במסגרת
הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.
פרשת כי תבוא
כמה
מלים על הפרשה מהויקיפדיה.
פרשת כי תבוא היא פרשת השבוע השביעית
בספר דברים. פרקים כ"ו-כ"ט.
פרשת כי תבוא לעולם תהיה הפרשה האחת לפני האחרונה בשנה היהודית, כיוון שבה כלולה פרשת הברכות והקללות, ואין רוצים לסיים את השנה בדבר רע. פרשה זו מכונה "פרשת התוכחה הגדולה" (בניגוד לפרשת בחוקותי שמכונה פרשת "התוכחה הקטנה"), מכיוון שיש בה תוכחה רבה וארוכה ומצויות בה ברכות וקללות.
פרשת כי תבוא לעולם תהיה הפרשה האחת לפני האחרונה בשנה היהודית, כיוון שבה כלולה פרשת הברכות והקללות, ואין רוצים לסיים את השנה בדבר רע. פרשה זו מכונה "פרשת התוכחה הגדולה" (בניגוד לפרשת בחוקותי שמכונה פרשת "התוכחה הקטנה"), מכיוון שיש בה תוכחה רבה וארוכה ומצויות בה ברכות וקללות.
מה בפרשה:
הפרשה נפתחת בחלק האחרון של נאום המצוות שנשא משה רבנו לפני מותו. בפרשה מפורטות מצוות ביכורים ומצוות וידוי מעשרות וכן סיכום קצר של הנאום.
לאחר מכן, מתואר הטקס שבני ישראל נצטווו לקיים עם כניסתם לארץ ישראל. עיקרו כריתה מחדש של הברית בינם ובין ה'. לפי הציווי, יש להקים מזבח ולקיים מעמד בהשתתפות העם כולו, חלקו על הר גריזים וחלקו על הר עיבל, במעמד זה נאמרות אזהרות מיוחדות (כל אחת מהן נפתחת במילה "ארור") על רשימה של חטאים חמורים.
הפרשה נפתחת בחלק האחרון של נאום המצוות שנשא משה רבנו לפני מותו. בפרשה מפורטות מצוות ביכורים ומצוות וידוי מעשרות וכן סיכום קצר של הנאום.
לאחר מכן, מתואר הטקס שבני ישראל נצטווו לקיים עם כניסתם לארץ ישראל. עיקרו כריתה מחדש של הברית בינם ובין ה'. לפי הציווי, יש להקים מזבח ולקיים מעמד בהשתתפות העם כולו, חלקו על הר גריזים וחלקו על הר עיבל, במעמד זה נאמרות אזהרות מיוחדות (כל אחת מהן נפתחת במילה "ארור") על רשימה של חטאים חמורים.
בהמשך הפרשה מופיע תיאור קצר
של הברכה, שתבוא על עם ישראל אם ישמור את המצוות, וכן תיאור רחב ומפורט של הצרות
והפגעים, שיבואו עליו אם לא יקיים אותן.
בסיום הפרשה מופיעה סקירה היסטורית
קצרה על קורות יציאת מצרים, ההליכה במדבר סיני וכיבוש עבר הירדן המזרחי.
ולדבר התורה:
גם השבוע אני ממשיכה במתכונת
של הקשר בין ההפטרה שקוראים לאחר קריאת התורה לפרשה עצמה.
ההפטרה של פרשת כי תבוא היא השישית בסדרת הפטרות שבע דנחמתא. מפטירים בספר ישעיהו, פרק ס', פסוקים א'-כב' ("קומי אורי").
ההפטרה של פרשת כי תבוא היא השישית בסדרת הפטרות שבע דנחמתא. מפטירים בספר ישעיהו, פרק ס', פסוקים א'-כב' ("קומי אורי").
הדברים
מאתר משרד החינוך
גם
בהפטרת השבוע, כמו בהפטרת השבוע שעבר, הפניה אל ירושלים או אל כנסת ישראל כאל אשה.
הפניה היא ישירה, בלשון נוכחת: "קומי אורי, כי בא אורך, וכבוד ה' עליך
זרח".
מוטיב
מרכזי בהפטרה הוא האור. על כל העמים יהיה חושך ורק על ישראל יזרח אור גדול אור ה':
"כי הנה החושך יכסה ארץ, וערפל לאומים, ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה.
כיוון שה' יזרח על ציון והיא תאיר מאורו, כשם שהלבנה מאירה מאור החמה, יהנו גם
הגויים, השרויים בחושך, מן האור: "והלכו גויים לאורך, ומלכים לנגה
זרחך". כיוון שה' יזרח עליה לא תזדקק עוד ציון לאור השמש והירח. אורו יהיה
אור תמיד ללא שקיעה: "לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם, ולנגה, הירח לא יאיר לך,
והיה לך ה' לאור עולם... לא יבוא עוד שמשך, וירחך לא יאסף, כי ה' יהיה לך לאור
עולם, ושלמו ימי אבלך".
בפרשת
השבוע אנו קוראים את התוכחה הנוראה, את אלות הברית, את המכות והייסורים שיבואו
עלינו, אם חלילה לא נשמור לעשות את דברי התורה. התוכחה פונה אל כל יחיד ויחיד
בלשון נוכח.
תחילת
הקללות בתוך הארץ. האוייבים ישדדו את כל אשר לנו: "שורך טבוח לעינך ולא תאכל
ממנו, חמורך גזול מלפניך ולא ישוב לך.."
"ישא ה' עליך גוי מרחוק מקצה הארץ... ואכל פרי בהמתך ופרי אדמתך עד השמידך, אשר לא ישאיר לך דגן תירוש ויצהר..."
כנגד אלה בא ישעיה ומנחם: "וינקת חלב גויים, ושוד מלכים תינקי... לא ישמע עוד חמס בארצך, שוד ושבר בגבוליך, וקראת ישועה חומותיך ושעריך תהילה".
"ישא ה' עליך גוי מרחוק מקצה הארץ... ואכל פרי בהמתך ופרי אדמתך עד השמידך, אשר לא ישאיר לך דגן תירוש ויצהר..."
כנגד אלה בא ישעיה ומנחם: "וינקת חלב גויים, ושוד מלכים תינקי... לא ישמע עוד חמס בארצך, שוד ושבר בגבוליך, וקראת ישועה חומותיך ושעריך תהילה".
בסיומה
של התוכחה אנו קוראים את הפסוק הקשה: "והפיצך ה' בכל העמים, מקצה הארץ ועד
קצה הארץ, ועבדת שם אלוהים אחרים, אשר לא ידעת אתה ואבותיך עץ ואבן. ובגויים ההם
לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך..." בניגוד לזאת מנבא ישעיה בהפטרה:
"שאי סביב עיניך וראי, כלם נקבצו באו לך, בניך מרחוק יבואו, ובנותיך על צד
תאמנה". "והלכו אליך שחוח בני מעניך, והשתחוו על כפות רגליך, כל
מנאציך..."
בתוכחה
אנו מוזהרים: "יולך ה' אותך ואת מלכך אשר תקים עליך, אל גוי אשר לא ידעת אתה
ואבותיך ועבדת שם אלוהים אחרים עץ ואבן. והיית לשמה למשל ולשנינה בכל העמים אשר
ינהגך ה' שמה".
וישעיה מבטיח: "ובנו בני נכר חומותיך, ומלכיהם ישרתונך, כי בקצפי הכיתיך, וברצוני רחמתיך". "וקראו לך עיר ה', ציון, קדוש ישראל."
בפרשה נקרא: "ונשארתם במתי מעט, תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרב, כי לא שמעת, בקול ה' אלוהיך" לעומת זאת אומר ישעיה: "הקטן יהיה לאלף, והצעיר לגוי עצום, אני ה' בעיתה אחישנה".
וישעיה מבטיח: "ובנו בני נכר חומותיך, ומלכיהם ישרתונך, כי בקצפי הכיתיך, וברצוני רחמתיך". "וקראו לך עיר ה', ציון, קדוש ישראל."
בפרשה נקרא: "ונשארתם במתי מעט, תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרב, כי לא שמעת, בקול ה' אלוהיך" לעומת זאת אומר ישעיה: "הקטן יהיה לאלף, והצעיר לגוי עצום, אני ה' בעיתה אחישנה".
פרשת
השבוע מדברת על עם קדוש שכל עמי הארץ יראו כי שם ה' נקרא עליו: "וה' האמירך
היום להיות לו לעם סגולה כאשר דבר לך, ולשמור כל מצוותיו. ולתיתך עליון על כל
הגויים אשר עשה, לתהלה ולשם ולתפארת, ולהיותך עם קדוש לה' אלוהיך כאשר דבר".
דברי הנביא בהפטרה הם ברוח דומה: "והלכו גויים לאורך ומלכים לנגה זרחך". להביא בניך מרחוק, כספם וזהבם אתם, לשם ה' אלוהיך ולקדוש ישראל כי פארך". וקראו לך עיר ה', ציון קדוש ישראל". ועמך כלם צדיקים...נצר מטעי, מעשה ידי להתפאר".
דברי הנביא בהפטרה הם ברוח דומה: "והלכו גויים לאורך ומלכים לנגה זרחך". להביא בניך מרחוק, כספם וזהבם אתם, לשם ה' אלוהיך ולקדוש ישראל כי פארך". וקראו לך עיר ה', ציון קדוש ישראל". ועמך כלם צדיקים...נצר מטעי, מעשה ידי להתפאר".
שנשמע
בשורות טובות ושתהיה לכולנו שבת שלום
זמני
כניסת השבת:
ירושלים-
18:14. תל-אביב- 18:29. באר-שבע- 18:31. חיפה- 18:20
זמני
יציאת השבת:
ירושלים-
19:25. תל-אביב- 19:27. באר-שבע- 19:27. חיפה- 19:27
רבינו
תם- 20:04
קישור לדף פרשת כי תבוא
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה