במסגרת
הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.
פרשת בלק
כמה
מלים על הפרשה מהויקיפדיה.
פרשת בלק היא פרשת השבוע השביעית בספר במדבר, פרקים כ"ב-כ"ה (בחוץ לארץ, בשנים שבהן יום טוב שני של שבועות חל בשבת קוראים את פרשת בלק ביחד עם פרשת חוקת.)
הפרשה עוסקת בפרשת נבואותיו של בלעם בן בעור שזומן על ידי בלק מלך מואב כדי לקלל את עם ישראל.
פרשת בלק היא פרשת השבוע השביעית בספר במדבר, פרקים כ"ב-כ"ה (בחוץ לארץ, בשנים שבהן יום טוב שני של שבועות חל בשבת קוראים את פרשת בלק ביחד עם פרשת חוקת.)
הפרשה עוסקת בפרשת נבואותיו של בלעם בן בעור שזומן על ידי בלק מלך מואב כדי לקלל את עם ישראל.
מה
בפרשה:
* משלחת בלק אל בלעם -
בלק מלך מואב מודאג מבואם של בני ישראל לתחום ארצו ושולח שליחים להזמין את בלעם
לקלל את ישראל. בלעם מסרב לשליחים בטענה שה' מתנגד ללכתו איתם.
לבסוף יוצא בלעם לארץ מואב לאחר שקיבל את התנאי שהציב לו אלוקים באותו לילה, לפיו
יאמר רק את אשר ישים אלוקים בפיו.
* אתונו של בלעם - בדרך למואב נשלח מלאך לעמוד בדרכו של
בלעם עם חרב שלופה. בלעם אינו רואה את המלאך, אולם אתונו רואה וסוטה מהדרך. בלעם
מכה את האתון על התנהגותה הלא מובנת. המלאך מוסיף וחוסם את הדרך שוב ושוב, בכל פעם
האתון מנסה להתחמק ובלעם מוסיף להכות אותה. אלוקים פותח את פי האתון, והיא מוכיחה
אותו: "וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם מֶה עָשִׂיתִי
לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים. וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לָאָתוֹן כִּי
הִתְעַלַּלְתְּ בִּי לוּ יֶשׁ חֶרֶב בְּיָדִי כִּי עַתָּה הֲרַגְתִּיךְ. וַתֹּאמֶר
הָאָתוֹן אֶל בִּלְעָם הֲלוֹא אָנֹכִי אֲתֹנְךָ אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי מֵעוֹדְךָ
עַד הַיּוֹם הַזֶּה הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה וַיֹּאמֶר לֹא.
וַיְגַל ה' אֶת עֵינֵי בִלְעָם וַיַּרְא אֶת מַלְאַךְ ה' נִצָּב בַּדֶּרֶךְ
וְחַרְבּוֹ שְׁלֻפָה בְּיָדוֹ וַיִּקֹּד וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו. וַיֹּאמֶר
אֵלָיו מַלְאַךְ ה' עַל מָה הִכִּיתָ אֶת אֲתֹנְךָ זֶה שָׁלוֹשׁ רְגָלִים הִנֵּה
אָנֹכִי יָצָאתִי לְשָׂטָן כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי. וַתִּרְאַנִי
הָאָתוֹן וַתֵּט לְפָנַי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים אוּלַי נָטְתָה מִפָּנַי כִּי
עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי."
המלאך שולח את בלעם לדרכו
ומזכיר לו לומר רק את דברי אלוקים.
* משלי בלעם - בלעם נפגש עם בלק ומורה
לו לבנות שבעה מזבחות ולהקריב עליהם שבעה פרים ושבעה אילים, כדי שרוח הנבואה תשרה
עליו. למורת רוחו של בלק ובניגוד לתכניותיו, בלעם מרעיף על עם ישראל נבואות ברכה
ושבח במקום לקלל אותם. לאחר שבלק מביע תרעומת, בלעם מודיע שוב ושוב על כוונתו לומר
רק את הדברים שאלוקים שם בפיו.
התרחשות זו חוזרת על עצמה שלוש פעמים. לאחר שבלק מצהיר על אכזבתו בפעם השלישית,
מוסיף בלעם עוד נבואה שעיקרה תחזיות על עתיד העמים באזור.
* חטא בעל פעור - בסיום
הפרשה מתואר חטא בעל פעור: בני ישראל חוטאים בקשרים לא רצויים עם בנות מואב ואף
משתחווים לאלוהי מואב. בעקבות כך פורצת מגפה בעם. פינחס דוקר ברומח מנהיג ישראלי
שזנה עם מדינית לעיני העם, ובעקבות כך נעצרת המגפה.
הפטרה היא בספר מיכה פרקים
ה-ו "והיה שארית" - מיכה מזכיר בנבואתו את פרשת בלעם: "עַמִּי,
זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב, וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן
בְּעוֹר" (פרק ו', פסוק ה').
ולדבר התורה:
ראשית
דבר תורה לשבת.
"הן
עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב" (במדבר כ"ג; ט')
אמר
על כך הנצי"ב מוולוז'ין: כאשר עם ישראל הוא "עם לבדד", שומר על
זהותו וייחודו, אז מתקיים בו "ישכן" ומקובל הוא על אומות העולם הנאורות,
שמכבדים אותו על דבקותו באמונתו ובמורשתו. אבל "ובגוים" – כאשר עם ישראל
מאמץ את תרבות הגויים ומבקש להיות כמותם, כי אז "לא יתחשב" – מאבד הוא
את חשיבותו בעיניהם, ומפסיד את מעמדו המיוחד בין אומות העולם.
אמרו חז"ל (סנהדרין קד, א): “מפני מה לקו ישראל? מפני שעברו על התורה שניתנה באל"ף בי"ת...אמר הקב"ה: אני אמרתי (דברים לג, כח): "וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש"; עכשיו יהיה בדד מושבם, שנאמר (איכה א, א): 'איכה ישבה בדד העיר רבתי עם הייתה כאלמנה".
אמרו חז"ל (סנהדרין קד, א): “מפני מה לקו ישראל? מפני שעברו על התורה שניתנה באל"ף בי"ת...אמר הקב"ה: אני אמרתי (דברים לג, כח): "וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש"; עכשיו יהיה בדד מושבם, שנאמר (איכה א, א): 'איכה ישבה בדד העיר רבתי עם הייתה כאלמנה".
רבי
יצחק מוולוז'ין היה אומר: 'הן עם לבדד ישכן' – אלפי שנים שכן ישראל בודד בקרב
האומות, ככבשה בין שבעים זאבים, ולא הפך להיות חיה טורפת; אכן, "ובגויים לא
יתחשב" – דבר זה לא עשה שום רושם על הגויים. כי השמירה על צלם אלוקים שבאדם אינה
נחשבת אצלם למעלה גדולה, שבגללה יש להתייחס אל היהודים בהגינות ולהימנע מלשנוא
אותם.
אני
ממשיכה במתכונת של - שיר לפרשה.
בלעם
מתאמץ לקלל את עם ישראל והקללות שלו הופכות לברכות. בתחילת הנאום השלישי מופיעה
הברכה הידועה: "מה טובו אוהליך יעקב משכנותך ישראל" (במדבר כ"ד; ה')
הפסוק
הזה הפך להיות חלק מתפילת הבוקר.
לפסוק
הזה יש לחנים - חלקם עממים.
הביצוע
שאני מביאה הפעם הוא ביצוע של יוסי גולנד
שתהיה
לכולנו שבת שלום
זמני
כניסת השבת:
ירושלים-
19:13. תל-אביב- 19:29. באר-שבע- 19:29. חיפה- 19:22
זמני
יציאת השבת:
ירושלים-
20:31. תל-אביב- 20:34. באר-שבע- 20:32. חיפה- 20:35
רבינו
תם- 21:07
קישור לדף פרשת בלק
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה