארגנת נסיעה מיוחדת לקבר רחל וממש לא עברה דקה והחלטתי שהפעם אני אנסה להצטרף לנסיעה. הרי כמה פעמים תהיה לי את ההזדמנות הזאת להגיע בנסיעה מנתניה לקבר.

נכון שכפי שתארתי יש אפשרויות כיום להגיע לשם כמעט ללא בעיה (יש שאטלים מירושלים, אוטובוס שמגיע למתחם ועוד...) מה גם שיש גם שמירה מאד קפדנית במתחם ובדרכי ההגעה (ההגעה למתחם היא דרך כביש המנהרות המפורסם - עוקף בית לחם, אשר צה"ל הוסיף קורות בטון כדי שלא יזרקו אבנים על הנוסעים בכביש...) ואכן כשמגיעים לקבר כבר לא רואים את הכיפה המפורסמת של הקבר - בגלל שכל המתחם חסום בקורות הבטון.

אבל בסופו של דבר עם כל השמירה לא יצא לי לאגיע למתחם ולכן, כאמור שמחתי על ההזמנות לעלות לקבר רחל ולהתפלל שם.

בנסיעה לשם שהיתה בשעות אחה"צ המאוחרות תהיתי אם בכלל יהיו שם מתפללים. לא תארתי שיהיו שם המוני אנשים, כך שבקושי יכלתי להתקרב לקבר.

רחל שנפטרה בדמי ימיה עת ילדה את בנימין נתפסת במסורת היהודית כסמל של אמא מרכזית. בירמיהו נאמר -"..קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה, מאנה להנחם על בניה כי איננו. כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועינך מדמעה כי יש שכר לפעולתך..ושבו מארץ אויב...ושבו בנים לגבולם" (ירמיהו לא; יד-טו)

כל הסיפור שרחל עברה, בנוסף לכך שהיתה לה תקופת עקרות לא קלה (כאשר אחותה יולדת ליעקב ילדים...) הפכו את מקום קבורתה למקום בו באים המונים כדי להתפלל.



התפילה שם (ישנה תפילה מיוחדת הנאמרת בקבר רחל) פשוט מרגשת מאד.


ומי ייתן ומשאלות לבנו תתגשמנה !

קישור לאתר מוסדות קבר רחל




השיר קול ברמה נשמע מאת פרחי לונדון




השיר המרגש של אריק לביא "שוב לא נלך" (ראי, רחל ראי...)






יום שישי, 19 באוקטובר 2012

פרשת השבוע - פרשת נח


במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת נח
כמה מילים על הפרשה מאתר מטעמי שבת
פרשת נח היא פרשת השבוע השנייה בספר בראשית פרק ו עד פרק יא.
פרשת נח פותחת בתיאור תולדותיו של נח שהיה הצדיק בדור של רשעים ובסיפור המבול שנגזר על דורו בשל שחיתותו המוסרית חסרת התקנה.
נח הצטווה לבנות תיבה שתאכלס אותו, את משפחתו ונציגים מכל בעלי החיים בזמן המבול. גשמי המבול ירדו במשך ארבעים יום והמים המשיכו לגאות מאה חמישים יום נוספים. לאחר שמי המבול החלו להתנקז נחה התיבה על הרי אררט ואז שלח נח את העורב והיונה כדי לוודא שהארץ יבשה.
לאחר שיצאו מהתיבה הקריב נח קורבנות תודה לה’, וה’ הבטיח שלא יביא עוד מבול לעולם כשהאות לכך היא הקשת בענן.
בהמשך הפרשה מובאים ברכת השם לנח, איסור בשר ודם מן החי, סיפור השתכרותו של נח בתוך אוהלו וחטא דור הפלגה שבנו את מגדל בבל ועונשם.
הפרשה מסתיימת בסדר הדורות שבין נח לאברהם אבינו ובתיאור קורות משפחתו של אברם עד צאתם מאור כשדים והליכתם לחרן.

ולדבר התורה:
כי מלאה הארץ חמס מפניהם (בראשית ו'; יג'.)
לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל (רש"י)
הדור היה דור מאד רשע שחטא בהמון דברים ולא רק בגזל - אך לפי המפרשים הדור קיבל את עונשו בגלל הגזל.
מובא במדרש שאברהם שאל את שם, בנו של נח, כיצד נצלו מן המבול, השיב לו שם- כי בזכות שנמכרו רחמיהם על הבהמות, החיות והעופות זכו הם לרחמי שמיים.
נמצא אם כך, שאם אנשי דור המבול היו מרחמים איש על רעיהו, כי אז היו מעוררים עליהם רחמי שמים והיו ניצולים גם הם מהמבול.
אבל מכיוון שלא רחמו זה על זה והיו גוזלים וחומסים איש את רעהו – "מלאה הארץ חמס" ממילא לא היו עליהם רחמים בדין ונחתם גזר דינם על כל עוונותיהם ביחד. (ע"פ תפארת שלמה)
שתהיה לכולם שבת שלום.

זמני כניסת השבת:
ירושלים- 16:26.  תל-אביב- 16:41.  באר-שבע- 16:45.   חיפה- 16:32
 זמני יציאת השבת:
ירושלים- 17:38.  תל-אביב- 17:40.  באר-שבע- 17:41.  חיפה- 17:38
רבנו תם- 18:25



יום שישי, 12 באוקטובר 2012

פרשת השבוע - פרשת בראשית

במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת בראשית

כמה מילים על הפרשה מהויקיפדיה.
פרשת בראשית היא פרשת השבוע הראשונה בספר בראשית ובתורה כולה. היא מתחילה בתחילת הספר ומסתיימת בפרק ו'.
את פרשת בראשית קוראים בדרך כלל בשבת הראשונה שאחרי חג הסוכות. את תחילת הפרשה קוראים גם ביום שמחת תורה, מיד לאחר שמשלימים את התורה בקריאת פרשת "וזאת הברכה" האחרונה שבתורה. העולה לקריאה ביום 'שמחת תורה' מכונה "חתן בראשית".
הפרשה ובעצם התורה מתחילה במילים: "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ..."
פרשת בראשית והפרשה שאחריה, פרשת נח, עוסקות בתולדות העולם והאנושות לפני תחילת האירועים שכוננו את עם ישראל.
בפרשת בראשית מתוארים בריאת העולם וקורות בני האדם עד המבול.
תיאור בריאת העולם - התיאור המוכר של בריאת העולם על ידי אלוהים בשישה ימים: האור והחושך, השמים, הים והיבשה, עולם הצומח, השמש, הירח והכוכבים, עולם החי והאדם. היום השביעי, שבו שבת אלוהים ממלאכתו, נקבע כיום שבת.
בהמשך יש תיאור המפרט את בריאת האדם, הבאתו לגן עדן ובריאת האישה. כהמשך ישיר לתיאור זה מסופר על חטא עץ הדעת - כיצד גרם הנחש לאדם וחוה לאכול מפרי עץ הדעת והעונש שקיבלו על כך.
בהמשך הפרשה מתואר מעשה קין והבל - קין עובד האדמה רוצח את אחיו הבל רועה הצאן ונענש בגלות. מסופר גם על השושלת שיצאה מקין, עד למך ובניו.
לקראת סוף הפרשה מפורטים תולדות עשרת הדורות מאדם עד נח.
הפרשה מסתיימת בתיאור השחיתות המוסרית שעלתה בעולם, ועל התקווה שהביאה הולדתו של נח, שכן נח "מצא חן בעיני ה'".

ולדבר התורה:
כמה פנינים לפרשה.

"בראשית ברא" (בראשית א; א)
כשם שהבית מודיע על הבנאי, והבגד מודיע על האורג, והדלת העל הנגר, כך העולם מודיע על הקב"ה שהוא בראו". (מדרש תמורה).


♥ "ויבדל בין המים אשר מעל לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע" (בראשית א; ז)
אמר רבי זאב וולף מסטריקוב לתלמידיו: שואלים אתם: איך אפשר לחיות ולהתקיים בעולם רע כל כך?
התשובה היא: אתם אינכם טובים כל כך כפי שאתם חושבים, והעולם אינו רע כל כך כפי שאתם מאמינים. אם תלמדו להכיר את עצמכם, תלמדו להכיר גם את העולם.


שתהיה לכולם שבת שלום.

זמני כניסת השבת:
ירושלים- 16:34.  תל-אביב- 16:49.  באר-שבע- 16:52.   חיפה- 16:40
 זמני יציאת השבת:
ירושלים- 17:46.  תל-אביב- 17:48.  באר-שבע- 17:48.  חיפה- 17:46
רבנו תם- 18:25

קישור לדף פרשת בראשית

יום ראשון, 7 באוקטובר 2012

פרשת השבוע - פרשת וזאת הברכה

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת וזאת הברכה
כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.
פרשת וזאת הברכה היא פרשת השבוע האחת-עשרה והאחרונה בספר דברים והאחרונה בתורה כולה. היא מתחילה בפרק ל"ג פסוק א ומסתיימת בסוף הספר, פרק ל"ד.

