פרשת השבוע - פרשת קרח

כבר לא הייתי בטוחה שאספיק להכניס את הדברים לפרשת השבוע השבת. חוץ מכך שזה סוף שנת הלימודים – תקופה לחוצה אצלי, היה לי שבוע מאד עמוס...

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת קרח

כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.
פרשת קֹרַח (קורח) היא פרשת השבוע החמישית בספר במדבר. פרקים ט"ז-י"ח. את עיקר הפרשה תופס תיאור מחלוקת קֹורח ועדתו ותוצאותיה.

מה בפרשה

מחלוקת קורח ומשה -
קורח בן יצהר בן קהת בן לוי יחד עם דתן ואבירם בני שבט ראובן, אוספים מאתיים וחמישים מנהיגים מבני ישראל כדי לקרוא תיגר על מנהיגותם של משה רבנו ואהרן הכהן.
הם מתעמתים עם משה ואהרון ואומרים: "רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'".
הפרשנים מונים מספר סיבות נוספות לפרוץ המרד:
* לנשיא למשפחות הקהתי מונה אליצפן בן עוזיאל. עוזיאל הוא הצעיר מבני קהת ואילו יצהר אבי קרח היה הבן השני של קהת. הבכור במשפחה היה עמרם - בניו משה ואהרן, לכן על פי הסדר המתבקש היה קרח אמור לקבל את משרת הנשיא.
* קרח טוען כלפי משה כי בדה מליבו חלק מהמצוות, ובהקשר זה מחלוקת שנוצרה על מצוות ציצית שהיא המצווה המוזכרת לפני פרשת קרח.
משה מורה למורדים לקחת מחתות ולהקטיר בהן קטורת. ה' יראה מי מתוך כל האנשים הללו ישרת בקודש. ה' נראה אל כל העדה ומבקש להשמיד את העם כולו; אך משה ואהרן מתחננים לפניו: "האיש אחד יחטא, ועל כל העדה תקצוף?"
בסופו של דבר פותחת האדמה את פיה ובולעת את קרח ומשפחתו ואת דתן ואבירם. שאר מקטירי הקטורת נשרפים באש שיצאה מאת ה'. משה מצווה את אלעזר בן אהרן לקחת את מחתותיהם ולעשות מהן ציפוי למזבח.

מחלוקתו של קרח במשה הפכה ביהדות לסמל של מחלוקת שלא לשם שמים אלא לצרכים אנוכיים. במסכת אבות כתוב: "כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ" (פרק ה' משנה יז)

בית לוי ובית אהרון -
העם ממשיכים להתלונן למשה ולאהרן וקובעים: "אתם המיתם את עם ה'". בתגובה לכך פורצת מגפה בעם, ואהרן עוצר אותה על ידי הקטרת קטורת הסמים.

כדי לחזק עוד יותר את בחירתו של אהרן מצווה ה' לקחת שנים עשר מטות, מטה לכל נשיא מנשיאי השבטים, ולשים אותם באוהל מועד. למחרת נתגלה כי מטהו של אהרן הוא היחיד שהעלה פרחים ושקדים. ה' מצווה לשמור על המטה ליד ארון הברית לעדות ומפרט את תפקידיהם של בני שבט לוי בפני אהרון.

* בהמשך הפרשה מובאים ציוויים הלכתיים, שרובם קשורים לעניין הכהונה: ציווי על שמירת המקדש על ידי הלוויים ופירוט של מתנות הכהונה והלוויה, ובהן תרומה, ביכורים, חרמות, קורבן בכור ותרומת מעשר.

ההפטרה היא בספר שמואל א' פרקים י"א-י"ב. "ויאמר שמואל".

ולדבר התורה:

ראשית דבר תורה לשבת.

"ואון בן פלת" (במדבר ט"ז; א)

און בן פלת היה בין האנשים שהיו בעדת קרח, אך ידוע שהוא ניצל ולא היה בין אלו שהאדמה בלעה אותם או אלו שנשרפו. מספרת אגדת חז"ל (סנהדרין קט-קי): "און בן פלת אשתו הצילתו".
אמרה לו: מה תועלת לך במחלוקת זאת?
אם אהרן כהן גדול - אתה תלמיד; אם קרח כהן גדול - אתה תלמיד... ועליה נאמר(משלי ט, א): "חכמות בנתה ביתה".
אומר רבי חיים שמואלביץ: מה חכמה גדולה היא זו?. הרי דבר מובן מאליו הוא, שאין טעם וסיבה לאדם להתערב בריב לא לו, שלא יביא שום תועלת? אלא, טבעה של מחלוקת שהיא מתפשטת כאש בשדה קוצים, וגם מי שאין לו כל סיבה נסחף לתוכה, אישה שמבינה זאת, ויודעת להזהיר מפניה גם את און בעלה, חזקה עליה שחכמה היא, ועליה נאמר: "חכמות בנתה ביתה".

אני ממשיכה במתכונת של - שיר לפרשה.

לאחר מחשבה איזה שיר להביא בפינה לפרשה מאד טעונה שמתי לב שבחלקו השני של הפרשה שמטה אהרן העלה פרחים ולכן בחרתי לשיר את שירה של נעמי שמר מצעד האביב.

מצעד האביב

מילים ולחן: נעמי שמר

אם יבשו שלוליות
ואם פרחו הפרדסים,
אם ירשו נוריות
את מקומם של נרקיסים,
זה סימן שאביב
כבר מטייל על הכבישים
וחלון יש לפתוח
ולסלק את התריסים.

צבעוני עלה בואדי,
חמורים רועים בניר,
ואני פתאום שמעתי
כל ארצי דוברת שיר.

כי כאן האביב הוא בן יומיים
כאן האביב ימות צעיר.
כל מי שעוד יושב בבית
הוא פיסח או נזיר,
כן, הוא פיסח או נזיר.

על פסגת הר השלג
נעלה ביום כחול
וישר לאיילת
נתגלגלה במשעול.
בחצר בחולתה
על הדשא נרדם
ומשמה למטה
נתקדם עם הירדן.

בחורשת גנוסר,
נטפס על עץ תמר,
בארבל נגלגל
אבנים מראש ההר.

כי כאן האביב...

סערה של חולות
אז תישאנו עד לסדום
בוקר טוב גברת לוט
היה נעים - היי שלום
בין שיחי המלוח
לעין גדי נתרחק
במפל עם הרוח
והמים נשחק
דרך נחל ערוגות
נחזור זוגות-זוגות
לא נשכח על החוף
לאסוף פרחי הרדוף
במכתש הכי גדול
נמלא בקבוק עם חול
במצדה על הקיר
חתימה גדולה נשאיר
מעלה עקרבים
שבי ילדונת על גבי
התחזקי, אין דבר
כבר באים להור ההר
לו נגיע לפחות
עד לעין אורחות
עוד מעט, עוד מעט
ואנחנו באילת!

כי הצבעוני עלה בואדי
וחמורים רועים בניר
ואנוכי עד כאן הגעתי
אך עדיין לא תם השיר

זה הזמן חלון לפתוח
אל נופי ירוק מרהיב
נא לזכור ולא לשכוח
פעם בשנה אביב...
פעם בשנה אביב...
פעם בשנה אביב!

לשיר

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 19:12.  תל-אביב- 19:27.  באר-שבע- 19:28.   חיפה- 19:20

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 20:30  תל-אביב- 20:33.  באר-שבע- 20:31   חיפה- 20:34

רבינו תם- 21:06

קישור לדף פרשת קרח