גיור כהלכה

אחד הנושאים המעניינים בשבועות, בנוסף למאכלי החלב, לימוד התורה הוא נושא הגיור.

רות המואבייה החליטה, כאשר נעמי חמותה חזרה לארץ אחרי מות בעלה ושני בניה, לחזור עם נעמי ולא להפנות לה עורף.

המשפט הידוע שנאמר ע"י רות הוא "עמך עמי ואלוקיך אלוקי".

אני זוכרת שתמיד אהבתי לקרוא בעיתוני שבועות סיפורי גיור (רובם `גרי צדק` ולא גרים בגלל ענייני חיתון ועוד...) מעניינים ומרתקים.

יתכן וחלק מאותם גרים אולי `לא מנהלים בית דתי לגמרי` - אך הקשר שלהם לעם ישראל הוא כל כך חזק.

יש לא מעט מקרים של צעירים שעלו לארץ עם המשפחות שלהם, כאשר חלקם אינם יהודים כהלכה, כי אמם לא הייתה יהודיה.

הם גדלו כאן בחברה היהודית, אך מבחינת ההלכה הם אינם יהודיים ויש מהם כאלה שחשוב להם להיות יהודיים.

לי אישית יצא להיות בקשר עם בחורה צעירה בניסיון לעזור לה בגיור שהיא עברה (הכל נעשה בהתנדבות כמובן)
אביה היה יהודי ואמא לא והיא רצתה לעשות גיור כהלכה - חלק מהלימודים שלה היו ב`אולפן הגיור` שבקבוצת יבנה, אבל היא הייתה צריכה עוד קצת הדרכה - כי הרבנות לא בקלות מגיירת אנשים.

כאשר התחלתי לדבר איתה על נושא דיני השחיטה - נושא שהרבנים אוהבים לשאול - כי זה נושא מאד מורכב ומסובך, ראיתי שהיא ידעה את כל הסדר בצורה מדוייקת (אפילו אני שלמדתי את הנושא בשיעורי ההלכה לא זוכרת את כל התהליך...הרי מתי הכשרתי בבית בשר ?)

כאשר הערתי `אני מבינה שבמכינה לימדו אותכם את הנושא טוב..` הבחורה ענתה לי `לא.. ברומניה הלכתי עם אבא לשוחט וראיתי את התהליך...`

זה פשוט הדהים אותי - אני כיהודיה מבטן ולידה לא ראיתי את זה (אולי ראיתי והדחקתי ;-)) אבל היא שרוצה להתגייר ויודעת את ההלכה על בורייה, הרבנות רק מערימה עליה קשיים....

אני יודעת ממנה שבכל מיני פעמים שהיא עמדה מול הרבנים, הם שאלו אותה אם יש לך חבר - לא בגלל שהם התעניינו אלא כדי להכשיל אותה (כי אם  היא הייתה עונה שיש לה חבר יהודי הרבנים היו מקישים מכך שהיא רוצה להתגייר בגלל זה ולא בגלל שהיא רוצה להיות יהודיה...) בפגישות המאוחרת יותר (נדמה לי שבין האחרונות) היא ענתה להם בצורה עדינה שאם הייתה להם בת בגילה הם בטח היו רוצים שהיא כבר תהיה נשואה...

בשבת האחרונה קראתי מאמר ב`מקור ראשון` שפשוט זעזע אותי - התברר שיש לא מעט גרים כהלכה חלקם, אם לא כולם, גרי צדק שהתעקשו על גיור אורתודוקסי - ומוכרים כגיורים - לא מוכרים למדינה.

בעבר היו טענות נגד הרבנות שהיא מקשה על הגיור והגרים, הפעם זה משרד הפנים. אותם גרים, אשר מבקשים אזרחות ישראלית לא מקבלים אותם.

כלומר אם הם חיים פה והגיור נעשה בארץ (גיור הלכתי לגמרי, נדמה לי שאפילו גיור חרדי) משרד הפנים לא מכיר בגיור...

אם הם היו מתגיירים בחו"ל - נדמה לי שאפילו גיור רפורמי - משרד הפנים היה מקבל אותם בארץ ללא בעיה (בגלל שיש חוק שמכיר את כל הגיורים שנערכים בחו"ל) - אבל  בגלל שהם התעקשו על גיור אורתודוקסי בארץ - לא נותנים להם אזרחות ישראלית....

בעיני אין דבר יותר תמוה מזה ותקוותי שהנושא באמת ייפתר בצורה הטובה ביותר.

