במסגרת
הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.
פרשת במדבר
לפרשה הזאת יש לנו יחס מיוחד
זאת פרשת ה"בר מצווה" של אבא שלי והאחים שלי.
כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.
הפרשה עוסקת בעיקר במניינים ובמִפקדים של בני ישראל
ושבטיו, פירוט שמותיהם של נשיאי השבטים, מפקד של כל הגברים יוצאי צבא בעם ישראל
לפי שבטים, חלוקת שנים עשר השבטים לארבעה מחנות, תיאור תפקידי שבט לוי ומניין
הלויים, פדיון בכורות בני ישראל בבני שבט לוי, תיאור ספציפי של תפקידי הלוויים בני
קהת: נשיאת כלי המקדש.
הפרשה היא חלק מרצף הפרשות בתחילת ספר במדבר
העוסקות בהקמת מחנה ישראל ובהכנות לנסיעה מהר סיני אל ארץ ישראל.
ולדבר התורה:
גם השבוע אני ממשיכה במתכונת של הקשר בין
ההפטרה שקוראים לאחר קריאת התורה לפרשה עצמה.
ההפטרה היא בספר הושע, פרק ב' פסוקים א'-כ"ב. ההפטרה נפתחת בפסוק "והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא יִמד ולא ייספר", המתקשר למניין בני ישראל בפרשה.
ההפטרה היא בספר הושע, פרק ב' פסוקים א'-כ"ב. ההפטרה נפתחת בפסוק "והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא יִמד ולא ייספר", המתקשר למניין בני ישראל בפרשה.
הדברים הבאים הם של דוד נתיב
מאתר כיפה.
חומש
במדבר פותח בתיאור ההיערכות למסע העם מהר סיני לארץ כנען. המפקד המתבצע לאורך
הפרשה הוא חלק מההיערכות זו.
ההפטרה, הלקוחה מתוך ספר הושע פרק ב', פותחת במילים "והיה מספר בני ישראל
כחול אשר לא ימד ולא יספר", המזכירות את מספרי המתפקדים בפרשה.
הנביא
הושע מלווה בנבואותיו את מלכות ישראל מאחד משיאיה (ימי ירבעם בן יואש, גדול מלכי
בית יהוא), ועד הריסוק והחורבן, בימי הושע בן אלה - אחרון מלכי ישראל. נקודות
קיצון אלה מהוות תשתית לנבואת ההפטרה.
יחסי
עם ישראל וה' מתוארים כיחסי איש ואישה. בתחילה היחסים הם טובים (כמו בימי השיא
בפתיחת נבואת הושע) ובהמשך מתוארת בגידת הרעיה בבעלה ופנייתה אל זרים (בני ישראל
נטו לעמים אחרים ואלוהיהם).
בגידה
זו מביאה עליה אסון, וכל מאהביה (המעמידים פנים כאילו הם אוהביה) נעלמו, ולא
הושיעוה, כמו בחורבן. למרות כל אלה, ה' חוזר ומשיב את רעייתו אליו, מחדש את הברית
עמה ומטיב לה כבימים ראשונים. "וארשתיך לי לעולם, וארשתיך לי בצדק ובמשפט
ובחסד וברחמים, וארשתיך לי באמונה, וידעת את ה'".
את המהפך הזה, מן השפל והריסוק למציאות מלאת
תקווה, מנסח הנביא במשפט: "ואת עמק עכור לפתח תקווה". הכינוי "עמק
עכור" מהווה רמיזה לאירוע תנ"כי-היסטורי קודם: פרשת בגידת עכן לאחר
כיבוש יריחו. עכן, שלקח משלל יריחו בניגוד לצו יהושע, נענש ב"עמק עכור".
יהושע מוסיף: "מה עכרתנו? - יעכרך ה'". מנקודת השפל של הבוגדנות
התרוממנו ל"פתח תקווה" - למציאות של אופק חדש ותקווה.
ביטוי
זה, אגב, הוא המקור לשמה של אחת המושבות הראשונות: פתח תקווה. גרעין המתיישבים של
סוף המאה ה-19, נהל משא ומתן מתקדם לרכישת אדמות ולהתיישבות יהודית באזור יריחו.
ניסיון זה לא צלח והם הפנו את המשאבים הכספיים לרכישת אדמות בשרון. בהסתמך על
הפסוק בהפטרה, הם קראו ליישוב שהקימו - פתח תקווה, כי הם הגיעו מעמק עכור (יריחו)
וזו היתה תקוותם החדשה.
זו
ברית הנישואין שהובטחה על ידי הושע ושאר הנביאים, שתשיב את יחסי ישראל עם אביהם
שבשמים למקומה הראשון. שיבת העם לביתו הוא מרכיב מרכזי בכך, הוא מהווה פתח תקווה
לבאות, לאחר ימי הגלות הארוכים והעכורים, בהם היינו מוטלים ב"עמק עכור".
הקשר בין עם ישראל לה' הוא נושא יסוד בתנ"ך
כולו. מימי האבות, עמם נכרתה הברית, דרך גלות מצרים וגאולת מצרים, ההליכה במדבר, ימי
הכניסה לארץ, השהות בה במשך כ-900 שנה (שהיו רצופים בעליות ומורדות) עד לחורבן
וימי שיבת ציון של ימי בית שני.
בכל
הדיונים שהתנהלו בין העם לה' הובהר, שברית זו היא חוק יסוד שלא יבטל. "עמק
עכור" יהפוך ל"פתח תקווה". וזהו בעצם יסוד וסוד קיומו של עם ישראל.
שנשמע
בשורות טובות ושתהיה לכולנו שבת שלום
זמני
כניסת השבת:
ירושלים-
18:59. תל-אביב- 19:14. באר-שבע- 19:15. חיפה- 19:07
זמני
יציאת השבת:
ירושלים-
20:16 תל-אביב- 20:19. באר-שבע- 20:17 חיפה- 20:20
רבינו
תם- 20:53
קישור לדף פרשת במדבר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה