יום שישי, 18 במרץ 2011

פרשת השבוע - פרשת צו (שבת זכור)

 

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

 

פרשת צו - שבת זכור

כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.

פרשת צו היא פרשת השבוע השנייה בספר ויקרא. היא מתחילה בפרק ו' פס' א' ומסתיימת בפרק ח' פס' לו'.

חלקה הראשון של הפרשה ממשיך את העיסוק בקורבנות שהחל בפרשה הקודמת, פרשת ויקרא; ואולם ההתייחסות בפרשת צו ממוקדת יותר בנקודת המבט של הכוהנים, בעוד בפרשת ויקרא נקודת המבט היא של מביא הקורבן.

בתחילת הפרשה מובא ציווי על תרומת הדשן, ואחר כך דיני קורבן מנחה, קורבן חטאת, קורבן אשם, קורבן שלמים ואיסור אכילת חֵלֶב.

החלק השני של הפרשה עוסק בשבעת ימי המילואים, כלומר בקיום טקסי חנוכת המשכן שעליהם נצטווה משה בפרשת תצווה. (ספר שמות)

במסגרת זו הוקדשו אהרן ובניו לכהונה, הולבשו בבגדים המיוחדים להם וכד'.

השבת מפטירים בפרשת זכור -

 

השבת מפטירים בפרשת זכור -הפרשה עוסקת בחיוב לזכור את מלחמת עמלק שארעה זמן קצר לאחר יציאת מצרים. בנוסף עם ישראל מצווה למחות ולהשמיד את זכר עמלק.

יש פרשנים אשר טוענים שהמן הוא מזרע עמלק (המן האגגי) ולכן קוראים את הפרשה סמוך לפורים.

 

 

ולדבר התורה

כמה פנינים לפרשה


* "צו את אהרן ואת בניו לאמר"
בפרשה הקודמת כתוב: "וערכו בני אהרן", "וזרקו בני אהרן", "ונתנו בני אהרן", ואילו כאן, כאשר מגיעים לאהרן עצמו, לשון הכתוב הוא ציווי. מדוע זה כך ?

הרשב"ם מסביר את ההבדל בסגנונות בכך שבפרשת "ויקרא", כל הנאמר בעניין הקורבנות נאמר לבני ישראל, שעליהם לדעת את הדברים.

הקב"ה לא רצה לצוות את העם בכללו על הקורבנות, ולפיכך הוא רק "דיבר אליהם", מי מהם שיביא קורבן, שיעשה כך וכך...

ואילו בפרשת צו, הדינים נאמרו כלפי הכוהנים עצמם. משרתי בית ה'. אליהם דיברה התורה בלשון "צו את אהרן ואת בניו".

 

* "ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו"
"כהן גדול שלבש בגדי כהן הדיוט - עבודתו פסולה".  לפי דבר 'הספרי' - הסיבה לכך היא שאסור לאדם גדול ל"שחק" בענווה יתירה.

ו"ילקוט שמעוני" אומר  "שלא ילבש בגדי חול עימהן" - כלומר שהכהן לא ישתמש בבגדי הקודש לענייני חולין, שלא ינצל את בגדי הקודש ומעמדו למטרות שאינן קדושות.

 

* "והרים את הדשן"
ביום הקדוש ביותר - יום הכיפורים, במקום הקדוש ביותר - קודש הקודשים, מתחיל הכהן הגדול את עבודת הקודש (סדר העבודה) ב...הרמת הדשן, כלומר, בהורדת האפר מעל המזבח. מכך ניתן ללמוד שאת עבודת הקודש יש להתחיל מהדברים הפשוטים. מלמטה. כך גם בכל דבר בחיינו ובעיקר בחינוך.

כמו כן את הרמת הדשן מבצע הכהן הגדול בעצמו, לא עוזריו השונים.זה בא ללמד אותנו שאין מלאכה בזויה. ואומר על כך רבי שמחה בונים מפשיסחה: התורה חששה, שהכהן הגדול בקודש הקודשים ביום הכיפורים יעסוק רק בעניינים הרוחניים הנשגבים, וישכח להתפלל על העניינים ה"פשוטים", הגשמיים, פרנסתם של ישראל וצרכיהם ה"פשוטים" האחרים. לפיכך נצטווה הכהן הגדול, שעם היכנסו לקודש הקודשים, יחליף את בגדי הכהונה בבגדים פשוטים, ויתחיל דווקא בעבודת חולין הכי פשוטה. אז, ודאי יזכור, כי "מרובים צרכי עמך".

 

שתהיה לכולם שבת שלום וחג פורים שמח.

 זמני כניסת השבת:

ירושלים- 17:13 תל-אביב- 17:28. באר-שבע- 17:31חיפה- 17:19

 זמני יציאת השבת:

ירושלים- 18:26. תל-אביב- 18:28. באר-שבע- 18:28. חיפה- 18:27

 

יום שני, 14 במרץ 2011

יום שישי, 4 במרץ 2011

פרשת השבוע - פרשת פקודי - פרשת שקלים

 

 

 

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.


פרשת פקודי


כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.
פרשת פקודי היא פרשת השבוע האחת-עשרה והאחרונה בספר שמות. היא מתחילה בפרק ל""ח פסוק כא` ומסתיימת בסוף הספר, פרק מ פסוק לח.

יום שישי, 11 בפברואר 2011

פרשת השבוע - פרשת תצוה

 

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת תצוה

כמה מלים על הפרשה.

פרשת תצוה היא הפרשה השמינית בספר שמות. מתחילה בפרק כ"ז פסוק כ' בפרק ל' פסוק י'. הפרשה ממשיכה את הפרשה הקודמת תרומה בה תוארו מבנה המשכן וכליו. פרשת תצוה עוסקת בכהנים העובדים ומשרתים במשכן וכן בבבגדים המיוחדים אותם הם לובשים בינהם: האפוד-בגד עשוי מין סינר מהחזה ועד לעקב. על כתפי האפוד יהיו קבועות שתי אבנים ועליהם שמות בני ישראל. והחושן  שזה בד ארוג ובו קבועות שתים עשרה אבנים יקרות, על כל אבן חקוק שם של שבט משבטי ישראל.

יום שישי, 4 בפברואר 2011

פרשת השבוע - פרשת תרומה

 

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

 

פרשת תרומה

כמה דברים על הפרשה מהויקיפדיה.

יום שישי, 28 בינואר 2011

פרשת השבוע - פרשת משפטים

 

עבר עלינו עוד שבוע עמוס. המון דברים שתכננתי נפלו להם. ככה זה כשבבית יש חולים. אז נשלח איחולי בריאות לבתי ולכל שאר החולים

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

יום שישי, 21 בינואר 2011

פרשת השבוע - פרשת יתרו


עבר עלי שבוע די עמוס. אבל למרות הכל נמשיך

את הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

 

 פרשת יתרו

כמה דברים על הפרשה מהויקיפדיה.

פרשת יתרו היא הפרשה החמישית בספר שמות.

בפרשתנו יתרו מגיע למחנה בני ישראל. הוא רואה שמשה שופט לבד את העם ומציע לו לערוך מערכת משפט היררכית (שרי אלפים, שרי מאות וכו').

בהמשך הפרשה בני ישראל מתקרבים להר סיני וחונים למרגלות ההר שם יקבלו את התורה.

 

ולדבר התורה

בתחילת הפרשה כתוב ''וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ'' (יח א) – רש"י מפרש ואומר שיתרו שמע על קריעת ים סוף ומלחמת עמלק.

נשאלת השאלה – לשם מה היה יתרו צריך לבוא ? הרי הוא היה יכול להישאר בביתו ועדיין להאמין בניסים שקרו לבני ישראל.

אלא, מששמע כי אחרי התגלות נבואתית כזו שהייתה בקריעת ים סוף, עוד היה מקום להסתר כזה (שעמלק הגיע להלחם בבני ישראל) לכן יתרו למד לקח מזה, כי מן ההכרח לקבל את התורה מפי רבו ולשקוד בלי הרף על עצמו, כדי שיוכל להתגבר על כוחות הרע שמסנוורים את העינים. (ע"פ 'שיחות צדיקים')

 

שתהיה לכולם שבת שלום.

 

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 16:27. תל-אביב- 16:42. באר-שבע- 16:46. חיפה- 16:31

 זמני יציאת השבת:

ירושלים- 17:43. תל-אביב- 17:44. באר-שבע- 17:46. חיפה- 17:42

יום שישי, 14 בינואר 2011

פרשת השבוע - פרשת בשלח

 

במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

 

פרשת בשלח - שבת שירה

כמה מילים על הפרשה מהויקיפדיה.

את הפרשה קוראים בדרך כלל בשבת הסמוכה לט"ו בשבט, ומכיוון שקוראים בה את שירת הים היא מכונה "שבת שירה".

הנושאים בפרשה הם:

קריעת ים סוף. המצרים רודפים אחרי בני ישראל הנמצאים כבר סמוך לים סוף. בני ישראל מבוהלים וצועקים למשה שיציל אותם. משה לפי דברי ה` מטה את ידו והים נבקע לשניים ובני ישראל עוברים בו. כשבני ישראל יוצאים מהים המים שבים למקומם והמצרים טובעים בו.

שירת הים לאחר התשועה שרים משה והעם שיר תהילה לאלוהים.

תחילת המסע במדבר. בפרשה מפורטים מסעות בני ישראל במדבר. כשנגמר להם האוכל בני ישראל מתלוננים למשה ואז ה` מוריד להם מן מהשמים.

מלחמת עמלק. עמלק מגיע ופותח במלחמה עם בני ישראל.

 

 

ולדבר התורה:

בתחילת הפרשה כתוב בפרק יג` פס` יז "..."ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים, כי קרוב הוא..פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה"

נשאלת השאלה, והרי יכול היה הקב"ה להוליכם בדרך קצרה ואם הייתה מוכרזת על בני ישראל מלחמה היה יכול הקב"ה לעשות נס ולהכניע את הפלשתים בפניהם. מדוע אם כך הקב"ה הוליכם בדרך רחוקה?

אלא שמשעה שבני ישראל יצאו ממצרים ונעשו לעם ביקש הקב"ה לחנך אותם ולהורות להם, שאין זו דרכו של עם בן חורין לסמוך על נסים.

 

ופירוש אחר: הקב"ה רצה להדגיש שכדי להגיע לארץ זבת חלב ודבש, צריכים להיות מוכניםללכת בדרך ארוכה וקשה.

(מתוך "תורת עם" מאת הרב מנחם הכהן.)

 

שתהיה לכולם שבת שלום.

 

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 16:21 תל-אביב- 16:35 באר-שבע- 16:39חיפה- 16:25

 זמני יציאת השבת:

ירושלים- 17:37 תל-אביב- 17:38 באר-שבע- 17:36 חיפה- 17:40

יום שישי, 7 בינואר 2011

פרשת השבוע - פרשת בא


במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

 

 פרשת בא

 

ראשית ברכות לבעלי שפרשת בה היא ה'פרשה' שלו  (פרשת ה'בר מצווה')

אז מזל טוב ליום הולדתך.

 

 כמה דברים על הפרשה מהויקיפדיה.

פרשת בא היא הפרשה השלישית בספר שמות. בפרשה מוזכרות המכות הנותרות.

*מכת הארבה. הארבה אוכל את כל היבול החקלאי של מצרים.

* מכת חושך. על כל מצרים מוטל חושך כאשר המצרים אינם יכולים לראות דבר - בעוד בני ישראל יכולים לראות.

המכות מביאות לנסיגה בעמדתו של פרעה, אך הוא עדיין מסרב לדרישתם של משה ואהרן לשלח את כל עם ישראל ממצרים.

בני ישראל מתחילים להתכונן לפי ציווי ה' לקראת מכת בכורות: בני ישראל שואלים משכניהם המצרים כלי כסף, כלי זהב ובגדים. במקביל משה מזהיר את פרעה שבמכה הבאה ימותו כל בכורי מצרים. אחר כך מפרט ה' למשה את דיני קורבן הפסח אותו יעשו בני ישראל בזמן מכתב בכורות, כאשר קודם לכם קובע ה' שחודש האביב, שבו חל הפסח, יהיה החודש ראשון בלוח השנה הבעברי - ובעצם נותן לנו, בני האדם את היכולת לקבוע את החודשים.

בחצות הלילה הורג אלוהים את כל בכורי מצרים. פרעה ממהר אל משה ואהרן ומצווה עליהם לעזוב מיד, עם כל עם ישראל, את ארץ מצרים. העם יוצר ובכך מסתיים שעבוד בני ישראל במצרים.

עד לסוף הפרשה מופיעים כמה דינים הקשורים לפסח.

 


ולדבר תורה:

בפרשתינו נאמר "ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה..."

נשאלת השאלה מדוע אומר ה' למשה בא אל פרעה ולא לך אל פרעה.

עונה על כך הצדיק רבי מנחם מנדל מקוצק: הקב"ה לא אומר למשה לך אל פרעה כדי לרמוז שה' נמצא עם  האדם בכל מקום אליו ילך.

לכן אומר ה' למשה "בא אל פרעה" כלומר בא איתי אל פרעה - שאני תמיד עמך.

 

שתהיה לכולם שבת שלום.

 

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 16:15. תל-אביב- 16:29. באר-שבע- 16:34.

 זמני יציאת השבת:

ירושלים- 17:31. תל-אביב- 17:32. באר-שבע- 17:34. 

יום שישי, 31 בדצמבר 2010

פרשת השבוע - פרשת וארא


 במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

 

פרשת וארא

פרשת וארא היא הפרשת השניה בספר שמות. בפרשה מוזכרים 7 המכות הראשונות מעשרת מכות מצרים.שנייה בספר שמות, בה מסופר על שבע המכות

הראשונות מתוך עשרת מכות מצרים. 

 המכות שמוזכרות בפרשה :

 * מכת דם - אהרן מכה במטהו את היאור,  והמים ביאור הופכים לדם. כל משקה במצרים הופך לדם.

* מכת צפרדע- אהרן מכה שוב במטהו על מימי מצרים ומצרים 'מכוסה' בצפרדעים. הצפרדעים עולים ובאים בביתם, בחדר משכבם, ואף בתנורים ובבצק. פרעה מבקש ממשה ואהרן לביטול המכה. אך כשהמכה מסתיימת פרעה ממשיך להקשות את ליבו.

* מכת כינים- אהרן מכה את עפר הארץ והכינים פושטים על ארץ מצרים באדם ובבהמה. החרטומים מנסים אף הם ליצור כינים, אך כשהם לא מצליחיםהם מכריזים: "אצבע אלוהים היא".

* מכת ערוב - תערובת של חיות שבאו והשחיתו את ארץ מצרים, פרט לארץ גושן בה ישבו בני ישראל. במכה זו פרעה בא בהצעה לפני משה, להתיר לישראל לעבוד את אלוהיהם בתוך הארץ מבלי לעוזבה. משה מסרב להצעה ופרעה מסכים לשלחם תמורת ביטול מכת ערוב. משה מתפלל עבורו והערוב סר, אבל פרעה שוב מפר את הבטחתו.

* מכת דבר- מגפת דבר מתפשטת בבקר ובצאן של המצרים. למקנה ישראל לא קרה כלום.

* מכת שחין- משה ואהרן לוקחים מלוא חופניהם "פיח כבשן" ומשליכים לשמים. הפיח הופך לשחין אבעבועות באדם ובבהמה.

* מכת ברד -ה' ממטיר ברד כבד מאוד ואש מתלקחת בתוכו. כל אדם ובהמה ששהו מחוץ לביתם מתו, עשבהשדה הוכה ועץ השדה נשבר. לבקשת פרעה מתפלל משה להפסקת הברד, ופרעה כמובן מקשה את ליבו ולא נותן לבני ישראל לצאת ממצרים.

 

ול"דבר תורה" (וורט קטן)

בשמות פרק ז' פסוק יח' נאמר: "והדגה אשר ביאור מות תמות...ונלאו מצרים לשתות מים מן היאור"

אם כל מימי מצריים נהפכו לדם עדכדי כך שהמצרים לא היו מוכנים לשתות את המים, מדוע התורה היתה צריכה להדגיש שגם הדגה ביאור תמות ?

עונה על כך הספרונו – שלא תהייה שאלה האם באמת המכה שהגיעה למצרים היתה באמת דם, הרי היו יכולים לטעון שהמים רק נצבעו בצבע אדום.

 

שתהיה לכולם שבת שלום.

 

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 16:10. תל-אביב- 16:24. באר-שבע- 16:28. חיפה- 16:13

 

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 17:26. תל-אביב- 17:27. באר-שבע- 17:29. חיפה- 17:25