יום שישי, 27 ביולי 2012

פרשת השבוע - פרשת דברים


במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת דברים
כמה מילים על הפרשה ממטעמי שבת

פרשת דברים היא פרשת השבוע הראשונה בחומש במדבר. פרקים א'-ג'.
את פרשת דברים קוראים תמיד בשבת שלפני תשעה באב, היא נקראת על שם ההפטרה "שבת חזון". יש קהילות שבהן קוראים את אחד מן הפסוקים בפרשה, הפותח במילה "איכה", במנגינת טעמי המקרא של מגילת איכה.

חומש דברים הינו החמישי מבין חומשי התורה, ונקרא גם משנה תורה. פרשת דברים פותחת בדברי התוכחה שהשמיע משה באזני העם לפני מותו, במנותו את המקומות בהם חטאו לקדוש-ברוך-הוא, למרות הטובות שגמל עמם. משה פתח בציווי ירושת הארץ. הוא הזכיר לעם את מינוי השופטים שעזרו לו בשפיטת העם. משה המשיך בתיאור מסע העם במדבר והוכיחם על חטא המרגלים שבעטיו לא זכו בני אותו דור להיכנס לארץ המובטחת. משה הזכיר להם גם חטאם של אלו שניסו לעלות לארץ בכל זאת, אך האמורי נלחמו בהם וניצחם.
לאחר שנים ארוכות של נדודים, ציווה אותם ה' להתחיל להתקדם צפונה. בדרכם הם חולפים בארצות בני שעיר, מואב ועמון, בהם נאסרו להתגרות. רק בהמשך מתקיימות מלחמות החורמה נגד סיחון מלך האמורי ועוג מלך הבשן וכיבוש ארצם.

הפרשה מסיימת בתיאור גבולות הנחלה של שבטי גד, ראובן וחצי שבט מנשה בעבר הירדן המזרחי

ולדבר התורה:

"אשר דבר משה אל כל ישראל" (דברים א'; א')

מלמד שהיו כולן בעלי תוכחה ויכולין לעמדות בתוכחות (ילקוט)

משה רבנו לא הזכיר כאן את החטאים אלא ברמז בלבד, במנותו את המקומות שבהם חטאו. כדי לעמוד על טיבה של תוכחה רק מתוך רמז, צריך אדם להיות בעל תוכחה בעצמו, אדם אחר שאינו בעל תוכחה ושאין לו מצפון מן ההכרח לשטוח בפניו את התוכחה ולמנות את חטאיו במפורש, לאדם כזה לא מספיק להגיד את התוכחה ברמזים.

כיוון שהוכיח משה רבנו את בני ישראל ברמז בלבד, זה נותן לנו סימן שהם היו כולם בעלי תוכחה והיו מסוגלים להבין את התוכחה המרומזת של משה. (דברי שערי חיים)


שתהיה לכולם שבת שלום
זמני כניסת השבת:
ירושלים- 19:04.  תל-אביב- 19:19.  באר-שבע- 19:20.   חיפה- 19:12.
זמני יציאת השבת:

ירושלים- 20:19. תל-אביב- 20:21.  באר-שבע- 20:20.  חיפה- 20:22.
רבנו תם: 20:55

למעונינים הנה הדברים שפרסמתי שנה שעברה.




יום שבת, 21 ביולי 2012

מעגל השנה



* מעגל השנה - כללי



* חודש אלול וחודש תשרי



* חודש מרחשוון



* חודש כסלו וחודש טבת



* חודש שבט



* חודש אדר



* חודש ניסן



* חודש אייר וחודש סיון


* חודש תמוז וחודש אב

פרשת השבוע - פרשת מטות-מסעי

מפחיד מה שקרה לתיירים בוורגס שבבלוגריה.
מי יתן שלא נדע יותר אירועים כמו שקרו השבוע.רפואה שלמה לפצועים !!!
במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת מטות-מסעי

במסגרת פרשות השבוע הנקראות משמחת תורה עד שמחת תורה (במשך שנה) פרשת מטות ופרשת מסעי החותמות את ספר במדבר נקראות יחד. הפרשות הן גם קצרות יחסית.
כמה מילים על הפרשות ממטעמי שבת.

פרשת מטות היא פרשת השבוע התשיעית בספר במדבר - פרקים ל'-ל"ב.
פרשת מסעי היא פרשת השבוע העשירית והאחרונה בספר במדבר - פרקים ל"ג-ל"ו.

פרשת מטות פותחת בדיני הנדרים והתרתם ובאחריות האב על נדרי בתו והבעל על נדרי אשתו.
בהמשך הפרשה מסופר על מלחמת הנקם של בני-ישראל במדיינים שהחטיאו את העם, הריגת בלעם ואופן חלוקת השלל שנשבה מאת המדיינים. 

הפרשה מסתיימת בפנייתם של בני השבטים גד וראובן ומחצית שבט מנשה אל משה בבקשה לקבל נחלה באדמת המרעה המשובחת של עבר הירדן המזרחי בשל היותם בעלי מקנה רב ובקשתם נענתה בתנאי שיעברו חלוצים לפני צבא בני-ישראל בכיבוש הארץ.

פרשת מסעי פותחת בסקירת המסעות של בני ישראל במדבר בדרכם לארץ ישראל. בני ישראל ניצטוו להוריש את שבעת העממים יושבי הארץ ואת אליליהם. כמו כן הובהרו גבולות הארץ המובטחת ואופן חלוקתה לשבטים על-ידי נשיאי השבטים. לשבט לוי לא ניתנה נחלה בפני עצמה אך הוקצו להם ערים מתוך נחלות שאר השבטים וביניהם ששת ערי המקלט שאליהם גלו הרוצחים בשגגה. הפרשה מסתיימת בנישואי בנות צלופחד לבני-דודיהן כדי שנחלת אביהן שקיבלו בירושה לא תעבור לשבט אחר.
פרשת מסעי מסיימת וחותמת את חומש במדבר

ולדבר התורה:
"וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל" (במדבר ל'; ב')
דיני הנדרים נאמרו "אל ראשי המטות", ולא כשאר המצוות בהן נאמר: "דבר אל בני ישראל", "אמר אל בני ישראל". 

השינוי הזה אינו מקרי. הנדר בא על פי רוב מתוך מניעים אמוציונליים. אדם מתרגש ונסער ממשהו והוא ממהר להוציא נדר מפיו. רוב הנודרים נמצאים בעת נדרם במצב נפשי לא רגיל ומצב זה מביאם לנדור.

יש המתחייב בנדרו לעשות דברים או להימנע מעשייתם ולאחר מכן קשה לו לעמוד בכך ולקיים את נדרו.

יש הנודר ואוסר על עצמו דברים המותרים, כל זה נעשה מתוך התרגשות, ברגע של התחממות הלב ולהט המוח.

התורה אינה רוצה לעודד את הנדרים. אדרבה, היא אומרת (דברים כג, כג): "וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא". לכן נמנע משה רבינו מהשמעת  דיני הנדרים באוזני כל ישראל, משה חשש שאם יעסיק את העם בדיני הנדרים עלול גל גואה של נדרים לפרוץ ולשטוף את המחנה.
לכן משה העדיף להודיע את דיני הנדרים רק לראשי המטות ולא לעם כולו.
מכאן אפשר ללמוד שכל נושא רגיש, אין לדון בו ברוב עם, אלא בחברת בחירים ומומחים לדבר בלבד. (לקראת שבת).

שתהיה לכולם שבת שלום

זמני כניסת השבת:
ירושלים- 19:08.  תל-אביב- 19:23.  באר-שבע- 19:24.   חיפה- 19:16.

זמני יציאת השבת:
ירושלים- 20:24. תל-אביב- 20:26.  באר-שבע- 20:25.  חיפה- 20:28.
רבנו תם: 20:59


למעוניינים הנה הדברים שפרסמתי שנה שעברה.





יום שבת, 14 ביולי 2012

פרשת השבוע - פרשת פינחס


במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת פינחס
כמה מילים על הפרשה ממטעמי שבת.
פרשת פינחס (פנחס) היא פרשת השבוע השמינית בספר במדבר. היא מתחילה בפרק כ"ה ומסתיימת בפרק ל'.
פרשת השבוע פותחת בשבחו של פינחס, שבזכותו פסקה המגיפה שפרצה בעקבות חטא בני ישראל עם בנות מואב ומדיין וכן בציווי ה' למשה להכות במדיינים שבגללם פרצה המגיפה.
לאחר מכן נמנה העם בשנית כדי לדעת כמה נשארו בחיים.

התורה מפרטת את השבטים למשפחותיהם, ממשיכה בנושא חלוקת הארץ לשבטים על-פי הגורל, ורק לאחר מכן מופיע מנין שבט לוי שנעשה באופן נפרד.

לאחר שנחלקה הארץ על-פי מנין כל זכר מבן עשרים שנה, באו חמשת בנותיו של צלפחד בטענה למשה, אשר אביהם מת במדבר ולא היו לו בנים, ועל כן מגיעה להן הנחלה, והן אכן זכו בנחלה והתחדש דין בתורה - העברת הנחלה לבת כשאין בנים.

ה' מודיע בפרשה זו שוב למשה שלא יכנס לארץ, וכבקשתו הורה לו למנות את יהושע לממשיך דרכו.

חלקה השני של הפרשה עוסק בקרבנות על-פי סדר תדירותם – קרבנות הקרבים מידי יום; קרבנות שבת, ראש חודש ומועדים.


ולדבר התורה:

* "השיב את חמתי מעל בני ישראל" (במדבר כ"ה; י"א)
בסמיכות הפרשיות בלק ופינחס ניתן לראות את ההבדל בין מנהיג בישראל למנהיג בגויים:
בלק מלך מואב מלא מורא ופחד מפני בני ישראל, ומה תגובתו? הוא שולח שליחים לשכור את שירותיו של בלעם. הוא עצמו קוסם ומכשף גדול, אך למרות זאת מתעצל לפצות את פיו שלו ולקלל.
לא כן פינחס, "וירא פנחס...ויקח רמח בידו". פינחס אינו ממתין שמלאכתו תיעשה על ידי אחרים. במקום שאין אנשים, ויש חילול ה' וסכנה אורבת לישראל, הוא משתדל והופך להיות איש מלחמה, אומר ועושה, מדבר ומקיים. (על התורה).

* "יפקוד ה', אלוקי הרוחות לכל בשר איש על העדה" (במדבר כ"ז; ט"ז)
רבי מנחם מנדל מקוצ'ק אמר:
משה התפלל: "יפקוד ה'...איש על העדה".
"איש" - ולא מלאך, אשר אין לו אישה וילדים, וכך אין לו דאגות פרנסה ובריאות.
"איש" - ולא שרף, שהוא קנאי בוער המשלח גחלי אש לכל עבר.
"איש" - ולא "איש אלוהים", המסתגר בתוך ד' אמותיו ואינו מעורב בדעת עם הבריות.
"איש" - פשוטו כמשמעו, שיהיה בן אדם !


שתהיה לכולם שבת שלום
זמני כניסת השבת:
ירושלים- 19:11.  תל-אביב- 19:26.  באר-שבע- 19:27.   חיפה- 19:19.
זמני יציאת השבת:
ירושלים- 20:28. תל-אביב- 20:30.  באר-שבע- 20:29.  חיפה- 20:32.
רבנו תם: 21:03


למעונינים הנה הדברים שפרסמתי שנה שעברה



יום שבת, 7 ביולי 2012

פרשת השבוע - פרשת בלק


במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת בלק
כמה מילים על הפרשה ממטעמי שבת.
פרשת בלק היא פרשת השבוע השביעית בספר במדבר. היא מתחילה בפרק כ"ב ומסתיימת בפרק כ"ה.
בלק מלך מואב שמע שבני ישראל ניצחו את סיחון ועוג ונתמלא פחד מהצפוי לו מהם. בלק שלח שליחים לבלעם שיבוא לקלל את בני ישראל כדי שהמואבים יוכלו לגבור עליהם ולנצחם. ה' אוסר על בלעם ללכת אל בלק אך כשבלק מבקש שנית מרשה ה' לבלעם ללכת בתנאי שיאמר רק את אשר יצווה לו ה'.,
בלעם יוצא לדרך רכוב על אתונו שרואה מלאך ה' ניצב לפניה ומונע התקדמותה. בלעם שאינו מבחין במלאך מכה את האתון ואז פותח ה' את פיה והיא מוכיחה את בלעם.
בלק מעמיד את בלעם במקומות שונים כדי שיקלל את בני ישראל, אך ה' שם בפיו של בלעם דברי ברכה במקום קללה.
לבלק המאוכזב העניק בלעם רק עצה אחת טרם לכתו – להחטיא את ישראל על-ידי בנות מואב. ואכן העם הדרדר לזנות ועבודה זרה וכתוצאה מכך פרצה מגיפה שהפילה חללים רבים.
הפרשה מסתיימת בסיפור גבורתו של פינחס הכהן שפגע בזמרי ובאשה המדיינית אשר לקח ועצר את המגיפה.


ולדבר התורה:
"וירא בלק" (במדבר כב'; ב')
רבי מאיר מפרמישלאן היה אומר: בלק ובלעם שניהם רשעים שונאי ישראל היו, ובלעם הגדול שבהם. אם כך מדוע נקראה הפרשה על שמו של בלק ולא על שם בלעם שרוב הפרשה עוסקת בו?
מפני שבלק גוי "הגון" היה, לא העמיד פנים ולא הסתיר את שנאתו לישראל. לא כן בלעם שהיה דו-פרצופי, אחד בפה ואחד בלב, שדיבר על ישראל בלשון כפולה ודו-משמעית והסתיר את שנאתו בים של מליצות ומלים יפות. ללמדך שהקב"ה שונא את כל הרשעים, אך מעדיף רשע גלוי, על שונא ישראל צבוע.
רבי מנחם מנדל שניאורסון היה אומר: על אף שבלעם עומד במרכז אירועי הפרשה, נקראה הפרשה על שם בלק ולא על שמו. כי בלק היה היועץ של "מבצע הקללות", והוא שהכניס את בלעם לתוכו. ללמדנו שנותן העצות והיוזם הוא הראשון להצביע עליו באצבע מאשימה, והוא ראשון ליתן את הדין. וללמדנו - שצריך להיזהר במתן עצות.


שתהיה לכולם שבת שלום
זמני כניסת השבת:
ירושלים- 19:13.  תל-אביב- 19:28.  באר-שבע- 19:29.   חיפה- 19:21.
זמני יציאת השבת:
ירושלים- 20:31. תל-אביב- 20:33.  באר-שבע- 20:32.  חיפה- 20:32.
רבנו תם: 21:05


למעונינים הנה הדברים שפרסמתי שנה שעברה.