פרשת השבוע - פרשת שלח לך

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת שלח לך

כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.

פרשת שלח לך היא פרשת השבוע הרביעית בספר במדבר. פרקים י"ג-ט"ו.
החלק המרכזי של הפרשה הוא חטא המרגלים. לפי צו אלוקים שולח משה רבנו קבוצה של 12 מרגלים - נשיאי השבטים לתור את ארץ כנען.

 שליחות המרגלים נמשכת ארבעים ימים ובשובם חוזרים המרגלים עם אשכול ענבים כבד עד כדי שהיו צריכים לשאת אותו על מוט, רימון ותאנה. המרגלים מתארים את טובה של הארץ,  אך עשרה מהם צופים בעיות קשות בכיבושה ומוציאים את דיבת הארץ רעה בקביעתם כי היא "ארץ אוכלת יושביה.
בני ישראל, ששומעים את הדברים מתלוננים ומתכננים לשוב למצרים. (הבכי לפי המסורת היה בליל תשעה באב).
 שני המסתייגים, יהושע בן נון וכלב בן יפונה, מהסים את האחרים ומנסים לעודד את העם: "עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה" (במדבר י"ג, ל)
אלוקים מתגלה לעם ומבקש להכות את העם כולו במגפת דבר ולהשמיד אותו.
לאחר תחינות של משה מומתק העונש, ונקבע שבני ישראל ישהו במדבר סיני ארבעים שנה, כנגד ארבעים ימים שהיו המרגלים בארץ, עד שימותו כל בני הדור, מבן עשרים ומעלה, למעט יהושע וכלב.
קבוצה קטנה (המעפילים) מבני ישראל מנסה להתקדם ולהיכנס לארץ ישראל באופן עצמאי, אולם ניגפת במלחמה מול העמלקי.
בהמשך הפרשה מובאים מספר ציווים הלכתיים, בהן הציווי על הנסכים, הפרשת חלה, והבאת פר כקורבן חטאת על חטא כללי של העם.
בני ישראל מניחים במשמר אדם שנמצא מקושש עצים בשבת, עד שיינתן הדין לחטא מסוג זה. הם מצווים על ידי האל להמיתו בסקילה וכך נעשה.
בסוף הפרשה מובא הציווי על מצוות ציצית (אותו קוראים בכל יום בקריאת שמע)

ולדבר התורה:

גם השבוע אני ממשיכה במתכונת של הקשר בין ההפטרה שקוראים לאחר קריאת התורה לפרשה עצמה.
ההפטרה היא בספר יהושע, פרק ב' פסוק א-כד. בהפטרה מסופר על המרגלים ששלח יהושע ליריחו לפני הכניסה לארץ ישראל ועל הקורות אותם בבית רחב הזונה.

הדברים הבאים הם של דוד נתיב מאתר כיפה 

השוואה מעניינת בין מרגלי משה למרגלים שיהושע שלח.

האירוע המרכזי בפרשת שלח לך הוא שליחת נשיאי השבטים לסיור מקדים בארץ כנען, כדי לספר התרשמויות מן הארץ אליה העם עמד להכנס. התוצאות הקשות של דווח זה מובאות בהרחבה בלב הפרשה. יהושע בן נון היה אחד הנשיאים במשלחת זו, באירועי ההפטר הוא מנהיג העם.

ההפטרה, מיהושע פרק ב', מספרת על המרגלים ששלח יהושע למרחב יריחו, האיזור ששמש ראש גשר לעם ישראל בכניסתו לארץ. מרגלים אלה התבקשו לדווח על המצב העדכני באיזור, לקראת כיבושו, ועל הקורות אותם.

אירועי ההפטרה מתרחשים בז',ח' ו-ט' בניסן של השנה ה-40 ליציאת מצרים, מיד עם תום 30 ימי בכי אבל משה. העם נמצא בערבות מואב על ירדן יריחו, מזה מספר חודשים, וההנהגה יושבת בשיטים - נקודה במרחב ערבות מואב.

