היום בערב נחגוג
את 'שמחת תורה'. שמחת תורה הוא חג יהודי, המציין את סיום קריאת התורה והתחלתה מחדש
(בצורה מחזורית/מעגלית)
בארץ ישראל מועד
החג הוא בשמיני עצרת (כ"ב בתשרי), ובחוץ לארץ חוגגים אותו ביום טוב שני של גלויות
של שמיני עצרת (כ"ג בתשרי).
שמיני
עצרת הוא חג מקראי, אחד ממועדי ישראל החל בכ"ב
בתשרי. זהו לכאורה יומו השמיני של חג הסוכות, אולם הוא נחשב לחג בפני עצמו ובעצם לא
קשור לחג הסוכות, אלא סמוך לו בלבד. הדינים שלו הם כמו כל חג (יום טוב).
בארץ ישראל חל באותו
היום גם 'שמחת תורה', והאמת ששמחת תורה הוא השם המוכר יותר לחג הזה.
מקור החג (שמיני
עצרת) מצוי במקרא - בבמדבר כט, לה-לח.
"ביום
השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו...."
כאמור, שמיני עצרת
נחשב ל'חג' בפני עצמו ובעצם לא קשור לחג הסוכות הצמוד אליו. כך שבשמיני עצרת אנחנו
מברכים ברכת 'שהחיינו' - מה שלא מברכים בחג השני של פסח, כמו כן בשמיני עצרת כבר לא
יושבים וכן חל איסור להשתמש בסוכה (מדין של 'בל תוסיף'.)
תקופת שמיני עצרת
היא תחילת ימות הגשמים בארץ ישראל, לכן נהוג בחג זה לומר את תפילת הגשם המציינת את תחילת עונת הגשמים ובקשת שנה
ברוכה.
בימי בית שני היו
מנהגים נוספים הקשורים במים, כמו ניסוך המים (שמחת בית השואבה).
בשמיני עצרת הופכת
הבקשה על המים למפורשת יותר ונוסח תפילת העמידה משתנה. החל מתפילת מוסף יותר איננו
אומרים "מוריד הטל" אלא "משיב הרוח ומוריד הגשם".
הסיבה שחיכינו עד
שמיני עצרת היא הרצון לאפשר לעם את קיום מצוות הסוכה ולא לגרום להם להיכנס אל הבית
מפאת הגשם.
בשמיני עצרת מתחילים
לשאול על גשמים אך לא לבקש גשמים ("ותן טל ומטר
לברכה") ובבקשת גשמים מחכים עד ז' מרחשוון שזה היה הזמן בו עולי הרגל
מבבל הגיעו חזרה לביתם, כך שלא יהיו עולים לרגל שיתקעו בימים גשומים לאור בקשתנו לגשמים.
"שמחת
תורה", החל בארץ באותו יום של 'שמיני עצרת'
הוא חג אחר לגמרי.
מקורו של חג זה הוא
בתקופת הגאונים- מתקופת הגאונים החלו לקרוא בכל שבת "פרשה" מן התורה.
בעולם היהודי היו
מחזורים שונים של קריאה: בעוד שיהודי בבל חילקו את התורה ל-54 פרשיות וסיימו את התורה
פעם בשנה, יהודי ארץ-ישראל הנהיגו מחזור תלת-שנתי. אך עם הזמן התקבל על קהילות ישראל
כולן המנהג הבבלי ושמחת תורה הפך ליום הציון בו אנחנו מסיימים מחזור קריאה אחד בפרשת
"האזינו" ומתחילים מייד מחזור חדש מפרשת "בראשית".
נוהגים לחגוג סביב
התורה במספר אופנים:
הקפות
את החגיגה סביב התורה
נהוג לעשות ע"י "הקפות" - ב"הקפות" מוציאים את כל ספרי התורה
שיש בארון הקודש ועורכים עימם שבע הקפות סביב בית הכנסת. לכל הקפה יש פסוקים מיוחדים.
יחד עם הפסוקים מוסיפים לשיר ולרקוד עם ספרי התורה..
את ההקפות עורכים
בתפילת מעריב ובתפילת שחרית.
עלייה
לתורה
בקריאת התורה קוראים
בפרשת "וזאת הברכה", המסיימת את ספר דברים. יש בתי כנסת שנוהגים לקרוא את
תחילת הפרשה גם בליל שמחת תורה.
בעלייה לתורה נהוג
לכבד את כל באי בית הכנסת, לרבות הילדים, העולים יחד לתורה (במספר קהילות נקראת עליית
הילדים עליית כל הנערים).
בבתי כנסת גדולים
נהוג לקרוא במס' מקומות כדי שלא לעכב יותר מידי את האנשים.
לאחר עליית כל הקהל
לתורה בפרשת "וזאת הברכה" עולה חתן תורה
לקרוא את סוף הפרשה (וסוף התורה כולה) ומיד אחריו עולה חתן בראשית ומתחיל לקרוא מפרשת בראשית כדי לסמל את
המשכיות ומחזוריות התורה. מסיבה דומה נהוג להפטיר בתחילת ספר יהושע שהוא הראשון מספרי
הנביאים.
הקפות
שניות
במוצאי החג, כאשר
מתחיל יום טוב השני של גלויות שהוא בעצם 'שמחת תורה' נוהגים בארץ לערוך הקפות שניות,
שבהן יוצאים עם ספרי התורה לרחובות העיר ורוקדים פעם נוספת עם ספרי התורה.
מקור המנהג הוא ר'
חיים ויטאל המתאר בספרו שער הכוונות את מנהגי רבו האר"י בצפת, שהיה נוהג לבקר
במוצאי יום שמחת תורה בכמה בתי כנסיות שהתעכבו לסיים את התפילה, ולערוך שבע הקפות בכל
אחד מהם. משם המנהג התפשט.
(מקורות: ויקיפדיה, אתר כיפה, אנציקלופדית דעת-מכללת הרצוג)
זמני כניסת החג:
ירושלים- 16:27.
תל-אביב- 16:42. באר-שבע- 16:45. חיפה- 16:33.
זמני צאת החג:
ירושלים- 17:39.
תל-אביב- 17:41. באר-שבע- 17:41. חיפה- 17:39.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה