פרשת השבוע - פרשת ניצבים-וילך

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת ניצבים-וילך

בשנים לא מעוברות יש מס' פרשות שנקראות יחד מחוברות, כמו "ויקהל-פקודי". לרוב פרשות מחוברות הן פרשות יחסית קצרות.
השנה שהייתה שנה מעוברת כל הפרשות נקראו בנפרד ולא מחוברות, למעט השבת, בה קוראים מחובר, בגלל שיום כיפור יוצא בשבת (וליום כיפור יש כמובן קריאה מיוחדת).

כמה מלים על הפרשות מהויקיפדיה.
פרשת ניצבים (במקרא: נצבים) היא פרשת השבוע השמינית בספר דברים. היא מתחילה בפרק כ"ט פסוק ט' ומסתיימת בפרק ל' פסוק כ. הפרשה פותחת את סדרת ארבע הפרשות האחרונות שבתורה - ניצבים, וילך, האזינו, וזאת הברכה - שהן גם ארבע הפרשות הקצרות ביותר בתורה. את פרשת ניצבים קוראים תמיד בשבת שלפני ראש-השנה.

פרשת וילך היא פרשת השבוע התשיעית בספר דברים. היא מתחילה בפרק ל"א פסוק א ומסתיימת באותו פרק בפסוק ל.ל' פסוק כ. פרשת וילך היא הקצרה שבפרשות השבוע, ויש בה שלושים פסוקים בלבד.

בשנים שבהן אין שבת בין יום הכיפורים לסוכות קוראים את פרשת וילך ביחד עם פרשת ניצבים בשבת שלפני ראש השנה. בשאר השנים קוראים אותה בשבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים (שבת שובה).

נושאי הפרשות:

פרשת ניצבים ממשיכה את נושא חידוש הברית בין עם ישראל לקב"ה בערבות מואב. לאחר שבפרשה הקודמת, כי תבוא, פורטו הברכות והקללות, בפרשה זו מודגש כי הברית חלה גם על העם כולו כיחידה אחת וגם על כל פרט ומשפחה בו. בהמשך מוצגת הדרך, שבה ניתן להתגבר על הצרות, אשר יבואו כעונש על הפרת המצוות (אי קיומם), זאת כמובן דרך התשובה.

הכתוב מדגיש כי גם לאחר שעם ישראל יצא לגלות, הוא יוכל לחזור בתשובה ואז יזכה לקיבוץ גלויות.

בחלק השני של הפרשה ניתן למצוא סיכום של פרקי המצוות שבספר דברים. התורה מדגישה "כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום - לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא, לא בשמים היא... ולא מעבר לים... כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו". התורה מציגה בפני בני ישראל את הבחירה שעומדת בפניהם בין החיים והטוב בקיום המצוות ובין המוות והרע בהפרתן.

פרשת וילך מתמקדת בהעברת הנהגת העם ממשה רבנו ליהושע בן נון.

מכאן פונה משה לעסוק בכתיבת התורה ובשמירתה. לפי המסורת משה כתב את התורה ומסרה למשמרת לכוהנים. משה מצווה את העם לערוך פעם בשבע שנים מעמד הקהל, שבו יתכנסו האנשים, הנשים והטף ויקראו את התורה.

ולדבר התורה

כמה פנינים ורעיונות

* "אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' א-להיך ומשם יקחך"
(פ' ל' פס' ד')

כולם נידחים לשמים, אם כך הרי היה צריך להיות כתוב "בקצה הארץ".

הבעש"ט היה מלמד זכות על ישראל, שאפילו בשעה שאדם מישראל עושה איזה מרמה בעסקיו, סוף סוף גם בזה יש איזו כוונה טובה, כי רוצה להרוויח כסף כדי שיוכל לתת צדקה, לשלם שכר לימוד עבור ילדיו, לצורכי שבת וכדומה.

וזה הפירוש בפסוק "אם יהיה נדחך בקצה השמים" אם בדחייתך, בעבירותיך, בקצה המחשבה ישנה איזו כוונה לשם שמים, "משם יקבצך ה' " - מהניצוץ הקטן הזה של לשם שמים הנמצא בתוך העבירה, משם יקחך ה'. המחשבה הנעלה הזאת מצילה אותו שלא יפול בנופלים ומביאה אותו לתשובה שלמה.

(לפי נעם מגדים)

*  "בפיך ובלבבך לעשתו" (פ' ל' פס' יד')

ר' מ"מ מקוצק  אומר -  "אל תצא ידי חובך בדיבור ומחשבה גרידא, אלא מה שבלבך ובפיך - עשה, בפיך ובללבך - לעשותו."

 * "וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל" (פ' לא' פס' א')

מדוע התורה לא מציינת לאן הלך? אלא הכוונה פה שמשה רבנו נכנס לתוך תוכו של כל אדם מישראל. בכל אדם מישראל, בכל הזמנים, יש ניצוץ ממשה רבנו. (מעיינה של תורה)

הנועם מגדים מביא רעיון דומה אך לדעתי קצת שונה - "וילך משה" - אפילו לאחר שכבר הלך משה רבנו מן העולם - עדיין יש את התחושה של "וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל" - תחושה שגם היום משה עוד מדבר את דברי התורה אל כל ישראל. כל חידוש שמתחדש בכל עת שהיא, הריהו נובע מכוחו של משה רבנו.

 

שתהיה לכולם שבת שלום.

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 17:59. תל-אביב- 18:15. באר-שבע- 18:17. חיפה- 18:06.

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 19:11. תל-אביב- 19:12. באר-שבע:- 19:13. חיפה 19:12.

פרשת השבוע - פרשת כי תבוא

  

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת כי תבוא

כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.

פרשת כי תבוא היא פרשת השבוע השביעית בספר דברים. היא מתחילה בפרק כ"ו פסוק א ומסתיימת בפרק כ"ט פסוק ח.

פרשת כי תבוא לעולם תהיה הפרשה האחת לפני האחרונה בשנה היהודית, כיוון שבה כלולה פרשת הברכות והקללות, ואין רוצים לסיים את השנה בדבר רע. פרשה זו מכונה "פרשת התוכחה הגדולה" (בניגוד לפרשת בחוקותי שמכונה פרשת "התוכחה הקטנה"), מכיוון שיש בה תוכחה רבה וארוכה ומצויים בה ברכות וקללות. לפי מוני המצוות, פרשת כי תצא היא הפרשה שבה יש מספר המצוות הרב ביותר מבין כל פרשיות התורה.

נושאי הפרשה:

הפרשה נפתחת בחלק האחרון של נאום המצוות שנשא משה רבנו לפני מותו. בפרשה מפורטות מצוות ביכורים ומצוות וידוי מעשרות וכן סיכום קצר של הנאום.

לאחר מכן, מתואר הטקס שבני ישראל נצטוו בני ישראל לקיים עם כניסתם לארץ ישראל, ועיקרו כריתה מחדש של הברית בינם ובין ה'. לפי הציווי, יש להקים מזבח ולקיים מעמד בהשתתפות העם כולו, חלקו על הר גריזים וחלקו על הר עיבל, ובמעמד זה נאמרות אזהרות מיוחדות (כל אחת מהן נפתחת במילה "ארור") על רשימה של חטאים חמורים.

בהמשך הפרשה מופיע תיאור קצר של הברכה, שתבוא על עם ישראל באם ישמור את המצוות, וכן תיאור רחב ומפורט של הצרות והפגעים, שיבואו עליו אם לא יקיים אותן.

בסיום הפרשה מופיעה סקירה היסטורית קצרה על קורות יציאת מצרים, ההליכה במדבר סיני וכיבוש עבר הירדן המזרחי.

ולדבר התורה

כמה פנינים ורעיונות לפרשה.

* "...אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה" (כ"ו, א')
הפועל "נותן" נכתב בפסוק הפותח את הפרשה בזמן הווה, ולא בזמן עבר. חז"ל לומדים מכך, שהקב"ה מחדש בטובו בכל יום תמיד נתינת ארץ-ישראל לישראל. כל זמן שישראל עושים רצונו של מקום ומקיימים בעצמם את מצוות "וירשתה וישבת בה". פרשן אחר מתמקד בשאלה המתבקשת, הרי לאחר שהקב"ה נותן לך- לישראל- את הארץ, כהבטחתו, מה שייך להוסיף בפרשה "וירשת וישבת בה"?. אם היא שלי, מה שייך לציין זאת? אלא, שארץ ישראל נקנית בשני אופנים: האחד- בהבטחת ה'. השני- בזיעת אפיים. אין אדם זוכה לירושת הארץ ולשבת בה, אלא כן הוא טורח ומוסר נפשו על ישיבתה.

* "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ד' אלקיך" (כ"ו, י"א)
מתי אתה יכול לשמוח "בכל הטוב"? מסביר בעל "תפארת שלמה": תהיה לך השמחה מפאת הנותן. משל למה הדבר דומה. לאדם שמקבל מתנה מאת המלך. כמה שהוא שמח על עצם ערכה של המתנה, שמחתו כפולה ומכופלת על כך שהמלך הוא שנתן לו את המתנה הזו. חשיבותו של הנותן הוא העיקר בשמחתו. "ושמחת בכל הטוב"- לא רק משום שהוא טוב, אלא בעיקר משום "אשר ה' אלוקיך נתן לך". כיוון ש-ה' הוא הנותן. ובאותו כיוון מפרש ר' משה ליב מססוב: מתי אתה יכול לשמוח "בכל הטוב"? בשעה שה' הוא הנותן לך מפרי עבודתך, ואינך נזקק למתנת בשר ודם. וכן, יש לפעמים וה"טוב" הוא לרעת בעליו, בבחינת "עושר שמור לבעליו לרעתו". אלא, כאשר יודע האדם כי עושרו הוא מתת ה', אזי משתמש בעושרו למטרות צדקה וחסד- ואז שרויה ברכה ושמחה בכל הטוב. אך אם אין האדם מכיר בערך זה שהכל מתת ה', הופך הטוב והעושר לרועץ.

שתהיה לכולם שבת שלום.

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 18:09. תל-אביב- 18:24. באר-שבע- 18:26. חיפה- 18:15.

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 19:20. תל-אביב- 19:22. באר-שבע:- 19:22. חיפה 19:21.

פרשת השבוע - פרשת כי תצא

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת כי תצא

כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.

פרשת כי תצא היא פרשת השבוע השישית בספר דברים. היא מתחילה בפרק  כ"א פס' י' ומסתיימת בפרק כ"ה פס' יט'.

לפי מוני המצוות, פרשת כי תצא היא הפרשה שבה יש מספר המצוות הרב ביותר מבין כל פרשיות התורה.

נושאי הפרשה:

הפרשה, הממשיכה את נאום המצוות שנשא משה רבנו לפני מותו, מפרטת מגוון רחב מאוד של ציוויים ואיסורים בתחומים שונים. כרגיל בחומש דברים, חלק מהמצוות מוזכרות כבר בחומשים הקודמים. על פניו קשה למצוא את החוקיות שלפיה מסודרים הדינים, והפרשנים השונים עסקו בכך רבות. בין  הדינים:

* דיני מלחמה- כמו אשת יפת תואר, סדרי מחנה צבאי, הפטורים משירות צבאי.

* דיני משפחה – כמו משפט הבכורה, בן סורר ומורה, מוציא שם רע, ניאוף, דיני אונס ומפתה, איסור על זנות, דיני גירושין, דיני ייבום וחליצה.

* דינים שבין אדם לחברו וצדק חברתי – כמו השבת אבידה, מצוות טעינה, איסור על ריבית, היתר אכילה בכרם, איסור גניבת נפש, דיני לקיחת משכון, איסור הלנת שכר, מתנות עניים, דיוק במידות ומשקלות.

* דיני כלאיים – כמו כלאי הכרם, איסור חרישה בשור ובחמור יחד, איסור שעטנז.

 *דינים אחרים – כמו מצוות קבורה, איסור לגבר ללבוש בגדי אישה ולהפך, מצוות שילוח הקן, מצוות מעקה, מצוות ציצית, דיני ביאה בקהל לממזר ולבני העמים השכנים: עמונים, מואבים, אדומים ומצרים, דיני נדרים, עונש מלקות

בסיום הפרשה מובאת מצוות מחיית עמלק.

ולדבר התורה

כמה פנינים ורעיונות לפרשה.

♦ כי תצא למלחמה על אויבך" (כ"א, י').
לא בכדי נכתב "כי תצא למלחמה על אויבך". רבי מנחם מנדל מקוצ'ק מפרש כך- ההצלחה במלחמה תלויה ביוזמה שתגלה בה וביכולתך לצאת אל האויב ולהכותו על אדמתו שלו.

ככל שתנקוט יותר יוזמות, ולא תשב בחיבוק ידיים ממתין לאויב כי יבוא,  כך גוברים הסיכויים שיקוים בך "ונתנם ה' אלוקיך בידך".

גם במלחמה הפנימית, כלומר במלחמת היצר שאדם מנהל מידי יום. כל עוד לא נתת ליצר הרע לחדור בגבולך- טובים סיכוייך לנצחו. אך ברגע שאפשרת לו להתיישב אצלך - קשה מאוד יהיה לך לגרשו ממך.

♦ "ועשית כאשר נדרת" (כ"ג, כ"ד)
בשעה שאדם נודר לעשות משהו טוב, הוא עושה כן בהתלהבות ובשמחה. אך לא אחת, כאשר הוא נדרש לקיים את נדרו, ההתלהבות כבר פגה, וקיום הנדר נעשה באיטיות תוך כדי הרגשת אילוץ. בא הכתוב ואומר לנו: "ועשית- כאשר נדרת"- קיים את הנדר באותו הלהט שהיה לך עת נדרת את הנדר.

שתהיה לכולם שבת שלום.

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 18:18. תל-אביב- 18:33. באר-שבע- 19:35. חיפה- 18:25.

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 19:29. תל-אביב- 19:31. באר-שבע:- 19:31. חיפה 19:31.

פרשת השבוע - פרשת שופטים

         

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת שופטים

כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.

פרשת שופטים היא פרשת השבוע החמישית בספר דברים. היא מתחילה בפרק ט"ז פסוק יח ומסתיימת בפרק כ"א פסוק ט.

נושאי הפרשה:

משה רבנו ממשיך את הנאום שנשא לפני מותו ובמסגרת זו מפרט את המצוות שנצטוו בהן בני ישראל. כרגיל בספר דברים, רוב המצוות כבר הופיעו בספרים הקודמים, לעתים בשינויים בעלי משמעות. בין הציוויים:

* הקמת מערכת משפט ואיסור על לקיחת שוחד.

* איסורי עבודה זרה.

 *מצווה לשמוע לדברי החכמים שבכל דור ודיני זקן ממרא.

* מינוי מלך ופירוט חובותיו.

* מתנות כהונה ולווייה - זכויות הכהנים והלוויים.

* איסור על קיום מכשפים, בעלי אוב וידעונים, ואיסור על נביאי שקר.

* דיני רוצח בשגגה וערי מקלט.

* דיני עד שקר ועדים זוממים.

* דיני מלחמה, מצור ולקיחת שלל.

* פרשת עגלה ערופה: טקס המתקיים כשנמצא הרוג שלא נודע מי הרגו מחוץ לעיר.

ולדבר התורה

כמה פנינים לפרשה.

 "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך"

שואל רבנו בחיי מדוע נסמכה פרשת שופטים לפרשת הרגלים (החגים)?

ומשיב- שלמרות שעם ישראל עולה לרגל שלוש פעמים בשנה לירושלים, שם יש מורי כוהנים, לוויים ומורי התורה, שמהם אפשר לשאול על המצוות ועל כל מיני שאלות, עדיין חלה המצווה למנות שופטים ושוטרים בכל עיר ועיר.

 "...ושפטו את העם משפט צדק"

גם אילו אמר הכתוב: "ושפטו את העם" ולא היה מוסיף "משפט צדק", היינו מבינים שכוונת התורה למשפט צדק, כי משפט שאינו צדק אינו משפט. אם כך, מדוע בכל זאת הכתוב הוסיף את המילים "משפט צדק" ?

הסיבה לכך היא שהתורה לא רק מצווה אותנו לעשיית דין כחוק, אלא דורשת שנרבה בזה יותר.

השופטים  נקראיםלעשות לא רק דין, אלא גם חסד וצדק, כלומר התורה דורשת מהשופט לא להישאר צמוד לסעיפיו היבשים של החוק, אלא לראות גם את האדם אשר ניצב בפניו למשפט.

לא תמיד הולמים סעיפי החוק את מצבם של העומדים מול השופט, יש פעמים שהשופט נדרש להבין את מצבו הנפשי, החברתי והחינוכי של הנתבע. רק כך הוא יוכל להגיע למשפט צדק. (ע"פ לקראת שבת)

שתהיה לכולם שבת שלום.

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 18:27. תל-אביב- 18:42. באר-שבע- 19:44. חיפה- 18:34.

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 19:39. תל-אביב- 19:41. באר-שבע:- 19:40. חיפה 19:41.

חודש אלול

השבוע, חל ביום רביעי ראש חודש אלול.

אלול הוא החודש השנים עשר, המסיים את השנה בלוח העברי, והחודש השישי במניין החודשים שמתחיל מחודש ניסן.

לחודש אלול יש קסם מיוחד, בגלל שהוא החודש האחרון אשר מסיים את השנה העברית - יש לו חשיבות גדולה במסורת היהודית, כי הוא נחשב זמן לחשבון נפש על השנה שעברה והכנה לקראת השנה החדשה.

בעיני גם האוויר או האווירה שיש היא תחושה של התחדשות ותחילת דרך חדשה, וזה באמת זמן לחשבון נפש ובדיקת עצמנו.

לפי ההלכה היהודית בחודש זה נהוג להגיד סליחות, כאשר הספרדים מתחילים את אמירת הסליחות למחרת ראש חודש אלול, ואילו האשכנזים מתחילים לומר אותם במוצאי שבת שלפני ראש השנה (ואם ראש השנה יוצא בימים הראשונים של השבוע אמירת הסליחות מתחילה כמובן שבוע קודם...)

לפי המסורת משה שב להר סיני כדי להביא את לוחות הברית השניים בראש חודש אלול. הוא שהה על ההר ארבעים יום עד ליום כיפור, שאז מחל האלוקים בלב שלם על חטא העגל ואמר: "סלחתי, כדבריך!"

השם של החודש, כמו יתר שמות החודשים בלוח העברי, נקבע עולי בבל.

"אלולו " פירושו באכדית "קציר ", ובאמת סוף הקיץ הוא זמן הקציר.

מקור אפשרי נוסף לשם הוא "אלל" - בארמית חיפוש. חודש אלול, כאמור, הוא חודש התשובה והפשפוש במעשינו.

חז"ל מצאו לאלול ראשי תיבות: "אני לדודי ודודי לי". לרמוז שבחודש אלול, הקב"ה קרוב ונעשה כדוד.

בנוסף לסליחות יש עוד כמה מנהגים כמו:

·        איחולי וברכת שנה טובה ו"כתיבה וחתימה טובה" - כבר מראשית חודש אלול אפשר לברך איחולים אלו. ולא להזכר רק יום לפני ראש השנה. (כמו שקורה לי לפעמים J )

·         נוהגים םהוסיף את המזמור "לדוד ה' אורי וישעי". מראש חודש אלול עד הושענא רבה נוהגים להוסיף מזמור זה בסוף התפילה.

·          יש הנוהגים בתקופה זו לבדוק תפילין ומזוזות. בחודש זה הרי נהגו לפשפש במעשינו ולכן יש הנוהגים (בעיקר חסידי חב"ד - אך לא רק הם) לבדוק בחודש זה את התפילין והמזוזות.

·         תקיעת שופר - נוהגים לתקוע בשופר אחרי תפילת שחרית, מראש חודש אלול עד ערב ראש השנה (לא כולל ערב ראש השנה כדי להפריד בין התקיעות). תקיעת שופר זו אינה מן התורה אלא מנהג ישראל הוא. שכשעלה משה רבנו להר סיני בראש חודש אלול לקבל לוחות שניים, תקעו שופר במחנה להודיע לכל בני ישראל שמשה עלה להר סיני. כדי לזכור את המעמד הזה התחילו במנהג תקיעת השופר.

 [מקורות: ויקיפדיה, אתר דעת, אתר חב"ד[

מי ייתן שנזכה כולנו בהמון שמחה ואושר ושכל משאלות לבנו תתקבלנה ותתגשמנה.  ♥

פרשת השבוע - פרשת ראה

עוד פחות משבוע חוזרים התלמידים ללימודים, ה-1 לספטמבר מגיע וגם חודש אלול עומד להפציע.

יש לנו בבית עלוני פרשת השבוע שפעם אספתי וארגנתי אותם בתוך קלסר - כי תמיד היה נחמד שיש בבית עלון עם דברי תורה מעניינים (בנוסף לספרים שהיו או נרכשו בהמשך.) במהלך הקיץ כאשר חיפשתי דבר תורה ראיתי פתאום שאין לי הרבה או שלא היו לי כלל עלונים לאותה פרשה - אז שמתי לב שרוב העלונים שיש לנו הם בעיקר עלונים שיוצאים בשנת הלימודים עצמה  - כאשר בקיץ בעצם יש מעט עלונים.

אז שיהיה באמת המון הצלחה לכל התלמידים אשר חוזרים ללימודים וכן לכל מי שקשור למערכת.

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת ראה

כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.

פרשת ראה, היא פרשת השבוע הרביעית בספר דברים. היא מתחילה בפרק י"א פסוק כו ומסתיימת בפרק ט"ז פסוק יז.

נושאי הפרשה:

הפרשה עוסקת בפירוט המצוות שיחייבו את עם ישראל אחרי הכניסה לארץ. אחרי פתיחה קצרה על האפשרות שניתנה לעם ישראל לבחור בין ברכה (קיום המצוות) וקללה (אי קיומן), מתחילה התורה בסקירת המצוות, שתימשך גם בפרשות הבאות:

המצוות המוזכרות בפרשה הן:

* השמדת העבודה הזרה מארץ ישראל.

* ריכוז עבודת ה' במקום אחד שייבחר בעתיד, והעלאת הקרבנות והמעשרות לשם.

* היתר אכילת "בשר תאווה" - בשר שנאכל לשם הנאה ולא למטרות דתיות - בכל מקום, ואיסור על אכילת הדם

* אזהרות מפני נביא שקר, מסית ומדיח; דיני עיר הנידחת

* פירוט החיות המותרות והאסורות באכילה

* מצוות מעשר (צדקה), מצוות שמיטת כספים, דיני עבד עברי

* שלוש רגלים ומצוות עלייה לרגל

ולדבר התורה

"ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" (פרק יא' פס' כו').

חז"ל אומרים לנו "לעולם יראה אדם את עצמו כאילו כל העולם חציו זכאי וחציו חייב, אם הוא יעשה מצוה אחת הוא מכריע את כל העולם לכף זכות ואילו אם הוא עובר עבירה אחת הוא מכריע את כל העולם לכף חובה. (מסכת קידושין).

לפיכך באה התורה ואומרת לכל אחד ואחד "ראה!" כלומר השתדל וראה שבכל מעשה ומעשה שאתה עושה או עומד לעשות – "אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה". כלומר אתה מביא לעולם כולו ברכה או קללה.

הפעולה שלך עלולה להכריע את כל העולם לכף זכות או לכף חובה.

(ע"פ תורת משה)

שתהיה לכולם שבת שלום.

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 18:35. תל-אביב- 18:51. באר-שבע- 19:52. חיפה- 18:43.

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 19:48. תל-אביב- 19:50. באר-שבע:- 19:49. חיפה 19:50.

פרשת השבוע - פרשת עקב

   

יום לא קל עבר בארצנו.
החלמה מהירה לכל הפצועים ותנחומים לכלמשפחות ההרוגים.
נקווה שלא נדע עוד אירועים קשים כאלה ואחרים.

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת עקב

כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.

פרשת עקב היא פרשת השבוע השלישית בספר דברים. היא מתחילה בפרק ז' פסוק יב ומסתיימת בפרק י"א פסוק כ"ה.

נושאי הפרשה:

בפרשה ממשיך משה רבנו בנאום שנשא לבני ישראל לפני מותו. לקראת פירוט המצוות שיהיה בפרשות הבאות, הוא עוסק בפרשה זו בנושאים עקרוניים ורוחניים שהם בבחינת מבוא למצוות:

* ההתגברות על עמי ארץ ישראל וסילוק עבודת האלילים.
* שבחה של ארץ ישראל ואזהרה מפני שכחת עזרת ה' והסתמכות על "כוחי ועוצם ידי..."
* סקירת חטא העגל ושאר חטאי בני ישראל.
* תורת הגמול: שכר על קיום המצוות ועונש על אי-קיומן.

בפרשה נמצאת פרשיית "והיה אם שמוע" הכלולה בקריאת שמע, וכן נמצאים בה הציווי על ברכת המזון ותיאור שבעת המינים.

ולדבר התורה

"והיה עקב תשמעון..." (דברים ז'; י"ב)
לפני כל צעד שאדם חושב לעשות, עליו לשמוע תחילה היטב ולהתבונן אם בצעד זה אשר הוא מתכוון לעשות, האם הוא יעשה את רצון ה' יתברך! ואם לאו - שלא יעשה את הצעד. זהו פירושו של הכתוב "והיה עקב" והיה בכל צעד שתחשבו לעשות "תשמעון" תשמעו תחילה היטב אם הוא יהיה לרצון ה' יתברך

"וכסף וזהב ירבה לך" (דברים ח'; י"ג)
יהודי אחד התפאר בפני ה"חפץ חיים" שהקב"ה זיכהו בעושר רב וכי אין לו כל מחסור. אמר לו החפץ חיים: ראוי לך לקבוע בכל יום שעות אחדות לתלמוד תורה. ענה לו העשיר: אין לי פנאי. אם כן אמר לו ה"חפץ חיים", הרי אתה אביון שבאביונים, אם זמן אין לך, מה יש לך? ואין לך עני יותר מעני בזמן ...

שתהיה לכולם שבת שלום.

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 18:43. תל-אביב- 18:59. באר-שבע- 19:00. חיפה- 18:51.

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 19:56. תל-אביב- 19:59. באר-שבע:- 19:58. חיפה 19:59.

פרשת השבוע - פרשת ואתחנן

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת ואתחנן

כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.

פרשת ואתחנן היא פרשת השבוע השנייה בספר דברים. היא מתחילה בפרק ג' פסוק כג ומסתיימת בפרק ז' פסוק יא. בפרשה 118 פסוקים.

את פרשת ואתחנן קוראים לעולם בשבת שאחרי תשעה באב, ועל שם ההפטרה שלה היא נקראת "שבת נחמו".

נושאי הפרשה:

בפרשה מסיים משה את הנאום הראשון שנשא לפני מותו (הנאום ההיסטורי) ופותח בנאום השני (נאום המצוות).

בסיום הנאום הראשון מוזכרים הדברים הבאים כמו: האיסור על משה להיכנס לארץ ישראל והעברת ההנהגה ליהושע, אזהרה על שמירת המצוות והזכרת מעמד הר סיני (משה אף מזכיר שאם לא ישמרו את המצוות יתחייבו גלות), אזכור ראשון של מושג התשובה.

משה חותם את הנאום בהזכרת הניסים שאלוקים עשה לישראל.

בין סיום הנאום הראשון ותחילת הנאום השני מסופר כיצד הבדיל משה שלוש ערי מקלט בעבר הירדן המזרחי.

הנאום השני - נאום המצוות כולל את החזרה על עשרת הדברות, פרשת שמע ישראל - יסודות האמונה וזכירתם, אזהרה על השמדת עבודת האלילים בארץ ישראל.

מכיוון שאת פרשת ואתחנן קוראים בשבת שאחרי תשעה באב, ההפטרה פותחת סדרה של שבע הפטרות העוסקות בנבואות נחמה ונקראות שבע דנחמתא. בהפטרת ואתחנן קוראים בספר ישעיהו פרק מ'. ההפטרה נקראת "נחמו" על שם הפתיחה של הפרק "נחמו נחמו עמי..."

ולדבר התורה

כמה פנינים לפרשה.

* בתחילת עשרת הדברות נאמר "אנכי ה' אלהיך..."  (פרק ה' פס' ו(.

עשרת הדיברות נאמרו, מתחילתן ועד סופן, בלשון יחיד. חז"ל לומדים מכך, שהתורה מורה לנו בזה, שכל אחד ואחד מישראל צריך לומר לעצמו, שבשבילו ניתנו עשרת הדיברות, ועליו מוטלת החובה לקיימן.

* באותו עניין אמר ה"חוזה מלובלין", שלשון היחיד שבעשרת הדיברות נועדו לומר לכל אדם בישראל: גם אם כל העולם כולו יסור, חלילה, מדרך התורה, זכור כי לך אישית ניתנה התורה, ואתה לא תלך אחריהם."

* בהמשך הפסוק כתוב "...אשר הוצאתיך מארץ מצריים"
רבים מהפרשנים תוהים, מדוע עשרת הדיברות החלו בעניין יציאת מצריים ולא בבריאת העולם, שהייתה המעשה הראשון של הקב"ה לאנושות?.

* הרלב"ג מפרש, שפתח ביציאת מצריים, שכן את העניין הזה עשה הקב"ה למען עם ישראל בלבד, בעוד את העולם ברא לכלל האנושות. ה"חיזקוני" הולך, גם הוא, בדרך זו ומוסיף, שלו פתח במעשה הבריאה, היו בישראל כאלה היכולים להגיב ככה כלפי הקב"ה: הרי בראת את העולם בשביל כולם, למה אתה בא להטיל עלינו דווקא את תורתך?! לפיכך שם בפניהם את יציאת מצריים, אותה עשה רק לישראל ולא לשום אומה אחרת.


* "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך..."  (פרק ה' פס' י"ג-י"ד(

קדושת השבת מנומקת בשני הסברים. האחד - "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ...וינח ביום השביעי, על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו" (שמות, כ', י"א).

כלומר, השבת היא זיכרון למעשה בראשית ומי ששומר את השבת מעיד על אמונתו ב-ה', שברא את העולם בשישה ימים ונח ביום השביעי.

* ההסבר השני לקוח מפרשתנו "ואתחנן", "וזכרת כי עבד היית...על כן ציווך ה' אלקיך לעשות את יום השבת". (דברים ה', ט"ו), כלומר, השבת היא זכר ליציאת מצריים ומייצגת ערך של מנוחת העובד וערך לאומי של יציאה מעבדות לחרות.

* על משקל זה ממשיך בעל ה"חת"ם סופר", רבי משה סופר, שאין די בכך לאדם מישראל כי ינוח ביום השביעי, אלא עליו לעבוד בששה ימי המעשה, ככתוב בעשרת הדיברות: "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך". ומוסיף החת"ם סופר: המהלך כל השבוע בטל ואינו עובד בששת ימי המעשה, עוקר בכך יסוד חשוב של השבת, שכן לגביו אין השבת היא "זכר ליציאת מצרים", שהרי אבותינו במצריים נחו בשבת לאחר ששה ימים של עבודה קשה.

שתהיה לכולם שבת שלום.

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 18:51. תל-אביב- 19:06. באר-שבע- 19:08. חיפה- 18:58.

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 20:04. תל-אביב- 20:07. באר-שבע:- 20:06. חיפה 20:07.