פרשת השבוע - פרשת עקב

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת עקב

כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.
פרשת עֵקֶב היא פרשת השבוע השלישית בספר דברים. פרקים ז'-י"א.

מה בפרשה:
בפרשת עֵקֶב משה רבינו ממשיך בנאום שנשא לבני ישראל לפני מותו. לקראת פירוט המצוות שיהיו בפרשות הבאות, הוא עוסק בפרשה זו בנושאים עקרוניים ורוחניים שהם בבחינת מבוא למצוות:

* ההתגברות על עמי ארץ ישראל וסילוק עבודת האלילים.
* שבחה של ארץ ישראל ואזהרה מפני שכחת עזרת האלוהים בהצלחה והסתמכות על "כוחי ועוצם ידי".
* סקירת חטא העגל ושאר חטאי בני ישראל.
* תורת הגמול: שכר על קיום המצוות ועונש על אי-קיומן.

בפרשה נמצאת פרשיית "והיה אם שמוע" הכלולה בקריאת שמע, וכן נמצאים בה הציווי על ברכת המזון ותיאור שבעת המינים.

ולדבר התורה:

גם השבוע אני ממשיכה במתכונת של הקשר בין ההפטרה שקוראים לאחר קריאת התורה לפרשה עצמה.
ההפטרה של פרשת עקב היא השנייה בסדרת הפטרות שבע דנחמתא. ההפטרה היא מספר ישעיהו פרקים מ"ט-נ"א ("ותאמר ציון")

הרעיון הבא הוא מדבריו של דוד נתיב מאתר כיפה.

הפטרת פרשת "עקב" היא השנייה בסדרת שבע הפטרות הנחמה ("שבע דנחמתא") אותן התקינו חכמים לקרוא בשבתות שלאחר תשעה באב ועד ראש השנה. בדרך כלל ההפטרה מזכירה את פרשת השבוע שנקראת באותה שבת, אך כל הפטרות ספר דברים אינן קשורות בקשר תכני לפרשה אלא הן מענייני פורענות, נחמה או תשובה (מלבד הפטרת האזינו פעם בכמה שנים) והן מקשרות אותנו לתקופת השנה; חורבן, גאולה או תשובה ולא לתכניהן של פרשות השבוע.

שבע הפטרות הנחמה נבחרו כולן מחלקו האחרון של ספר ישעיה (פרק מ' והלאה) שעוסק בעיקר בנבואות נחמה.

בהפטרה השבת יש שני נושאים מרכזיים - תיאור קיבוץ הגלויות ובניין הארץ. אלו הם שני מאפייני גאולה מרכזיים ובסיסיים. ללא שיבת העם לארצו וללא בניית התשתית בארץ, אליה ישובו הבנים החוזרים, לא יוכלו מאפייני הגאולה האחרים להתפתח ולהתגלות.

בימי ישעיהו גלו עשרת השבטים ומלכות שומרון חרבה. האשורים, שבצעו את ההגליה והחורבן, פזרו את שבטי ישראל באיזורים שונים ומרוחקים. בארץ נותר הרס נרחב. לשני מאפיינים אלה היתה משמעות אקטואלית בשעת השמעת הנבואות.

כיון שבשום שלב, עד ימינו, לא התממשו נבואות אלה בהיקפם המלא -  הרי חייב להגיע יום מימושם. זכינו בדורות האחרונים לתהליך מואץ של קיבוץ גלויות ולבניין הארץ, בהיקפים שלא ידענו. אנו מאמינים ומקווים שנבואות אלה של ישעיהו, קורמים ממשות לנגד עיננו.

אחד הביטויים השגורים היום בפינו הוא מההפטרה השבת - "מהרסיך ומחריביך ממך יצאו" משמעו: גם הגורמים ההרסניים שבנו הם פנימיים, הם חלק מן העם. זהו תיאור כואב של הרס פנימי. אך לא זה משמעו של הביטוי במקורו, בדברי ישעיהו שבהפטרתנו.
ישעיהו מבהיר, שהאויבים - מהרסיך ומחריביך, יצאו מן הארץ כשלב מקדים לקראת שיבת הבנים לארץ. סילוק האויבים מן הארץ וענישתם, הוא מרכיב בתהליכי הגאולה. השתתפותם של אומות העולם, כגורמים מסייעים בתהליך שיבת ציון ובנין הארץ, הוא חלק מתיקון המציאות המעוותת של החורבן.

ביסוד תהליך הנחמה והגאולה עומד הקשר המיוחד בין ה' לעמו ישראל. כדי לבטא קשר מיוחד זה, משתמש ישעיהו במספר דימויים: הקשר שבין אישה לפרי בטנה. קשר טבעי, עמוק ואיתן. וכן הקשר העמוק שבין איש לאשה, שגם הוא ביטוי טבעי למציאות הקיומית.

יש מקרים שגם קשרים אלה מופרים. אבל הנביא מבטיח, בשם ה', כי הקשר בינו לבין עם ישראל עמוק יותר ויסודי יותר מקשרים בסיסיים אלה. גם אם יחולו שיבושים קשים בקשר בין ה' לעמו, בדמות גלות וחורבן, הרי מובטחים אנו שעומק הקשר היסודי יגבר על השיבושים, והעם יחזור לארצו.

שנשמע בשורות טובות ושתהיה לכולנו שבת שלום

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 18:47.  תל-אביב- 19:03.  באר-שבע- 19:04.   חיפה- 18:55

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 20:01.  תל-אביב- 20:03.  באר-שבע- 20:02.  חיפה- 20:04

רבינו תם- 20:44

קישור לדף פרשת עקב