בניגוד לכל שאר פרשות השבוע, שקוראים אותן בשבתות, את פרשת וזאת הברכה קוראים בחג שמחת תורה, שנקבע לציון סיום מחזור קריאת התורה על פי מנהג הקריאה הבבלי, בו מסיימים את התורה כולה בכל שנה. העולה האחרון לקריאת הפרשה נקרא "חתן תורה", ומיד אחריו קוראים לעולה נוסף, המתחיל לקרוא את פרשת בראשית, והוא נקרא "חתן בראשית".

עיקר פרשה 'וזאת הברכה' מתארת את הברכות שברך משה רבנו את שבטי ישראל לפני מותו.
לאחר מבוא כללי מברך משה את השבטים לפי הסדר הבא: ראובן, יהודה, לוי, בנימין, יוסף (עם התייחסות ספציפית למנשה ואפרים), זבולון, יששכר, גד, דן, נפתלי, לאחר מכן יש סיכום כללי.
הברכות לשבט לוי ולשבט יוסף ארוכות יותר מברכות שאר השבטים, לעומת זאת שבט שמעון כלל אינו זוכה לברכה. רוב הברכות עוסקות בתיאור אופי השבט או אופי נחלתו
.

לאחר סקירת הברכות מתואר כיצד עלה משה להר נבו, צפה על כל ארץ ישראל, מת ונקבר. בני ישראל מתאבלים על משה ומקבלים עליהם את הנהגת יהושע בן נון. התורה מסתיימת בתיאור גדולתו של משה וייחודו משאר הנביאים.


ולדבר התורה

"וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלוקים את בני ישראל לפני מותו" (דברים ל"ג; א')

הפרשה הקודמת מסתיימת במילים: "ושמה לא תבוא אל הארץ אשר אני נותן לבני ישראל".

בעצם אי כניסת משה לישראל נגרם בגלל מעשי בני ישראל, אם כן הרי לא היו הם ראויים לכך שמשה יברך אותם.

לכן בא הכתוב מיד ומספר כי משה רבנו המנהיג הנאמן והמסור לא שם לבו לכך, אלא בירך את בני ישראל "וזאת הברכה אשר ברך משה..." (ע"פ צרור המור)


זמני כניסת החג:
ירושלים- 16:40.  תל-אביב- 16:55. באר-שבע- 16:58 חיפה- 16:46
 זמני יציאת החג:
ירושלים- 17:52. תל-אביב- 17:53. באר-שבע- 17:54. חיפה- 17:52 
רבנו תם- 18:31



למעונינים הנה הדברים שפרסמתי שנה שעברה




יום שישי, 5 באוקטובר 2012

פרשת השבוע – שבת חול המועד סוכות



במסגרת הפינה - דבר תורה לשבת.

שבת חול המועד סוכות
השבת יש קריאה מיוחדת - קוראים את קריאת התורה לשבת חול המועד. זאת קריאת התורה הן בפסח והן בסוכות. הקריאה היא מספר שמות פרק ל"ג – סיפור חטא העגל. כאשר למפטיר יש קריאה נוספת המתייחסת לחג עצמו.
לפני קריאת התורה נהוג לקרוא את מגילת קהלת. לפי המסורת היא נכתבה ע"י שלמה המלך.
מגילת קהלת שייכת ל"ספרות החוכמה", כלומר לספרות שעוסקת בשאלות הגות אוניברסליות כגון:
שאלות מעמד האדם בעולם
.
שאלת ההשגחה והצדק האלוקי.

בין הסיבות לקריאת מגילת קהלת בסוכות היא בגלל הפסוק המופיע במגילה
"ולשמחה מה זה עושה..."
כמו כן שלמה חנך את בית המקדש בחודש תשרי - וחנוכת בית המקדש התרחשה גם במהלך חג הסוכות.

ודבר תורה

וורט קטן לחג הסוכות.
אחת הסיבות לחג הסוכות היא מה שכתוב בתורה: "בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות. למען יידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני-ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה' אלוקיכם".
הקב"ה מצווה עלינו לשבת שמונה  שבעה ימים בסוכה.
סוכה מלשון "סכך" - זכר לענני הכבוד שהיו סוככים ומגנים על עם ישראל – גם ביום וגם בלילה כשהיו במדבר. לזכר זה עלינו לשבת בסוכה.

שיהיה לכולם מועדים לשמחה ושבת שלום

 זמני כניסת השבת:
ירושלים- 16:43.  תל-אביב- 16:58. באר-שבע- 17:01 חיפה- 16:49
 זמני יציאת השבת:

ירושלים- 17:54. תל-אביב- 17:56. באר-שבע- 17:57. חיפה- 17:55 

יום שלישי, 2 באוקטובר 2012

פרשת השבוע - פרשת שמות






◄ פרשת שמות התשע"א  (י"ז טבת התשע"א - 24/12/2010)



◄ פרשת שמות התשע"ב (י"ח טבת התשע"ב - 13/01/2012)



◄ פרשת שמות התשע"ג (כ"ב טבת התשע"ג - 04/01/2013)



◄ פרשת שמות התשע"ד  (ט"ו טבת התשע"ד - 18/12/2013)



◄ פרשת שמות התשע"ה (י"ט טבת התשע"ה - 10/01/2015)

יום שישי, 28 בספטמבר 2012

פרשת השבוע - פרשת האזינו


במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת האזינו
כמה מילים על הפרשה מהויקפדיה
פרשת האזינו היא פרשת העשירית בספר דברים. פרק ל"ב.
הפרשה ממשיכה את רצף הפרשיות שלקראת סיום התורה, ובהן מסופר ההכנות למותו של משה רבנו. את רוב רובה של פרשת האזינו תופסת שירת האזינו, העתידה, כפי שנאמר למשה בפרשה הקודמת, להיות עדות לעם ישראל לקראת הקורות אותם בדורות הבאים. השירה מתארת את המחזור ההיסטורי של עם ישראל: נחלת ארץ ישראל, חטא, גלות וגאולה.
אחרי השירה משה מתרה בפני בני ישראל להקפיד לקיים את התורה. וכן אלוקים מצווה על משה לעלות על הר נבו, להשקיף על ארץ ישראל ואז למות על הר נבו.

ולדבר התורה:
* "האזינו השמים ואדברה" (דברים לב' ;א')
רבי יצחק מאיר מגור היה אומר: הכתוב אומר (תהלים נ, ז): "שמעה עמי ואדברה". היה לו לומר קודם "ואדברה" ואחר כך "שמעה עמי"?! ללמדנו, כשיש רצון להאזין, נותן ה' בפיהו דברים הראויים להיאמר. אבל כאשר אין האוזניים כרויות לשמוע, נאטם הפה ונאלמת הלשון.


* "האזינו השמים...ותשמע הארץ" (כנ"ל)
אמרו חז"ל (רבה י, ד): "למה השמים והארץ? שהמשיל הקב"ה את ישראל ככוכבי השמים וכעפר הארץ".  אצל אומות העולם ייתכנו שלושה מצבים: אומה שהיא מעצמה, החולשת ושולטת על אומות אחרות; אומה בינונית שאינה שולטת על אחרים ולא נשלטת על ידי אחרים; אומה חלשה ומפגרת, החוסה בצילה של אומה אחרת, ונשלטת על ידה. בעם ישראל, לעומת זאת, מתקיימים שני מצבים בלבד: "ככוכבי השמים" - משפיעים על העולם כולו, או חלילה "כעפר הארץ" - מושפלים, והכל דורכים עליהם (דמשק אליעזר).


שתהיה לכולם שבת שלום
זמני כניסת השבת:
ירושלים- 18:10.  תל-אביב- 18:26.  באר-שבע- 18:28.   חיפה- 18:17.

זמני יציאת השבת:
ירושלים- 19:22.  תל-אביב- 19:24.  באר-שבע- 19:24.   חיפה- 19:23.
רבנו תם: 20:01

למעונינים הנה הדברים שפרסמתי שנה שעברה.



יום שלישי, 25 בספטמבר 2012

יום הכיפורים והפיוט ונתנה תוקף

 יום כיפור נחשב ליום הקדוש ביותר בשנה.
ביום הזה יש ציווי מהתורה להתענות. חז"ל מפרטים מספר איסורים לעינוי הגוף והנפש כמו - איסור אכילה ושתייה, איסור משיחת הגוף בשמן (קרמים וכד'), איסור על נעילת נעלי עור (בזמן בית המקדש נעלי עור היו הנעלים הכי נוחות, היום למרות שיש לא מעט נעלים מפלסטיק נוחות האיסור נשאר כך.), איסור רחיצה, איסור תשמיש המיטה (קיום יחסים).

 זה הצום היחיד שאינו נדחה מפני השבת ומכונה "שבת שבתון".

יום הכיפורים הוא היום המרכזי לסליחה, למחילה ולטהרה. את המחילה והסליחה מהקב"ה אנחנו עושים ע"י תפילה וחזרה בתשובה, אך למרות שיום כיפור מכפר על חטאי האדם כלפי הקב"ה, הוא לא מכפר על עבירות שבין האדם לחברו. לכן נהוג לבקש סליחה מחברים, קרובים שאולי פגענו בהם (ובהזדמנות הזאת אני מבקשת מכל אחד ואחת סליחה במידה ופגעתי בכם.)

ביום זה אנחנו צמים ומתענים, אך לעומת צומות אחרים ביהדות (כמו תשעה באב) אשר בהם הצום הוא ביטוי לאבלות, ביום כיפור מטרת הצום היא לצורך כפרה ואפילו אפשר לומר לצורך התעלות.

אנחנו נדמים בעצם למלאכים ודרך הצום אנחנו מתרכזים בעבודה הרוחנית.

והנה עוד הבדל עקרוני בין תשעה באב ליום כיפור -  בתשעה באב  נאסר על פי חז"ל לאכול בסעודה המספקת יותר מתבשיל אחד וכן אסור לאכול בשר ולשתות יין. לעומת זאת, על ערב יום הכיפורים נאמר "כל האוכל ושותה בתשיעי - מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי" (כלומר מי שאוכל טוב בערב יום כיפור זה נחשב שבעצם הוא צם ומתענה ומכפר על עצמו גם אז.)


בתקופת בית המקדש יום הכיפור היה יום מאד מיוחד, שכן ביום קדוש זה היה הכהן הגדול נכנס לקודש הקודשים שם התוודה והתפלל בעבורו ובעבור העם.

עבודת יום הכיפורים כוללת הקרבת קורבנות מיוחדים, עליהם היה מתוודה הכהן הגדול על עוונותיו, עוונות אחיו הכהנים, ועל עוונות עם ישראל.

עבודת הכהן הגדול כללה הקטרת קטורת, שנעשית בקודש הקודשים. ביציאתו משם מתפלל הכהן תפילה קצרה על עם ישראל.

עבודת כהן גדול המיוחדת ליום הכיפורים נעשית בבגדי לבן - ארבעה בגדים פשוטים מבד, לעומת בגדיו הרגילים של הכהן הגדול, בגדי זהב, הכוללים ארבעה בגדים נוספים ומפוארים, שבו הוא עובד גם ביום זה את העבודות הרגילות.

הכהן הגדול היה עורך את כל עבודות היום (כולל העבודות הרגילות). בין עבודה רגילה לעבודה המיוחדת ליום הכיפורים, הוא היה טובל במקווה ומחליף את בגדיו. בנוסף, הכנות רבות היו נערכות לפני יום הכיפורים (ביניהם, היה פורש מאשתו שבעה ימים קודם לכן) על מנת שיבוא מוכן כדבעי אל עבודת יום זה, במיוחד הקטרת הקטורת שנחשבת כ"עבודה קשה שבמקדש". (אולי לא עבודה קשה פיזית אבל בוודאי רוחנית וכמו שציינתי לעיל עצם הכניסה לקודש הקודשים זה היה דבר לא קל – כי קרו מקרים בהם כהן גדול שנכנס לקודש הקודשים ובסוף לא יצא מהם...)


כיום אין לנו בית מקדש, ובמקום בית המקדש אנחנו מתפללים. בעצם עיקר יום כיפור הוא בבית הכנסת.

פיוט לימים נוראים


הפיוט 'ונתנה תוקף' הוא פיוט מאד חזק ומיוחד.
הפיוט הנאמר בתפילת מוסף בשני ימי ראש השנה וביום הכיפורים. נדמה לי שהפיוט הזה נהוג בקהילות אשכנז ואיטליה ונאמר בחזרת הש"ץ אשר אומרים בתפילת מוסף אחרי תפילת העמודה. הפיוט נאמר קרוב ל'קדושה'.
הפיוט לא נהוג בקהילות ספרדיות אך יש קהילות ספרדיות בודדות שנהוג לומר את הפיוט.

פיוט "ונתנה תוקף" הוא בין המפורסמים בפיוטי הימים הנוראים. הוא מתאר את החרדה הגדולה מאימת דינו של אלוהי ישראל, ואת אפסות האדם מולו. מסורת מהמאה ה-12 מייחסת אותו לדמות אגדית מהמאה ה-11, רבי אמנון ממגנצא (מיינץ).

אגדת "מעשה ברבי אמנון" מתארת כיצד דרש ההגמון מרבי אמנון, שהיה גדול הדור להמיר דתו. כדי לדחותו ביקש אמר רבי אמנון שיחשוב על הדבר שלושה ימים, אך אחר כך התחרט מאוד על שלא דחה אותו לאלתר.
ביום השלישי, משלא הגיע, הביאוהו בעל כורחו. הוא הציע שיכרתו את לשונו, שסררה כאשר לא דחתה את אפשרות ההשתמדות מיד, אך ההגמון חפץ להעניש דווקא את רגליו, שלא הגיעו.
הוא עבר בייסורים איומים, כרתו את פרקי אצבעות ידיו ורגליו אחת אחת והמליחו את הפצעים במלח. המקרה אירע  סמוך לראש השנה. כשהחזירו אותו לביתו והגיע החג, הוא ביקש שיביאוהו לבית הכנסת. שם, לפני אמירת קדושה, פתח את פיו ואמר את פיוט "ונתנה תוקף". כאשר הוא סיים את הפיוט הוא נפטר.

ביום השלישי לפטירתו נגלה רבי אמנון לרבנו קלונימוס בן משולם (בן למשפחה איטלקית שהיגרה לאשכנז) בחלום והשלים את הפיוט, וציווה אותו להפיץ בכל הקהילות פיוט זה, וכך נעשה.

חוקרים מודרניים חלוקים בשאלה האם ר' אמנון הוא דמות היסטורית או אגדית. השם "אמנון" לא היה בשימוש בקרב יהודי גרמניה בתקופה זו, ואכן חלק מנוסחי הסיפור מדגישים את סמליות השם והקשר שלו למילה אמונה. עם זאת, השם היה בשימוש מסוים בקרב יהודי איטליה, כך שאם היה אמנון דמות היסטורית, סביר שהיה איטלקי או בן לאחת המשפחות שהיגרו מאיטליה לאשכנז הקדומה (כמו משפחת קלונימוס). יש המדגישים את הדמיון של הסיפור לסיפורים אחרים בני אותה תקופה העוסקים בקידוש השם, וגם לסיפורים נוצריים. המאחרים את הסיפור, מנסים ללמוד ממנו על האווירה הדתית והתרבותית בקרב יהודי אירופה במאה ה-12, בעיקר בעקבות פרעות תתנ"ו. יש הטוענים שהסיפור התחבר כדי להגביר את יוקרתו של הפיוט ולחזק את מעמדו.

הפיוט פותח בתמונה מעוררת אימה של המתרחש בראש השנה בשמים. תמונה זו מבוססת על תיאורי יום הדין באחרית הימים במקרא. בהמשך הפיוט מתוארת חלופיותו ושפלותו של האדם, מול עוצמתו ונצחיותו של האל, המרוכזת לקראת סוף הפיוט בשמו של האל שאותו מקדישים המלאכים ועמם - בתפילת הקדושה - גם בני האדם.

הפיוט 
"ונתנה תקף קדושת היום כי הוא נורא ואיום, ובו תנשא מלכותך ויכון בחסד כסאך, ותשב עליו באמת. אמת כי אתה הוא דיין ומוכיח ויודע ועד, וכותב וחותם וסופר ומונה. ותזכר כל הנשכחות, ותפתח ספר הזכרונות, ומאליו יקרא וחותם יד כל אדם בו.

ובשופר גדל יתקע וקול דממה דקה ישמע, ומלאכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון, ויאמרו הנה יום-הדין. לפקוד על צבא מרום בדין, כי לא יזכו בעיניך בדין. וכל באי עולם יעברון לפניך כבני מרון. כבקרת רועה עדרו מעביר צאנו תחת שבטו, כן תעביר ותספור ותמנה ותפקוד נפש כל חי. ותחתך קצבה לכל בריה ותכתב את גזר דינם.

בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון, כמה יעבורון וכמה יבראון. מי יחיה ומי ימות, מי בקיצו ומי לא בקיצו. מי במים ומי באש, מי בחרב ומי בחיה, מי ברעב ומי בצמא, מי ברעש ומי במגפה, מי בחניקה ומי בסקילה, מי ינוח ומי ינוע, מי ישקט ומי יטרף, מי ישלו ומי יתיסר, מי יעשיר ומי יעני, מי ישפל ומי ירום.

ותשובה ותפלה וצדקה - מעבירין את רוע הגזרה

כי כשמך כן תהלתך, קשה לכעוס ונוח לרצות. כי לא תחפץ במות המת, כי אם בשובו מדרכו וחיה, ועד יום מותו תחכה לו, אם ישוב מיד תקבלו. אמת כי אתה הוא יוצרם ואתה יודע יצרם, כי הם בשר ודם. אדם יסודו מעפר וסופו לעפר, בנפשו יביא לחמו. משול כחרס הנשבר, כחציר יבש וכציץ נובל, כצל עובר וכענן כלה, וכרוח נושבת וכאבק פורח, וכחלום יעוף.

ואתה הוא מלך אל חי וקיים

אין קצבה לשנותיך ואין קץ לאורך ימיך, ואין שעור למרכבות כבודך, ואין לפרש עילום שמך. שמך נאה לך, ואתה נאה לשמך, ושמנו קראת בשמך. עשה למען שמך, וקדש את שמך על מקדישי שמך. בעבור כבוד שמך הנערץ והנקדש, כסוד שיח שרפי קדש המקדישים שמך בקדש, דרי מעלה עם דרי מטה קוראים ומשלשים בשִלוּש קדשה בקֹדֶש".


הפיוט "ונתנה תוקף" נחשב לאחד הפיוטים הידועים והפופולריים בימים הנוראים ובתפילה היהודית. כאמור, בדורות האחרונים הוא גם נכנס למחזורים ספרדיים.

הפיוט 'ונתנה תוקף' זכה להמון לחנים מכל הסוגים. המנגינה המסורתית מורכבת מכמה חלקים. כאשר כל חלק מושר בצורה נפרדת.

הפיוט "בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון" נחשב פיוט נפרד, ומושר לרוב במנגינה נוספת.

מילות הפיוט המיוחד היוו גם השראה לשירו המפורסם של לאונרד כהן, "מי באש" ("Who by Fire"). השיר נכתב בעקבות חוויותיו של כהן בסיבוב הופעות מול חיילי צה"ל בחזית מלחמת יום כיפור.‏‏

בתחילת שנות ה-90 חיבר יאיר רוזנבלום לחן מודרני לפיוט, כמחווה לחברי קיבוץ בית השיטה .
נפילת 11 מחברי הקיבוץ במלחמת יום הכיפורים שינתה את יחסם של רבים מחברי הקיבוץ ליום זה, שהפך ליום זיכרון המחובר ליום הדין של כלל העם היהודי.
הלחן החדש משלב מוטיבים מתפילות אשכנז וספרד וממקורות אחרים.
כששמעתי את הלחן בפעם הראשונה, בסרט שהיה במוצאי יום כיפור על בית השיטה
אני הייתי המומה מהחוזק ומהצמרמורת שהרגשתי.

הרגשתי שהפיוט שרוזנבלום יצר פיוט שיכול בקלות להיכנס לבית הכנסת. ואכן לא מעט חזנים שרים את הפיוט לפי המנגינה שלו (אמנם חלקם עדיין בחלקים מהפיוט משלבים נעימות אחרות אבל אני אישית מאד התחברתי לכל הפיוט של יאיר רוזנבלום - אגב אז אהבתי עיבוד מסויים שעשו בבית הכנסת בו התפללנו של הלחן המפורסם של משפחת מלבסקי...)

הפיוט בביצוע חנוך אלבלק


  
[מקורות:
ויקיפדיה,
אש התורה
אתר ואינט
הזמנה לפיוט]


שיהיה לכולנו צום מועיל וקל ובשורות טובות

זמני כניסת יום כיפור:
ירושלים- 16:56.      תל-אביב- 17:11.     באר-שבע- 17:14.    חיפה- 17:02.


זמני יציאת יום כיפור:

ירושלים- 18:07.      תל-אביב- 18:09.     באר-שבע- 18:09.    חיפה- 18:08.