במסגרת
הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.
פרשת וזאת הברכה
כמה
מלים על הפרשה מהויקיפדיה.
פרשת
וזאת הברכה היא פרשת השבוע האחת-עשרה והאחרונה בספר דברים והאחרונה בתורה כולה.
היא מתחילה בפרק ל"ג פסוק א ומסתיימת בסוף הספר, פרק ל"ד.
בניגוד
לכל שאר פרשות השבוע, שקוראים אותן בשבתות, את פרשת וזאת הברכה קוראים בחג שמחת
תורה, שנקבע לציון סיום מחזור קריאת התורה על פי מנהג הקריאה הבבלי, בו מסיימים את
התורה כולה בכל שנה. העולה האחרון לקריאת הפרשה נקרא "חתן תורה", ומיד
אחריו קוראים לעולה נוסף, המתחיל לקרוא את פרשת בראשית, והוא נקרא "חתן
בראשית".
עיקר פרשה
'וזאת הברכה' מתארת את הברכות שברך משה רבנו את שבטי ישראל לפני מותו.
לאחר מבוא כללי מברך משה את השבטים לפי הסדר הבא: ראובן, יהודה, לוי, בנימין, יוסף
(עם התייחסות ספציפית למנשה ואפרים), זבולון, יששכר, גד, דן, נפתלי, לאחר מכן יש סיכום
כללי.
הברכות לשבט לוי ולשבט יוסף ארוכות יותר מברכות שאר השבטים, לעומת זאת שבט שמעון
כלל אינו זוכה לברכה. רוב הברכות עוסקות בתיאור אופי השבט או אופי נחלתו.
לאחר
סקירת הברכות מתואר כיצד עלה משה להר נבו, צפה על כל ארץ ישראל, מת ונקבר. בני
ישראל מתאבלים על משה ומקבלים עליהם את הנהגת יהושע בן נון. התורה מסתיימת בתיאור
גדולתו של משה וייחודו משאר הנביאים.
ולדבר התורה
"וזאת
הברכה אשר ברך משה איש האלוקים את בני ישראל לפני מותו" (דברים ל"ג; א')
הפרשה
הקודמת מסתיימת במילים: "ושמה לא תבוא אל הארץ אשר אני נותן לבני
ישראל".
בעצם אי
כניסת משה לישראל נגרם בגלל מעשי בני ישראל, אם כן הרי לא היו הם ראויים לכך שמשה
יברך אותם.
לכן בא
הכתוב מיד ומספר כי משה רבנו המנהיג הנאמן והמסור לא שם לבו לכך, אלא בירך את בני
ישראל "וזאת הברכה אשר ברך משה..." (ע"פ צרור המור)
זמני כניסת החג:
ירושלים- 16:40. תל-אביב- 16:55. באר-שבע- 16:58 חיפה- 16:46
זמני יציאת החג:
ירושלים- 17:52. תל-אביב- 17:53.
באר-שבע- 17:54. חיפה- 17:52
רבנו תם- 18:31
למעונינים הנה הדברים שפרסמתי שנה שעברה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה