פרשת השבוע - פרשת בלק

במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת בלק

כמה מילים על הפרשה ממטעמי שבת.

פרשת בלק היא פרשת השבוע השביעית בספר במדבר. היא מתחילה בפרק כ"ב ומסתיימת בפרק כ"ה.

בלק מלך מואב שמע שבני ישראל ניצחו את סיחון ועוג ונתמלא פחד מהצפוי לו מהם. בלק שלח שליחים לבלעם שיבוא לקלל את בני ישראל כדי שהמואבים יוכלו לגבור עליהם ולנצחם. ה' אוסר על בלעם ללכת אל בלק אך כשבלק מבקש שנית מרשה ה' לבלעם ללכת בתנאי שיאמר רק את אשר יצווה לו ה'.,
בלעם יוצא לדרך רכוב על אתונו שרואה מלאך ה' ניצב לפניה ומונע התקדמותה. בלעם שאינו מבחין במלאך מכה את האתון ואז פותח ה' את פיה והיא מוכיחה את בלעם.

בלק מעמיד את בלעם במקומות שונים כדי שיקלל את בני ישראל, אך ה' שם בפיו של בלעם דברי ברכה במקום קללה.
לבלק המאוכזב העניק בלעם רק עצה אחת טרם לכתו – להחטיא את ישראל על-ידי בנות מואב. ואכן העם הדרדר לזנות ועבודה זרה וכתוצאה מכך פרצה מגיפה שהפילה חללים רבים.

הפרשה מסתיימת בסיפור גבורתו של פינחס הכהן שפגע בזמרי ובאשה המדיינית אשר לקח ועצר את המגיפה.

ולדבר התורה:

"וירא בלק" (במדבר כב'; ב')

רבי מאיר מפרמישלאן היה אומר: בלק ובלעם שניהם רשעים שונאי ישראל היו, ובלעם הגדול שבהם. אם כך מדוע נקראה הפרשה על שמו של בלק ולא על שם בלעם שרוב הפרשה עוסקת בו?
מפני שבלק גוי "הגון" היה, לא העמיד פנים ולא הסתיר את שנאתו לישראל. לא כן בלעם שהיה דו-פרצופי, אחד בפה ואחד בלב, שדיבר על ישראל בלשון כפולה ודו-משמעית והסתיר את שנאתו בים של מליצות ומלים יפות. ללמדך שהקב"ה שונא את כל הרשעים, אך מעדיף רשע גלוי, על שונא ישראל צבוע.

רבי מנחם מנדל שניאורסון היה אומר: על אף שבלעם עומד במרכז אירועי הפרשה, נקראה הפרשה על שם בלק ולא על שמו. כי בלק היה היועץ של "מבצע הקללות", והוא שהכניס את בלעם לתוכו. ללמדנו שנותן העצות והיוזם הוא הראשון להצביע עליו באצבע מאשימה, והוא ראשון ליתן את הדין. וללמדנו - שצריך להיזהר במתן עצות.

שתהיה לכולם שבת שלום

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 19:13.  תל-אביב- 19:28.  באר-שבע- 19:29.   חיפה- 19:21.

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 20:31. תל-אביב- 20:33.  באר-שבע- 20:32.  חיפה- 20:32.

רבנו תם: 21:05

למעונינים הנה הדברים שפרסמתי שנה שעברה.