יום שישי, 27 ביולי 2012

פרשת השבוע - פרשת דברים


במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת דברים
כמה מילים על הפרשה ממטעמי שבת

פרשת דברים היא פרשת השבוע הראשונה בחומש במדבר. פרקים א'-ג'.
את פרשת דברים קוראים תמיד בשבת שלפני תשעה באב, היא נקראת על שם ההפטרה "שבת חזון". יש קהילות שבהן קוראים את אחד מן הפסוקים בפרשה, הפותח במילה "איכה", במנגינת טעמי המקרא של מגילת איכה.

חומש דברים הינו החמישי מבין חומשי התורה, ונקרא גם משנה תורה. פרשת דברים פותחת בדברי התוכחה שהשמיע משה באזני העם לפני מותו, במנותו את המקומות בהם חטאו לקדוש-ברוך-הוא, למרות הטובות שגמל עמם. משה פתח בציווי ירושת הארץ. הוא הזכיר לעם את מינוי השופטים שעזרו לו בשפיטת העם. משה המשיך בתיאור מסע העם במדבר והוכיחם על חטא המרגלים שבעטיו לא זכו בני אותו דור להיכנס לארץ המובטחת. משה הזכיר להם גם חטאם של אלו שניסו לעלות לארץ בכל זאת, אך האמורי נלחמו בהם וניצחם.
לאחר שנים ארוכות של נדודים, ציווה אותם ה' להתחיל להתקדם צפונה. בדרכם הם חולפים בארצות בני שעיר, מואב ועמון, בהם נאסרו להתגרות. רק בהמשך מתקיימות מלחמות החורמה נגד סיחון מלך האמורי ועוג מלך הבשן וכיבוש ארצם.

הפרשה מסיימת בתיאור גבולות הנחלה של שבטי גד, ראובן וחצי שבט מנשה בעבר הירדן המזרחי

ולדבר התורה:

"אשר דבר משה אל כל ישראל" (דברים א'; א')

מלמד שהיו כולן בעלי תוכחה ויכולין לעמדות בתוכחות (ילקוט)

משה רבנו לא הזכיר כאן את החטאים אלא ברמז בלבד, במנותו את המקומות שבהם חטאו. כדי לעמוד על טיבה של תוכחה רק מתוך רמז, צריך אדם להיות בעל תוכחה בעצמו, אדם אחר שאינו בעל תוכחה ושאין לו מצפון מן ההכרח לשטוח בפניו את התוכחה ולמנות את חטאיו במפורש, לאדם כזה לא מספיק להגיד את התוכחה ברמזים.

כיוון שהוכיח משה רבנו את בני ישראל ברמז בלבד, זה נותן לנו סימן שהם היו כולם בעלי תוכחה והיו מסוגלים להבין את התוכחה המרומזת של משה. (דברי שערי חיים)


שתהיה לכולם שבת שלום
זמני כניסת השבת:
ירושלים- 19:04.  תל-אביב- 19:19.  באר-שבע- 19:20.   חיפה- 19:12.
זמני יציאת השבת:

ירושלים- 20:19. תל-אביב- 20:21.  באר-שבע- 20:20.  חיפה- 20:22.
רבנו תם: 20:55

למעונינים הנה הדברים שפרסמתי שנה שעברה.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה