לצערי לא הספקתי להכניס את הרשומה הזאת לבלוג (לאשר אותה)
עקב בעיות חיבור באינטרנט שיש באזור שלנו לאחרונה (אזור השרון) - החלטתי בכל אופן
להכניס את הדברים שכתבתי על הפרשה כדי לשמור על סדר מסויים.
שנה טובה ושבוע טוב לכולם.
(השבת כמובן יוצאת מיד אחרי ראש השנה.)
במסגרת
הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.
פרשת האזינו
כמה
מלים על הפרשה מהויקיפדיה.
פרשת
האזינו היא פרשת השבוע העשירית בספר דברים. היא מתחילה בפרק ל"ב פסוק א
ומסתיימת באותו פרק בפסוק נב.
את
פרשת האזינו קוראים בשבת שבין ראש השנה לבין יום הכיפורים - היא שבת שובה, או בשבת
שבין יום הכיפורים לסוכות.
נושאי הפרשה:
פרשת האזינו ממשיכה את רצף
הפרשיות שלקראת סיום התורה, ובהן מסופר ההכנות למותו של משה רבנו. את רוב רובה של
פרשת האזינו תופסת שירת האזינו, העתידה, כפי שנאמר למשה בפרשה הקודמת, להיות עדות
לעם ישראל לקראת הקורות אותם בדורות הבאים. השירה מתארת את המחזור ההיסטורי של עם
ישראל: נחלת ארץ ישראל, חטא, גלות וגאולה.
לאחר
השירה עוד שתי פרשיות קצרות: בראשונה מתואר כיצד קורא משה את השירה לבני ישראל
ומתרה בהם פעם נוספת להקפיד לקיים את התורה. בשנייה מצווה אלוהים את משה לעלות להר
העברים - הוא הר נבו - להשקיף על ארץ ישראל, ואז למות שם.
השירה
בנויה שורות-שורות, וכל שורה מחולקת לשתי צלעיות שוות פחות או יותר, בכל צלעית
כשלוש מילים. בספר התורה היא כתובה בתבנית הקרויה "אריח על גבי אריח",
כלומר בשתי עמודות ארוכות לאורך הדף - כל משפט מחולק
לשני חלקים אחד מופיע מימן ואחד משמאל העמודה ובאמצע רווח. (זאת לעומת שירת הים, הכתובה "אריח על גבי
לבֵנה").
ולדבר התורה
כמה
פנינים לפרשה.
"האזינו
השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי-פי" (לב, א)
קשה
להשמיע דברים בעת ובעונה אחת גם אל "השמים" וגם אל "הארץ",
כלומר, לא קל לומר בעת ובעונה אחת דברים שהם גם רמים ונשגבים - עמוקים ויסודיים, ומצד
שני הם גם פשוטים - גשמיים ארציים. יש מי שעושה את דבריו כליל של רוחניות, אותו
אחד עוסק בנושאים מטפיזיים אבסטרקטיים, ומרחף בדבריו בין ענני שמים. יש מי שמקדיש
עיקר דבריו לעניינים מעשיים יומיומיים, ודבריו אין בהם מן העמקות המחשבתית. משה
רבנו אומר: "האזינו השמים - ותשמע הארץ", מדבריו יכול השומע גם לקבל
רעיונות רוחניים עמוקים, אבל יכול הוא גם להוציא מסקנות מעשיות פשוטות. הדברים
מיועדים לכל והכל הולך אחר טיבו וטבעו של השומע. (לקראת שבת).
"הצור
תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה" (לב, ד)
רבי
יצחק מאיר מגור היה אומר: אמונה אינה מחשבה בלבד, כפי שסוברים בני אדם. האמונה היא
דעה מגובשת וקבועה בלב, שאי אפשר לסבור ההפך ממנה.
גדולי
ישראל כמו הרמב"ם ובעל "חובת הלבבות", חקרו בענייני אמונה לא מפני
שהיו להם חלילה ספקות ופקפוקים, אלא מפני שרצו לחזק את דבר האמונה על פי השכל. אבל
בפנימיות של כל אדם מישראל קבועה נקודת האמונה, וכמו שמאמר ה' (בראשית א, ו):
"יהי רקיע", מעמיד את הרקיע עד עצם היום הזה, כך קבועה וקיימת לעולם
נקודת האמונה בישראל, וזהו "אל אמונה".
"יצרנהו
כאישון עינו" (לב, י)
רבי
יעקב יהודה מנדרזין היה אומר: אישון העין טעון זהירות יתירה אף מפני לכלוך קל,
העלול לפגום בעין ולקלקל את הראיה, כך תורה ומצוות, "לכלוך קל" – נגיעה
קלה ופניה של מה בכך, עלולות לפגום ולקלקל הכל.
שתהיה לכולם שבת שלום.
זמני כניסת השבת:
ירושלים- 18:27. תל-אביב- 18:42.
באר-שבע- 19:44. חיפה- 18:34.
זמני יציאת השבת:
ירושלים- 19:39. תל-אביב- 19:41.
באר-שבע:- 19:40. חיפה 19:41.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה