יום שישי, 7 באוקטובר 2011

יום הכיפורים








יום כיפור, אשר חל בי' בתשרי, נחשב ליום הקדוש ביותר בשנה.
עיקר היום הוא החזרה בתשובה והסליחה.

לפי הציווי בתורה יש להתענות ביום זה. חז"ל מפרטים במשנה מספר איסורים ובנוסף לאיכול אכילה ושתייה יש איסורים כמו איסור סיכת הגוף בשמן (קרמים וכד'), איסור על נעילת נעלי עור (בזמן בית המקדש נעלי עור היו הנעלים הכי נוחות, היום למרות שיש לא מעט נעלים מפלסטיק נוחות האיסור נשאר כך, למרות שיש מס' רבנים שאוסרים לנעול נעלי פלסטיק נוחות), איסור רחיצה, איסור תשמיש המיטה(קיום יחסים).

זה הצום היחיד שאינו נדחה מפני השבת ומכונה "שבת שבתון".

על פי חז"ל ביום כיפור נמחל לעם ישראל על מעשה חטא העגל (חישוב קצר – משה עלה להר סיני בראש חודש אלול ושהה שם 40 יום) כדברי הפסוק "סלחתי כדברך".

ביום כיפור משה ירד מסיני עם הלוחות השניים.

כפי שצינתי, יום הכיפורים הוא היום המרכזי לסליחה, למחילה ולטהרה. את המחילה והסליחה מהקב"ה אנחנו עושים ע"י תפילה וחזרה בתשובה, אך למרות שיום כיפור מכפר על חטאי האדם כלפי הקב"ה, הוא לא מכפר על עבירות שבין האדם לחברו. לכן נהוג לבקש סליחה מחברים, קרובים שאולי פגענו בהם.

ביום זה אנחנו צמים ומתענים, אך לעומת צומות אחרים ביהדות (כמו תשעה באב) אשר בהם הצום הוא ביטוי לאבלות, ביום כיפור מטרת הצום היא לצורך כפרה ואפילו אפשר לומר לצורך התעלות. אנחנו נדמים בעצם למלאכים (ואכן ביום כיפור נהוג ללבוש בגדים לבנים כדי להדמות למלאכים) שלהם הרי אין צרכים גופניים. דרך הצום אנחנו מתרכזים בעבודה הרוחנית, יום כיפור בעצם נחשב כיום חג.

והנה עוד הבדל עקרוני בין תשעה באב ליום כיפור -  בתשעה באב  נאסר על פי חז"ל לאכול בסעודה המספקת יותר מתבשיל אחד וכן אסור לאכול בשר ולשתות יין. לעומת זאת, על ערב יום הכיפורים נאמר "כל האוכל ושותה בתשיעי - מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי" (כלומר מי שאוכל טוב בערב יום כיפור זה נחשב שבעצם הוא צם ומתענה ומכפר על עצמו גם אז.)

בתקופת בית המקדש יום הכיפור היה יום מאד מיוחד, שכן ביום קדוש זה היה הכהן הגדול נכנס לקודש הקודשים שם התוודה והתפלל בעבורו ובעבור העם.

אירוע מרגש זה שמתואר באופן ציורי בתפילת מוסף (סדר העבודה), לווה במתח מתמיד שכן כהן שלא היה ראוי אחד עלול היה למות.

כפי שמתואר ב"סדר העבודה" העם היווה שותף מלא לתהליך זה כפי שכתוב בתפילה: "והכהנים והעם העומדים בעזרה, כשהיו שומעים את השם הנכבד והנורא מפורש יוצא מפי כהן גדול, בקדושה ובטוהרה, היו כורעים ומשתחווים ונופלים על פניהם ואומרים: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

(בעבר לא שמתי לב בכלל לסדר העבודה בתפילה, אך באיזה זמן למדתי על התפילה והמנהג וזה בהחלט תפילה יפה ומרגשת.)

עבודת יום הכיפורים כוללת הקרבת קורבנות מיוחדים, עליהם היה מתוודה הכהן הגדול על עוונותיו, עוונות אחיו הכהנים, ועל עוונות עם ישראל. עבודת הכהן הגדול כללה הקטרת קטורת, שנעשית בקודש הקודשים. ביציאתו משם מתפלל הכהן תפילה קצרה על עם ישראל.
עבודת כהן גדול המיוחדת ליום הכיפורים נעשית בבגדי לבן - ארבעה בגדים פשוטים מבד, לעומת בגדיו הרגילים של הכהן הגדול, בגדי זהב, הכוללים ארבעה בגדים נוספים ומפוארים, שבו הוא עובד גם ביום זה את העבודות הרגילות.
נראה שבגדי הלבן מסמלים עמידה של התבטלות כלפי האלוהים, כהתאמה ליום זה של טהרה וכפרה, לעומת הפאר הרגיל שיש בעבודת מלך מלכי המלכים.
הכהן הגדול היה עורך את כל עבודות היום (כולל העבודות הרגילות). בין עבודה רגילה לעבודה המיוחדת ליום הכיפורים, הוא היה טובל במקווה ומחליף את בגדיו. בנוסף, הכנות רבות היו נערכות לפני יום הכיפורים (ביניהם, היה פורש מאשתו שבעה ימים קודם לכן) על מנת שיבוא מוכן כדבעי אל עבודת יום זה, במיוחד הקטרת הקטורת שנחשבת כ"עבודה קשה שבמקדש". (אולי לא עבודה קשה פיזית אבל בודאי רוחנית וכמו שציינתי לעיל עצם הכניסה לקודש הקודשים זה היה דבר לא קל – כי קרו מקרים בהם כהן גדול שנכנס לקודש הקודשים ובסוף לא יצא מהם...)

כיום אין לנו בית מקדש, ובמקום בית המקדש אנחנו מתפללים. בעצם עיקר יום כיפור הוא בבית הכנסת (ותאמינו לי שהזמן חולף שם באמת מהר :-))

ביום כיפור ישנן תפילות מיוחדות. אם בשבת מתפללים: ערבית, שחרית, מוסף ומנחה. ביום כיפור אחרי מנחה יש תפילה הנקראת נעילה.

לפני תפילת כל נדרי יש תפילה בשם "תפילה זכה" - תפילה שהיא בעתם סוג של וידוי בו האדם מתוודה וסולח לאנשים שפגעו בו. תפילה זו נאמרת בשקט בין האדם לעצמו.

תפילת "כל נדרי" הפותחת את יום כיפור, התפילה כוללת הכרזה על ביטול נדרים ושבועות של ציבור המתפללים.

בכל התפילות -  כולל תפילת מנחה קודם יום כיפור משולב הוידוי אשר מסודר לפי סדר א"ב- "אשמנו, בגדנו, גזלנו..." זה כדי ליצור מכול שלם של וידוי על כל העברות האפשריות. בנוסף גם מכים על חטא לפי סדר הא"ב.
(את סדר הוידוי נהוג לעשות כאשר מכים בכף באזור הלב- כדי להכות ולכפר על כל העבירות שאולי חטאנו.)
תפילת מוסף של יום הכיפורים כוללת את סדר הוידוי, סדר העבודה – המפרטת את סדר העבודה במקדש בעבר וכן פיוטים רבים (כמו "ונתנה תוקף", "מראה כהן" בסדר העבודה ועוד.)

בשמע ישראל נהוג להגיד את הפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בקול רם במקום בלחש כנהוג בדרך כלל. – מכיוון שביום כיפור אנחנו מדמים את עצמנו למלאכים.

 ביום כיפור נהוג להתפלל בטלית בכל התפילות (גם בערבית, מה שלא עושים במהלך השנה). יש אשכנזים הנוהגים ללבוש קיטל (בגד/גלימה לבנה).

קריאת התורה היא פרשת אחרי מות. זהו היום היחיד בשנה בו שישה עולים לתורה (בשבת – שבעה – כאשר בחג רגיל עולים לתורה רק חמישה)

בתפילת מנחה המכונה בשם "מפטיר יונה" מתחילים בקריאת התורה. העולה לתורה השלישי קורא את ההפטרה הנקראת: "מפטיר יונה" - הפטרה הכוללת את כל ספר יונה - ספר יונה מספר על אנשי נינווה שנענו לקריאתו של יונה הנביא וחזרו בתשובה.

מנהגים ביום כיפור:
◄ ביום כיפור נהוג ללבוש בגדים לבנים כרמז לטהרה.

◄ נהוג לערוך כפרות לפני יום כיפור – בעבר היה נהוג לעשות זאת באמצעות תרנגולת שהועברה אח"כ כדי לכלכל עניים, אך כיום יותר נהוג לעשות זאת עם כסף שינתן לצדקה (ויש רבנים שטוענים שעדיף לעשות זאת כך ולא ע"י בע"ח)

◄ בסוף תפילת נעילה, במוצאי הצום, תוקעים בשופר, התקיעה הזאת היא זכר לתקיעת השופר בסוף יום כיפור של שנת היובל המודיע על שחרור העבדים.

 [מקורות:
ויקיפדיה,
אש התורה]
  
שיהיה לכולנו צום מועיל וקל ובשורות טובות

זמני כניסת יום כיפור:
ירושלים- 16:41.  תל-אביב- 16:56.  באר-שבע- 16:59.  חיפה- 16:47.
  
זמני יציאת יום כיפור:
ירושלים- 17:53.  תל-אביב- 17:54.  באר-שבע- 17:55.  חיפה- 17:53.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה