במסגרת
הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.
פרשת כי תבוא
כמה
מלים על הפרשה מהויקיפדיה.
פרשת כי תבוא היא פרשת השבוע השביעית
בספר דברים. פרקים כ"ו-כ"ט.
פרשת כי תבוא לעולם תהיה הפרשה האחת לפני האחרונה בשנה היהודית, כיוון שבה כלולה פרשת הברכות והקללות, ואין רוצים לסיים את השנה בדבר רע. פרשה זו מכונה "פרשת התוכחה הגדולה" (בניגוד לפרשת בחוקותי שמכונה פרשת "התוכחה הקטנה"), מכיוון שיש בה תוכחה רבה וארוכה ומצויות בה ברכות וקללות.
פרשת כי תבוא לעולם תהיה הפרשה האחת לפני האחרונה בשנה היהודית, כיוון שבה כלולה פרשת הברכות והקללות, ואין רוצים לסיים את השנה בדבר רע. פרשה זו מכונה "פרשת התוכחה הגדולה" (בניגוד לפרשת בחוקותי שמכונה פרשת "התוכחה הקטנה"), מכיוון שיש בה תוכחה רבה וארוכה ומצויות בה ברכות וקללות.
מה בפרשה:
הפרשה נפתחת בחלק האחרון של נאום המצוות שנשא משה רבנו לפני מותו. בפרשה מפורטות מצוות ביכורים ומצוות וידוי מעשרות וכן סיכום קצר של הנאום.
לאחר מכן, מתואר הטקס שבני ישראל נצטווו לקיים עם כניסתם לארץ ישראל. עיקרו כריתה מחדש של הברית בינם ובין ה'. לפי הציווי, יש להקים מזבח ולקיים מעמד בהשתתפות העם כולו, חלקו על הר גריזים וחלקו על הר עיבל, במעמד זה נאמרות אזהרות מיוחדות (כל אחת מהן נפתחת במילה "ארור") על רשימה של חטאים חמורים.
הפרשה נפתחת בחלק האחרון של נאום המצוות שנשא משה רבנו לפני מותו. בפרשה מפורטות מצוות ביכורים ומצוות וידוי מעשרות וכן סיכום קצר של הנאום.
לאחר מכן, מתואר הטקס שבני ישראל נצטווו לקיים עם כניסתם לארץ ישראל. עיקרו כריתה מחדש של הברית בינם ובין ה'. לפי הציווי, יש להקים מזבח ולקיים מעמד בהשתתפות העם כולו, חלקו על הר גריזים וחלקו על הר עיבל, במעמד זה נאמרות אזהרות מיוחדות (כל אחת מהן נפתחת במילה "ארור") על רשימה של חטאים חמורים.
בהמשך הפרשה מופיע תיאור קצר
של הברכה, שתבוא על עם ישראל אם ישמור את המצוות, וכן תיאור רחב ומפורט של הצרות
והפגעים, שיבואו עליו אם לא יקיים אותן.
בסיום הפרשה מופיעה סקירה
היסטורית קצרה על קורות יציאת מצרים, ההליכה במדבר סיני וכיבוש עבר הירדן המזרחי.
ההפטרה השבת היא השישית בסדרת הפטרות שבע דנחמתא בספר ישעיה פרק ס'
"קומי אורי".
ולדבר התורה:
ראשית דבר תורה לפרשה.
"לשמור
לעשות את כל מצותיו" (דברים כ"ח; א')
אמר
רבי שמעון בן חלפתא: כל מי שלמד תורה ואינו מקיים, עונשו חמור ממי שלא למד כל עיקר.
למה
הדבר דומה? למלך שהיה לו פרדס, והכניס לתוכו שני אריסים. אחד מהם היה נוטע אילנות ומקצצן
(עוקרם סמוך לנטיעה), ואחד לא היה נוטע כל עיקר ולא מקצצן. על מי המלך כועס יותר? לא
על אותו שהיה נוטע ומקצצן?
כך,
כל מי שלמד דברי-תורה ואינו מקיים אותה, עונשו חמור ממי שלא למד כל עיקר....
אני ממשיכה במתכונת של - שיר לפרשה.
בפרשה מופיע הפסוק "השקיפה ממעון קודשך מן-השמיים, וברך את עמך את ישראל,
ואת האדמה, אשר נתת לנו, כאשר נשבעת לאבותינו, ארץ זבת חלב ודבש" (דברים
כ"ו; ט"ו)
אהרן רזאל
הלחין את המילים מהפסוק ושר אותו יחד עם דוד ד'אור
ללהקת הנח"ל יש שיר המבוסס על הפסוק בהפטרה "קומי אורי כי בא אורך,
וכבוד ה' עלייך זרח" (ישעיהו ס'; א')
השיר הולחן ע"י נעמי שמר
בנייך מרחוק
קומי אורי כי
בא אורך, וכבוד האל עלייך זרח
קומי אורי כי בא אורך, וכבוד האל עלייך זרח
בנייך מרחוק יבואו, ובנותייך על צד תאמנה
ואז תראי ונהרת, תראי ונהרת
ופחד ורחב לבבך
קומי אורי כי בא אורך, וכבוד האל עלייך זרח
בנייך מרחוק יבואו, ובנותייך על צד תאמנה
ואז תראי ונהרת, תראי ונהרת
ופחד ורחב לבבך
מי אלה כעב
תעופנה? וכיונים אל ארובותיהן?
להביא בנייך מרחוק, להביא בנייך מרחוק.
להביא בנייך מרחוק, להביא בנייך מרחוק.
ופתחו שערייך
תמיד, יומם ולילה לא ייסגרו
ופתחו שערייך תמיד, ושמתיך לגאון עולם
ופתחו שערייך תמיד, ושמתיך לגאון עולם
מי אלה כעב
תעופנה...
בנייך מרחוק
יבואו, ובנותייך תאמנה
ואז תראי ונהרת, תראי ונהרת
ופחד ורחב לבבך
ואז תראי ונהרת, תראי ונהרת
ופחד ורחב לבבך
לחבוש לנשברי
לבלחבוש לנשברי
לב
ולקרוא לשבויים דרור
מי אלה כעב
תעופנה...
שנשמע
בשורות טובות ושתהיה לכולנו שבת שלום
זמני
כניסת השבת:
ירושלים-
18:24. תל-אביב- 18:40. באר-שבע- 18:42. חיפה- 18:31
זמני
יציאת השבת:
ירושלים-
19:36. תל-אביב- 19:38. באר-שבע- 19:38. חיפה- 19:38
רבינו
תם- 20:15
קישור לדף פרשת כי תבוא
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה