פרשת השבוע - פרשת מסעי

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת מסעי

כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.

פרשת מסעי היא פרשת השבוע העשירית והאחרונה בספר במדבר. פרקים ל"ג-ל"ו (סוף הספר). בשבת פרשת מסעי מסיימים את קריאת התורה של ספר במדבר בקריאת "חזק חזק ונתחזק".

בדרך כלל קוראים את פרשת מסעי ביחד עם הפרשה שלפניה, פרשת מטות, רק לעתים נדירות הן נפרדות.
בכל מקרה השבת שבה קוראים את פרשת מסעי היא השבת השנייה מתוך שבתות תלת דפורענותא החלות בימי בין המצרים.

מה בפרשה:

פרשת מסעי היא הפרשה האחרונה העוסקת בסיפור מסע בני ישראל במדבר סיני לפיכך היא מכילה סיכום של המסע והכנות אחרונות לקראת הכניסה לארץ ישראל הכולל:

* רשימה מפורטת של התחנות בהן חנו בני ישראל במהלך המסע. הרשימה בנויה לפי התבנית "וייסעו מ... ויחנו ב...", יש קהילות שבהן קוראים אותה במנגינה מיוחדת.

* ציוויים לקראת הכניסה לארץ:
                                      - ציווי על השמדת עבודת האלילים בארץ ישראל.
                                      - תיאור גבולות הארץ.
                                      - מינוי נשיאים לשבטים.
                                      - הכנת ערי מקלט וערים ללוויים, ודיני רוצח בשגגה

* השלמה לפרשת בנות צלפחד: בני שבט מנשה מתלוננים שהעברת נחלת צלפחד לבנותיו עשויה להביא לכך שהנחלה תעבור לשבט אחר. ה' מקבל את טענתם ומחייב את בנות צלפחד להינשא לגברים מבני שבטן בלבד.

ולדבר התורה:

גם השבוע אני ממשיכה במתכונת של הקשר בין ההפטרה שקוראים לאחר קריאת התורה לפרשה עצמה. מכיוון שפרשת מסעי נקראת באמצע ימי בין המצרים, מפטירים בענייני תוכחה וחורבן, בהפטרה השנייה מתלת דפורענותא. האשכנזים והספרדים מפטירים בפרק ב' של ספר ירמיהו, מפסוק ד עד פסוק כח (הפטרת "שמעו"). התימנים מפטירים בפרק הראשון של ספר ישעיהו, מפסוק א' עד פסוק כ' (היא הפטרת "חזון" שקוראים האשכנזים והספרדים שבשבת שלאחריה).

הדברים הבאים הם של דוד נתיב מאתר כיפה               

ההפטרה השבוע היא השנייה מתוך ג' דפורענותא, שלוש הפטרות של פורענות הנקראות בין י"ז בתמוז לט' באב. ההפטרה לקוחה מספר ירמיהו פרק ב', והיא המשכה של ההפטרה שקראנו בשבוע שעבר.

הימים הם ימי המלך יאשיהו, בשנה ה- 13 למלכותו. ירמיהו נשלח אל העם כדי להשמיע את נבואתו הראשונה. (נבואת ההקדשה הופנתה אל ירמיהו, וההפטרה פותחת ב"שמעו דבר ה' בית יעקב" - פנייה לעם.) בעת ההיא מתנהל עימות כבד משקל בשני מעגלים: במעגל הלאומי-הפנימי ובמעגל הבינלאומי-החיצוני, תוך זיקה והשפעה הדדית.
בתחום הבינלאומי: האימפריה האשורית קרסה ומצרים ובבל נערכות לעימות על ירושת החלל המדיני-צבאי שנוצר. לעימות זה יש השלכות רוחניות ותרבותיות, כבכל תקופה, כי לשלטון של מעצמה בעולם יש גם משמעות של השפעה תרבותית-ערכית. במקביל, נערך יאשיהו למהפך רוחני-ערכי בתוך מלכות יהודה, לאחר כ-70 שנות שלטון תרבות אלילית. יאשיהו נערך להשבת תורת ישראל למקומה הטבעי והראוי בממלכת יהודה.

הנבואה הראשונה של ירמיהו אל העם עוסקת בעמדה שיש לנקוט בשני עימותים אלה: א. עזיבת הדרך האלילית ושיבה אל ה'
ב. הסתלקות מן העימות הבינלאומי תוך הקפדה שלא לחבור לצד כלשהו, כי כל חבירה תביא בהכרח לשפעה אלילית ולשיעבוד מדיני.

כדי להמחיש את דבריו לעם, משתמש ירמיהו בסדרת דימויים הלקוחים מעולם המים, נוזל החיים, המוכר תמיד לכולם. א. "מקור מים חיים"
ב. "בארות (בורות) נשברים אשר לא יכילו המים"
ג. מי נהר.

"מים חיים" - הוא כינוי למי מעיין שמימיו נובעים מאליהם מן האדמה, ובכמויות גדולות. המים צלולים, קרים, ומגלים "חיות" בתנועתם. הם נעים אליך ללא כל מאמץ מצדך. זהו דימוי לדבר ה' - המחייה, כמים חיים.

הבור - היא חציבה בסלע, שיש צורך לטייח את דפנותיה כדי שמי הגשמים הנקווים לבור לא יחלחלו ויעלמו במעבה האדמה. את מי הבור צריך לנקז אליו בעזרת מערכת תעלות שיש להכין, וגם את המים מתוכו יש לדלות במאמץ לא קטן. כמות המים הנאגרת בו מוגבלת מאוד, ביחס למי המעיין השופעים כל הזמן. בור נשבר - הוא בור שהטיח שלו שבור - והמים שנאגרו בבור מחלחלים מתוכו, והוא מתרוקן. הבורות הנשברים הם סמל לתרבות האלילית, שאין לה תוחלת.

 מי הנהר - הזורמים בעוצמה גדולה וסוחפים כל מי ומה שנקרה בדרכם, הם סמל למעצמות הגדולות. יש להם עוצמה, אבל הם הרסניים ביחס למי שרוצה ליהנות מהם בשעת זרימתם. אל ליהודה להיכנס למסלול זרימתם של המעצמות - הנילוס והפרת - כי הדבר יביא עליהם אסון.

אדם המחזיק במקור מים חיים אל יפזול למקורות מים אלטרנטיביים. בדרך זו יאבד את הטוב שיש בידו וימצא עצמו במציאות מסוכנת: או שיוותר ללא מים, בהחזיקו בבור סדוק שמימיו חלחלו ונעלמו, או שישטף בזרם האדיר של הנהר - ויאבד מן העולם.

 ירמיהו קרא לעם לתת יד לפועלו של יאשיהו ולשוב אל מקור מים חיים, תוך ניתוץ הבורות הנשברים אשר לא יכילו המים, ולהתרחק מן הזרם השוטף של מי הנהר - השוטף את כל מי שנכנס אליו.

 מי שמאבד את עצמיותו=עצמאותו הופך ללא רלוונטי. מעצמות מחשיבות את מי שיש לו עמידה ועמדה עצמית.

 מי שהוא נספח-נסרח הופך לטפיל ומאוס.

ירמיהו קרא לעם להיות עצמאיים ולא להיבלע בתוך המעצמה

שנשמע בשורות טובות ושתהיה לכולנו שבת שלום

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 19:09.  תל-אביב- 19:25.  באר-שבע- 19:28.   חיפה- 19:17

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 20:25.  תל-אביב- 20:28.  באר-שבע- 20:27.  חיפה- 20:29

רבינו תם- 21:02

קישור לדף פרשת מסעי