יום הפאי - 14.3

 התמונה לקוחה מהויקיפדיה

לא יודעת כמה יודעים שהיום הוא יום הפאי.

פרשת השבוע - פרשת פקודי - פרשת שקלים

 

 

 

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת פקודי

כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.
פרשת פקודי היא פרשת השבוע האחת-עשרה והאחרונה בספר שמות. היא מתחילה בפרק ל""ח פסוק כא` ומסתיימת בסוף הספר, פרק מ פסוק לח.

פרשת השבוע - פרשת תצוה

 

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת תצוה

כמה מלים על הפרשה.

פרשת תצוה היא הפרשה השמינית בספר שמות. מתחילה בפרק כ"ז פסוק כ' בפרק ל' פסוק י'. הפרשה ממשיכה את הפרשה הקודמת תרומה בה תוארו מבנה המשכן וכליו. פרשת תצוה עוסקת בכהנים העובדים ומשרתים במשכן וכן בבבגדים המיוחדים אותם הם לובשים בינהם: האפוד-בגד עשוי מין סינר מהחזה ועד לעקב. על כתפי האפוד יהיו קבועות שתי אבנים ועליהם שמות בני ישראל. והחושן  שזה בד ארוג ובו קבועות שתים עשרה אבנים יקרות, על כל אבן חקוק שם של שבט משבטי ישראל.

פרשת השבוע - פרשת תרומה

 

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

 

פרשת תרומה

כמה דברים על הפרשה מהויקיפדיה.

פרשת השבוע - פרשת משפטים

 

עבר עלינו עוד שבוע עמוס. המון דברים שתכננתי נפלו להם. ככה זה כשבבית יש חולים. אז נשלח איחולי בריאות לבתי ולכל שאר החולים

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת השבוע - פרשת יתרו

עבר עלי שבוע די עמוס. אבל למרות הכל נמשיך

את הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

 

 פרשת יתרו

כמה דברים על הפרשה מהויקיפדיה.

פרשת יתרו היא הפרשה החמישית בספר שמות.

בפרשתנו יתרו מגיע למחנה בני ישראל. הוא רואה שמשה שופט לבד את העם ומציע לו לערוך מערכת משפט היררכית (שרי אלפים, שרי מאות וכו').

בהמשך הפרשה בני ישראל מתקרבים להר סיני וחונים למרגלות ההר שם יקבלו את התורה.

 

ולדבר התורה

בתחילת הפרשה כתוב ''וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ'' (יח א) – רש"י מפרש ואומר שיתרו שמע על קריעת ים סוף ומלחמת עמלק.

נשאלת השאלה – לשם מה היה יתרו צריך לבוא ? הרי הוא היה יכול להישאר בביתו ועדיין להאמין בניסים שקרו לבני ישראל.

אלא, מששמע כי אחרי התגלות נבואתית כזו שהייתה בקריעת ים סוף, עוד היה מקום להסתר כזה (שעמלק הגיע להלחם בבני ישראל) לכן יתרו למד לקח מזה, כי מן ההכרח לקבל את התורה מפי רבו ולשקוד בלי הרף על עצמו, כדי שיוכל להתגבר על כוחות הרע שמסנוורים את העינים. (ע"פ 'שיחות צדיקים')

 

שתהיה לכולם שבת שלום.

 

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 16:27. תל-אביב- 16:42. באר-שבע- 16:46. חיפה- 16:31

 זמני יציאת השבת:

ירושלים- 17:43. תל-אביב- 17:44. באר-שבע- 17:46. חיפה- 17:42

פרשת השבוע - פרשת בשלח

 

במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

 

פרשת בשלח - שבת שירה

כמה מילים על הפרשה מהויקיפדיה.

את הפרשה קוראים בדרך כלל בשבת הסמוכה לט"ו בשבט, ומכיוון שקוראים בה את שירת הים היא מכונה "שבת שירה".

הנושאים בפרשה הם:

קריעת ים סוף. המצרים רודפים אחרי בני ישראל הנמצאים כבר סמוך לים סוף. בני ישראל מבוהלים וצועקים למשה שיציל אותם. משה לפי דברי ה` מטה את ידו והים נבקע לשניים ובני ישראל עוברים בו. כשבני ישראל יוצאים מהים המים שבים למקומם והמצרים טובעים בו.

שירת הים לאחר התשועה שרים משה והעם שיר תהילה לאלוהים.

תחילת המסע במדבר. בפרשה מפורטים מסעות בני ישראל במדבר. כשנגמר להם האוכל בני ישראל מתלוננים למשה ואז ה` מוריד להם מן מהשמים.

מלחמת עמלק. עמלק מגיע ופותח במלחמה עם בני ישראל.

 

 

ולדבר התורה:

בתחילת הפרשה כתוב בפרק יג` פס` יז "..."ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים, כי קרוב הוא..פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה"

נשאלת השאלה, והרי יכול היה הקב"ה להוליכם בדרך קצרה ואם הייתה מוכרזת על בני ישראל מלחמה היה יכול הקב"ה לעשות נס ולהכניע את הפלשתים בפניהם. מדוע אם כך הקב"ה הוליכם בדרך רחוקה?

אלא שמשעה שבני ישראל יצאו ממצרים ונעשו לעם ביקש הקב"ה לחנך אותם ולהורות להם, שאין זו דרכו של עם בן חורין לסמוך על נסים.

 

ופירוש אחר: הקב"ה רצה להדגיש שכדי להגיע לארץ זבת חלב ודבש, צריכים להיות מוכניםללכת בדרך ארוכה וקשה.

(מתוך "תורת עם" מאת הרב מנחם הכהן.)

 

שתהיה לכולם שבת שלום.

 

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 16:21 תל-אביב- 16:35 באר-שבע- 16:39חיפה- 16:25

 זמני יציאת השבת:

ירושלים- 17:37 תל-אביב- 17:38 באר-שבע- 17:36 חיפה- 17:40

פרשת השבוע - פרשת בא

במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

 

 פרשת בא

 

ראשית ברכות לבעלי שפרשת בה היא ה'פרשה' שלו  (פרשת ה'בר מצווה')

אז מזל טוב ליום הולדתך.

 

 כמה דברים על הפרשה מהויקיפדיה.

פרשת בא היא הפרשה השלישית בספר שמות. בפרשה מוזכרות המכות הנותרות.

*מכת הארבה. הארבה אוכל את כל היבול החקלאי של מצרים.

* מכת חושך. על כל מצרים מוטל חושך כאשר המצרים אינם יכולים לראות דבר - בעוד בני ישראל יכולים לראות.

המכות מביאות לנסיגה בעמדתו של פרעה, אך הוא עדיין מסרב לדרישתם של משה ואהרן לשלח את כל עם ישראל ממצרים.

בני ישראל מתחילים להתכונן לפי ציווי ה' לקראת מכת בכורות: בני ישראל שואלים משכניהם המצרים כלי כסף, כלי זהב ובגדים. במקביל משה מזהיר את פרעה שבמכה הבאה ימותו כל בכורי מצרים. אחר כך מפרט ה' למשה את דיני קורבן הפסח אותו יעשו בני ישראל בזמן מכתב בכורות, כאשר קודם לכם קובע ה' שחודש האביב, שבו חל הפסח, יהיה החודש ראשון בלוח השנה הבעברי - ובעצם נותן לנו, בני האדם את היכולת לקבוע את החודשים.

בחצות הלילה הורג אלוהים את כל בכורי מצרים. פרעה ממהר אל משה ואהרן ומצווה עליהם לעזוב מיד, עם כל עם ישראל, את ארץ מצרים. העם יוצר ובכך מסתיים שעבוד בני ישראל במצרים.

עד לסוף הפרשה מופיעים כמה דינים הקשורים לפסח.

 

ולדבר תורה:

בפרשתינו נאמר "ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה..."

נשאלת השאלה מדוע אומר ה' למשה בא אל פרעה ולא לך אל פרעה.

עונה על כך הצדיק רבי מנחם מנדל מקוצק: הקב"ה לא אומר למשה לך אל פרעה כדי לרמוז שה' נמצא עם  האדם בכל מקום אליו ילך.

לכן אומר ה' למשה "בא אל פרעה" כלומר בא איתי אל פרעה - שאני תמיד עמך.

 

שתהיה לכולם שבת שלום.

 

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 16:15. תל-אביב- 16:29. באר-שבע- 16:34.

 זמני יציאת השבת:

ירושלים- 17:31. תל-אביב- 17:32. באר-שבע- 17:34. 

פרשת השבוע - פרשת וארא

 במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

 

פרשת וארא

פרשת וארא היא הפרשת השניה בספר שמות. בפרשה מוזכרים 7 המכות הראשונות מעשרת מכות מצרים.שנייה בספר שמות, בה מסופר על שבע המכות

הראשונות מתוך עשרת מכות מצרים. 

 המכות שמוזכרות בפרשה :

 * מכת דם - אהרן מכה במטהו את היאור,  והמים ביאור הופכים לדם. כל משקה במצרים הופך לדם.

* מכת צפרדע- אהרן מכה שוב במטהו על מימי מצרים ומצרים 'מכוסה' בצפרדעים. הצפרדעים עולים ובאים בביתם, בחדר משכבם, ואף בתנורים ובבצק. פרעה מבקש ממשה ואהרן לביטול המכה. אך כשהמכה מסתיימת פרעה ממשיך להקשות את ליבו.

* מכת כינים- אהרן מכה את עפר הארץ והכינים פושטים על ארץ מצרים באדם ובבהמה. החרטומים מנסים אף הם ליצור כינים, אך כשהם לא מצליחיםהם מכריזים: "אצבע אלוהים היא".

* מכת ערוב - תערובת של חיות שבאו והשחיתו את ארץ מצרים, פרט לארץ גושן בה ישבו בני ישראל. במכה זו פרעה בא בהצעה לפני משה, להתיר לישראל לעבוד את אלוהיהם בתוך הארץ מבלי לעוזבה. משה מסרב להצעה ופרעה מסכים לשלחם תמורת ביטול מכת ערוב. משה מתפלל עבורו והערוב סר, אבל פרעה שוב מפר את הבטחתו.

* מכת דבר- מגפת דבר מתפשטת בבקר ובצאן של המצרים. למקנה ישראל לא קרה כלום.

* מכת שחין- משה ואהרן לוקחים מלוא חופניהם "פיח כבשן" ומשליכים לשמים. הפיח הופך לשחין אבעבועות באדם ובבהמה.

* מכת ברד -ה' ממטיר ברד כבד מאוד ואש מתלקחת בתוכו. כל אדם ובהמה ששהו מחוץ לביתם מתו, עשבהשדה הוכה ועץ השדה נשבר. לבקשת פרעה מתפלל משה להפסקת הברד, ופרעה כמובן מקשה את ליבו ולא נותן לבני ישראל לצאת ממצרים.

 

ול"דבר תורה" (וורט קטן)

בשמות פרק ז' פסוק יח' נאמר: "והדגה אשר ביאור מות תמות...ונלאו מצרים לשתות מים מן היאור"

אם כל מימי מצריים נהפכו לדם עדכדי כך שהמצרים לא היו מוכנים לשתות את המים, מדוע התורה היתה צריכה להדגיש שגם הדגה ביאור תמות ?

עונה על כך הספרונו – שלא תהייה שאלה האם באמת המכה שהגיעה למצרים היתה באמת דם, הרי היו יכולים לטעון שהמים רק נצבעו בצבע אדום.

 

שתהיה לכולם שבת שלום.

 

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 16:10. תל-אביב- 16:24. באר-שבע- 16:28. חיפה- 16:13

 

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 17:26. תל-אביב- 17:27. באר-שבע- 17:29. חיפה- 17:25

 

פרשת השבוע - פרשת שמות

במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת שמות

אנחנו מתחילים השבת חומש חדש – שמות.

כמה מילים על הפרשה מהויקיפדיה.
פרשת שמות היא פרשת השבוע הראשונה בספר שמות. פרקים א`-ו.

בפרשת שמות מסופר על תחילת שעבוד עם ישראל במצרים ועל שנות חייו הראשונות של משה ובחירתו להנהגה. בפרשה זו מוצגות כמה מן הדמויות שיופיעו במהלך הפרשות והספרים הבאים, בהן מרים ואהרן אחיו של משה וכן פרעה, מלך מצרים שמשעבד את עם ישראל.

תחילת הפרשה מקשרת לסיומו של ספר בראשית ומסכמת את שמות בני ישראל שירדו למצרים. עם ישראל, המכונה כך לראשונה על ידי פרעה, מזוהה בעיני המצרים כסיכון פוטנציאלי ועל כן מחליטים המצרים לדכא אותו במספר דרכים - שעבוד פיזי ובניית "ערי מסכנות" ובהמשך ציווי על המתת כל הזכרים הנולדים. המיילדות המופקדות על ביצוע המשימה אינן מצייתות לציווי זה, ומצילות את הילדים. בעקבות מעשי המיילדות, מסופר כי ה` גמל להן טובה "ויעש להן בתים".

פרעה מרחיב את הציווי ומורה אותו לכל המצרים: "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו". על רקע הציווי הנ"ל, מספרת הפרשה על זוג עבריים משבט לוי הנישאים ומביאים לעולם בן זכר. אם הילד חוששת להשאירו בביתה, בונה לו תיבה ומניחה אותו בתוך התיבה ביאור. בת פרעה מגלה את הילד, קוראת לו "משה", לוקחת אותו לביתה ומגדלת אותו בארמון פרעה. כשמשה גדל הוא יוצא לפגוש את בני עמו המשועבדים לפרעה. הוא מתערב בשני סכסוכים אלימים ומציל את הנרדפים, ועקב כך נאלץ לברוח לארץ מדין. על הבאר במדין הוא מסייע לבנותיו של יתרו, ובעקבות כך גר בביתו ונושא את אחת מבנותיו, צפורה. למשה נולדים שני בנים, גרשם ואליעזר.

באחת הפעמים שמשה רועה את צאן יתרו הוא מגיע להר סיני ורואה שם סנה בוער באש. אלוקים מדבר אל משה מתוך הסנה, מודיע לו שהחליט לגאול את עם ישראל ולהביאם לארץ ישראל, ה` מטיל על משה את הנהגת העם. משה מנהל משא ומתן ארוך עם אלוקים ומעלה בעיות רבות שעשויות להפריע לו במשימה זו. אלוקים מצייד את משה באותות ובמופתים שיעזרו לו לשכנע את העם ואת פרעה בדבריו.

משה לוקח את אשתו ואת בניו בדרך חזרה למצרים, שם הוא נפגש עם אהרן ושניהם באים לפני פרעה ותובעים בשם ה`: "שלח את עמי". פרעה מסרב ומקשה את תנאי השעבוד של בני ישראל. הם מצדם מתלוננים למשה שבואו רק הרע את המצב, והוא קובל לפני אלוקים. אלוקים עונה למשה: "עתה תראה... כי ביד חזקה ישלחם, וביד חזקה יגרשם מארצו".

ולדבר התורה:

רעיון מספר `מעיינה של תורה`

"ותשם בסוף על שפת היאור"(שמות ב`;ג`)

אותו יום היה שביעי בחודש סיוון, שכן משה רבנו נולד בז` באדר ושלושת החודשים בהם הצפינה אותו אמו הסתיימו בז` בסיוון.
ובאיזור ז` בסיוון קיבל אחר-כך משה את התורה על הר סיני. לכן עמדה לו עתה זכות זו שיהא ניצול (לפי גמרא מסכת סוטה.)

מכאן, אמר הגאון רבי מרדכי בנט ז"ל, נובע מנהג ישראל לרפד בחג השבועות את הבתים בעלים ירוקים הצומחים על המים, כדי להזכיר את עניין זה שמשה הושם בתיבה בתאריך זה.

שתהיה לכולם שבת שלום.

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 16:13.  תל-אביב- 16:27.  באר-שבע- 16:32.   חיפה- 16:17

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 17:29.  תל-אביב- 17:30.  באר-שבע- 17:32.  חיפה- 17:28

רבנו תם- 18:06

קישור לדף פרשת שמות