פרשת השבוע - פרשת ניצבים

במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת ניצבים

כמה מילים על הפרשה מהויקפדיה.

הפרשה וכן הפרשה בשבוע הבא (פרשת וילך) הן פרשות קצרות ולרוב נקראות יחד.

השנה הפרשות נקראות בנפרד.

פרשת ניצבים (במקרא: נצבים) היא פרשת השבוע השמינית בספר דברים. פרקים  כ"ט-ל'. הפרשה פותחת את סדרת ארבע הפרשות האחרונות שבתורה - ניצבים, וילך, האזינו, וזאת הברכה - שהן גם ארבע הפרשות הקצרות ביותר בתורה. את פרשת ניצבים קוראים תמיד בשבת שלפני ראש-השנה.

מה בפרשה:

פרשת ניצבים ממשיכה את נושא חידוש הברית בין עם ישראל לקב"ה בערבות מואב. לאחר שבפרשה הקודמת, כי תבוא, פורטו הברכות והקללות, בפרשה זו מודגש כי הברית חלה גם על העם כולו כיחידה אחת וגם על כל פרט ומשפחה בו. בהמשך מוצגת הדרך, שבה ניתן להתגבר על הצרות, אשר יבואו כעונש על הפרת המצוות (אי קיומם), זאת כמובן דרך התשובה.

הכתוב מדגיש כי גם לאחר שעם ישראל יצא לגלות, הוא יוכל לחזור בתשובה ואז יזכה לקיבוץ גלויות.

בחלק השני של הפרשה ניתן למצוא סיכום של פרקי המצוות שבספר דברים. התורה מדגישה "כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום - לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא, לא בשמים היא... ולא מעבר לים... כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו". התורה מציגה בפני בני ישראל את הבחירה שעומדת בפניהם בין החיים והטוב בקיום המצוות ובין המוות והרע בהפרתן.

ולדבר התורה:

ראשית דבר תורה לפרשה.

"כי המצווה הזאת אשר אנכי מצווך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחוקה הוא. לא בשמים הוא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה. ולא מעבר לים הוא לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה. כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו" (דברים ל'; יא-יד)

אני מביאה כאן כמה מדבריו של הרב יוסף כרמל מאתר הישיבה

לקראת סוף הפרשה מכריז משה רבנו את הדברים הנ"ל

כמה שאלות הטרידו את רבותינו: 

1. מי היא המצווה שעליה מדברת התורה כאן?
2. מה היא בשמים או מעבר לים?

הרמב"ן ובעקבותיו ה"ספורנו" מסבירים שהפרשיה הזו עוסקת במצווה אחת מסוימת והיא מצוות התשובה. 

רוב הראשונים בעקבות חז"ל מסבירים שהכוונה לתורה ולמצוות באופן כללי. גם כשמדובר בכלל המצוות הכתוב נוקט לשון יחיד.

המדרש מנסה מדוע הקושי בקיום התורה ומצוותיה נמשל למה שנמצא מעבר להשגה, בשמים או מעבר לים. מדוע זה בבחינת
"נפלאת הוא ממך.." ?
ואומר: "אמר משה אינה נפלאת, שנאמר "לֹא נפלאת הוא ממך – אלא ממך – שלא עמלת בה...

לפי מדרש זה, כל זמן שהאדם מתייחס אל התורה ומצוותיה כאל עול חיצוני שהוטל עליו, היא תראה לו רחוקה. אבל הנכונות לעמול בתורה, להתחבר אליה מכל הבחינות תגלה לנו שהיא בעצם בתוכנו - כל כך קרוב.

הגמרא דורשת את הביטויים ב"שמים" ו"מעבר לים" בדרך חדשה -"מאי דכתיב "לא בשמים היא ולא מעבר לים היא..." רבא אמר: לא בשמים היא - לא תמצא במי שמגביה דעתו עליה כשמים, ולא תמצא במי שמרחיב דעתו עליה כים" (עירובין דף נה ע"א).
מידות תרומיות, ענווה ואי רדיפת מותרות הם תנאי הכרחי לקבלת תורה והפיכתה לדרך חיים.

אני ממשיכה במתכונת של - שיר לפרשה.

לפסוקים הנ"ל הולחנו לא מעט שירים חסידיים. אחד מהם הוא לחנו של יוסי גרין לפסוק "כי המצווה הזאת..." אשר אברהם פריד שר.

לשיר

שתהיה לכולם שבת שלום

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 18:15.  תל-אביב- 18:30.  באר-שבע- 18:33.   חיפה- 18:22.

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 19:27.  תל-אביב- 19:29.  באר-שבע- 19:29.   חיפה- 19:28.

רבנו תם: 20:06

קישור לדף פרשת ניצבים-וילך