הציווי של ה' ליהושע להיערך לחציית הירדן תוך 3 ימים (התאריכים שציינו למעלה) גורם לפעול ב-3 מסלולים מקבילים:

א. להודיע לעם כולו ולצוותו על התארגנות לתזוזה.

ב. לקדם את 40 אלף הלוחמים משבטי עבר הירדן המזרחי לשמש חלוץ לפני העם, כפי שסוכם עם משה.

ג. לשלוח שני מרגלים חרש, ללמוד את איזור יריחו ואת העיר.

ההפטרה מתארת את האירועים בשליחותם של שני המרגלים, מן השיטים.

מרגלי יהושע שחדרו לעיר, ניסו למצוא מסתור ומקלט בבית רחב הזונה. זה מקום המאפשר גם לזרים להיכנס אליו ללא צורך בהזדהות. נתון זה היה ידוע גם לרחב וגם למודיעין הנגדי של יריחו. תצפיתנים של מלך יריחו זיהו את כניסת מרגלי יהושע לרחב ושלחו לעצור אותם. רחב גוננה עליהם, תוך סיכון חייה. לרחב היה ברור שישראל ינצחו בעימות עם יריחו ועמי כנען, מנקודת מוצא זו היא מתנהלת מול מרגלי יהושע ומול נציגי מלך יריחו.

היא מבקשת לסכם עם מרגלי יהושע שהם יגוננו עליה ועל נפשות בני משפחתה בעת כיבוש העיר, בתמורה להצלתם. המרגלים נשבעים לה בשם ה' ומתחייבים: לשמר בצורה שלמה ובריאה רק את בני משפחתה ואת רכושם. לשם כך הם צריכים לסמן את הבית, באמצעות חוט אדום שיקשר על החלון, את בני משפחתה המועמדים להצלה היא תכניס לביתה.

האחריות הוגבלה לאנשים שיהיו בתוך הבית. אדם שיהיה מחוץ לבית - "דמו בראשו".

"דמו בראשו" - הוא משפט קצר, שמשמעו: נטילת דמו (מותו) -  בראשו (באחריותו).

שליחת מרגלים אינה דבר פסול. להיפך- במציאות של מלחמה טבעית (כפי שניהל יהושע בכניסה לארץ) יש חובה על המנהיגות לאסוף מודיעין.

אבל איסוף המודיעין צריך להתנהל בדרך הראויה: המשגר צריך להיות הדרג המדיני-צבאי (יהושע) ורק אליו יש להשיב את המידע שנאסף.

יש לשלוח אנשים מקצועיים (מרגלים ולא נשיאים לפי מפתח שבטי), בחשאיות מוחלטת.

שני אנשים מיומנים לא מושכים תשומת לב (לעומת משלחת של 12 נשיאים, המשדרת נוכחות בכל מקום אליו היא מגיעה).

לא כך היה אצל משה - שם ההתנהלות הייתה פומבית והדיווח לעם כולו. זו אינה משימת מודיעין אלא וועדת חקירה...

האווירה בה יצאה כל אחת מהמשלחות לשליחותה הכריעו את גורלה.

מרגלי יהושע יצאו בראייה מקצועית-עניינית, גם כאשר שליחותם הסתבכה, הם סיימו את המשימה תוך דבקות במטרה.

תיירי משה, שיצאו לתור את הארץ, יצאו מתוך אווירה של חשדנות, ואף שהצליחו לבצע את המסע במשך 40 יום ללא שום הסתבכות, הם חזרו מלאי תהיות והציבו סימני שאלה רבים ביחס לטיב הארץ וליכולת של העם לכובשה ולהתגורר בה.

אמנם על התנהלות זו הוכרע ש"דמם בראשם", אבל את המחיר המלא שלם העם כולו.

שנשמע בשורות טובות ושתהיה לכולנו שבת שלום

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 19:10.  תל-אביב- 19:25.  באר-שבע- 19:26.   חיפה- 19:18

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 20:28  תל-אביב- 20:31.  באר-שבע- 20:29   חיפה- 20:32

רבינו תם- 21:05

קישור לדף פרשת שלח לך