פרשת השבוע - פרשת נשא

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת נשא

כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.

פרשת נשא היא פרשת השבוע השניה  בספר במדבר. פרקים ד'-ז'. פרשת נשוא היא הארוכה ביותר בתורה (למעט פרשיות מחוברות), ויש בה 176 פסוקים.
השבת שבה קוראים את פרשת נשא היא תמיד השבת הסמוכה לחג השבועות (לפניו או אחריו(

נושאי הפרשה:
* הפרשה ממשיכה בעניינים שנדונו בפרשת במדבר שלפניה, כלומר במניינים, מיפקדים ורשימות, אולם יש בה גם כמה פרשיות הלכתיות. הפרשה היא חלק מרצף הפרשות בתחילת ספר במדבר העוסקות בהקמת מחנה ישראל ובהכנות לנסיעה מהר סיני אל ארץ ישראל.
* המשך העיסוק בשבט לוי: תפקידי משפחות בני גרשון ובני מררי ומניינם.
* החובה לשלח טמאים מחוץ למחנה.
*  פרטים של דיני מעילה.
* פרשת סוטה.
*  פרשת נזיר.
*  הציווי על ברכת כהנים.
* קורבנות הנשיאים: תרומות נשיאי השבטים לרגל סיום הקמת המשכן.

ולדבר התורה:

גם השבוע אני ממשיכה במתכונת של הקשר בין ההפטרה שקוראים לאחר קריאת התורה לפרשה עצמה.
ההפטרה היא בספר שופטים, פרק י"ג - על רקע דיני נזירות המפורטים בפרשה, מסופר על הולדת שמשון הגיבור, שעל פי ציווי של מלאך ה' היה נזיר מבטן אימו.

הדברים הבאים הם של דוד נתיב מאתר כיפה

פרשת נשא ממשיכה בתיאור ארגון מחנה הלוויים סביב המשכן, בלב מחנה האומה, ושוזרת מספר פרשות הלכתיות ברצף התיאור של ההיערכות לקראת המסע. אחת מהן היא פרשת הנזיר.

ההפטרה עוסקת בצמיחתו של נזיר אחד ומיוחד - שמשון.

תקופת השופטים (ששמשון היה אחד ממנהיגיה) נמשכה כ- 350 שנה. תמציתה: "בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה"- היה חוסר שלטון מרכזי, דבר היוצר שבר לאומי- פנימי, ומקרין חולשה כלפי חוץ.

לא בכדי מאופיינת תקופה זו בתקיפה חוזרת ונשנית של שבטי ישראל על ידי עמים שונים.

מעת לעת, כאשר המציאות עגומה וקשה, קם לישראל מושיע בדמות שופט, ההודף את האויב המציק ומביא לפסק זמן במצוקה.

ההפטרה מתארת תקופה שבה הפלישתים פוגעים בשבטי ישראל הגובלים בהם: דן ויהודה.

המושיע קם תמיד מתוך אחד השבטים הפגועים. שמשון הוא משבט דן, הוא גדל ביןן צרעה לאשתאול – מקום הנושק לאזור הפלישתי.

ההפטרה מתארת את הרקע להולדת שמשון. אמו היתה עקרה. המציאות העגומה (של המשפחה ושל התקופה) השתנתה באופן מהותי כאשר מופיע מלאך ה' שמבשר להורים על ההיריון הקרוב, ועל לידת מושיע לישראל.

ההפטרה חותמת בכך ש"רוח ה'" החלה לפעם את שמשון. כיצד באה לידי ביטוי מעשי תופעה זו?

מתוך המשכם של פרקי שמשון ומתוך בדיקת הביטוי לאורך ספר שופטים כולו (גם ביחס לעתניאל, גדעון ויפתח, שופטים אחרים) עולה כי המשמעות המעשית של "רוח ה'" היא רוח גדולה של היחלצות לעשייה, בגבורה ובעוצמה פיזית.

כך גם הבינו הרמב"ם והרד"ק. זו הגבורה והכוח הפיזי המיוחד של שמשון כמתואר בהמשך.

הביטוי "רוח ה'" מופיע אצל שמשון (בהקשר לעשייה של גבורה) 3 פעמים: בשעה ששסע את כפיר האריות כאילו הוא משסע גדי, בשעה שהיכה 30 איש מן האויב הפלישתי, ובשעה שקרע מעליו את החבלים שאמורים היו לנטרל אותו מול הפלישתים, והיכה אלף איש בלחי החמור.

"רוח ה'" ונזירות הם כוחות מאזנים. אדם שהתברך בכוח רב חייב לנהוג משנה זהירות, כדי להשתמש בו באופן ראוי ומתוקן.

יש חשש שעוצמה וכוח יביאו לסחרור גבהים. כדי להרחיק סכנה זו צומח שמשון מתוך הווייה של זהירות ונזירות. בדרך זו הוא צריך לנהוג כל ימיו.

הנזירות תרחיק אותו מן השימוש בכוח בדרך לא ראויה. היא תזכיר לו את מקור הכוח ומטרתו. כאשר סולקה הנזירות, שהתבטאה בשיער שלא גולח, סולק גם הכוח.

נזירות היא דרך לקדש כוחות גוף ונפש. היא אינה יעד העומד בפני עצמו. האדם מישראל אינו מצווה להיות נזיר. הוא מצווה לנהוג בדרך מתוקנת. אם הנזירות תועיל לו לנהוג כך - ראוי לאמץ אותה.

שנשמע בשורות טובות ושתהיה לכולנו שבת שלום

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 19:03.  תל-אביב- 19:18.  באר-שבע- 19:19.   חיפה- 19:11

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 20:21  תל-אביב- 20:24.  באר-שבע- 20:22   חיפה- 20:25

רבינו תם- 20:58

קישור לדף פרשת נשא