שיהיה לכולנו חג שמח !!!

זמני כניסת החג:

ירושלים- 18:53. תל-אביב- 19:08. באר-שבע- 19:09. חיפה- 19:01.

זמני צאת החג:

ירושלים- 20:10. תל-אביב- 20:12. באר-שבע- 20:11. חיפה- 20:13.

רבנו תם: 20:45

פרשת השבוע - פרשת במדבר

במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת במדבר

לפרשה הזאת יש אצלנו יחס מיוחד

זאת פרשת ה"בר מצווה" של אבא שלי והאחים שלי.

כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.

פרשת במדבר היא פרשת השבוע הראשונה בספר במדבר. פרקים א'-ד'

הפרשה עוסקת בעיקר במניינים ובמִפקדים של בני ישראל ושבטיו. בפרשה מופיע פירוט שמותיהם של נשיאי השבטים., מיפקד של מפקד של כל הגברים יוצאי צבא בעם ישראל לפי שבטים, חלוקת שנים עשר השבטים לארבעה מחנות, תיאור תפקידי שבט לוי ומניין הלויים, פדיון בכורות בני ישראל בבני שבט לוי, תיאור ספציפי של תפקידי הלוויים בני קהת: נשיאת כלי המקדש.

הפרשה היא חלק מרצף הפרשות בתחילת ספר במדבר העוסקות בהקמת מחנה ישראל ובהכנות לנסיעה מהר סיני אל ארץ ישראל.

ולדבר התורה:

"וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד" (במדבר א'; א'ׂ)

אומר רבי יעקב ניימן, מבעלי המוסר: התורה ניתנה במדבר, ללמד על הקשר שבין לימוד התורה ובין הביטחון בה', הן בכל הנוגע לקיום הגשמי, והן באשר לעצם הלימוד. אדם השרוי בבדידות במדבר, מרגיש ויודע שאין לו על מי לסמוך אלא על ה' בלבד, כך גם על לומד התורה להרגיש ולהאמין שהקב"ה יספק לו את צורכי מחייתו. ביטחון זה של לומד התורה הוא תנאי להצלחתו בלימודו, כלשון התפילה: "בעבור אבותינו שבטחו בך ותלמדם חוקי חיים, כן תחננו ותלמדנו". המדבר בא ללמד על שלמות הביטחון; אדם השרוי במדבר, אין מי שיקפח אותו או יקח ממנו את שיש לו. כך גם מי ששרוי בין אנשים, אל לו לחשוש משום דבר, כי רצון ה' הוא שיקום ויהיה.

 

שתהיה לכולם שבת שלום.

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 18:50.  תל-אביב- 19:05.  באר-שבע- 19:02.   חיפה- 18:53

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 20:06.  תל-אביב- 20:09.  באר-שבע- 20:02.  חיפה- 20:04

רבנו תם- 20:38

קישור לדף פרשת במדבר

פרשת השבוע - פרשת במדבר

מפקד בני ישראל

מקור התמונה

◄ פרשת במדבר התשע"א (כ"ג אייר התשע"א - 27/05/2011)

◄ פרשת במדבר התשע"ב (ד` סיוון התשע"ב - 25/05/2012)

◄ פרשת במדבר התשע"ג  (א` סיוון התשע"ג - 10/05/2013)

◄ פרשת במדבר התשע"ד (כ"ג אייר התשע"ד - 23/05/2014)


◄ פרשת במדבר התשע"ה (ד` סיוון התשע"ה - 22/05/2015)

תפילת השל"ה הקדוש

התאריך העברי היום הוא כ"ט באייר - שזה ערב ראש חודש סיוון.

למה חשוב לתזכר זאת - כי ביום הזה נהוג לומר תפילה נפלאה של הרב ישעיהו הורוביץ המכונה השל"ה הקדוש ע"ש ספרו "שני לוחות הברית."

בתפילה זו אנו מבקשים מבורא עולם שילדינו ילכו בדרך הישר, ויצליחו בכל מעשיהם.

פרשת השבוע - פרשת בהר-בחוקותי

מקור התמונה 

◄ פרשת בהר התשע"א (ט` אייר התשע"א - 13/05/2011)

◄ פרשת בחוקותי התשע"א (ט"ז אייר התשע"א - 20/05/2011)

◄ פרשת בהר התשע"ב (י"ט אייר התשע"ב - 11/05/2012)

◄ פרשת בחוקותי התשע"ב (כ"ו אייר התשע"ב - 18/05/2012)

◄ פרשת בהר-בחוקותי התשע"ג (כ"ד אייר התשע"ג- 18/05/2013)

◄ פרשת בהר התשע"ד (ט` אייר התשע"ד - 09/05/2014)

◄ פרשת בחוקותי התשע"ד (ט"ז אייר התשע"ד - 16/05/2014)



◄ פרשת בהר התשע"ה (י"ט אייר התשע"ה - 08/05/2015)

◄ פרשת בחוקותי התשע"ה (כ"ו אייר התשע"ה - 15/05/2015)

פרשת השבוע - פרשת בהר-בחוקותי

במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת בהר-בחוקותי

פרשת בהר ופרשת בחוקותי הן פרשות השבוע התשיעית והעשירית בספר ויקרא והן הפרשות החותמות את הספר. פרקים כ"ה-כ"ז.
במסגרת סבב קריאת התורה משמחת תורה עד שמחת תורה (במשך שנה) ישנם שנים בהן הפרשות נקראות יחד.
כמו יתר הפרשות המחוברות הפרשות קצרות  יחסית. הפרשות עוסקות במצוות נופסות בהן הרבה מצוות הקשורות לארץ ישראל.

פרשת בהר (פרשת בהר סיני)
הפרשה מפרטת דינים והלכות כלכליים, ובהם :
מצוות השמיטה, היובל ודינים נלווים, גאולת קרקע, איסור ריבית, דיני עבד עברי, גאולת עבד עברי הנמכר כעבד לגוי, איסור פסל, מצבה ואבן משכית.

פרשת בחוקותי
את עיקר הפרשה תופסת פרשת הברכות והקללות (הנקראת גם פרשת התוכחה), כלומר תיאור השכר והעונש שיהיו לבני ישראל אם ישמרו את מצוות התורה או אם לא ישמרו אותן. הברכות קצרות יחסית, אך הקללות מפורטות מאוד ומתוארות באופן מדורג ההולך ומחמיר עד העונש החמור ביותר - הגלות, המיועדת לאפשר לארץ ישראל להשלים את שנות השמיטה שלא קוימו כראוי על ידי העם. הקללות מסתיימות בנימה אופטימית - "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים... וזכרתי להם ברית ראשונים".

לדעת הרמב"ן, הקללות האמורות בפרשה זו, מכוונות לתקופת חורבן בית ראשון, וגלות בבל, כאשר הוא מצביע על פסוקים בפרשה, הרומזים למה שהתרחש בפועל בתקופה זו.

בהמשך הפרשה מובא קובץ הלכות בעניין הערכה כספית של נדבה שאדם נודב לבית המקדש, והלכות הנוגעות לפדיון או המרה של קודשים כמו מעשר, הקדש, בכור, מעשר בהמה ושדה שהוקדשה.

ולדבר התורה:

"וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו" (ויקרא כ"ה'; ל"ה)

רבי מאיר רובמן בעל "זכרון מאיר" מתייחס לכך שאחיך=רעך. נאמר "אחיך" כדי ללמדנו מהי דרגת הדאגה הנדרשת מן האדם.
התורה מצווה אותנו להתייחס אל כל אחד כאילו אחינו הוא. ומכיוון שכך, היא גם אומרת: "והחזקת בו" - כלומר, עזור לו ומנע את התמוטטותו, הושט לו סיוע בטרם נפילה. שהרי לעולם עדיף לעזור לאדם שלא יפול על פני הצלתו לאחר שנפל.

רבי מאיר דן בעל "ארץ חמדה" אומר שכלל ישראל הם כמו גוף אחד שיש בו איברים שונים. כאשר איבר אחד כואב, אפילו אצבע קטנה, מרגיש כל הגוף. כך כאשר יהודי מטה ידו וכואב לו, צריך כל אדם מישראל להרגיש בכאבו ובצערו, ולבוא לעזרתו, לכן נאמר: "עמך".

"...ואולך אתכם קוממיות" (ויקרא כ"ו; י"ג)

אמרו חז"ל (שבת צב, א): "אין השכינה שורה אלא על חכם, גיבור ועשיר".

אמר רבי אברהם יצחק הכהן קוק: כשם שאין השכינה שורה באיש יחידי אלא על גיבור ועשיר, כך אין השכינה שורה אלא בעם מלא גבורה עושר וקוממיות.

ולסיום

קישור לדף של נפתלי בנט על פרשת בהר-בחוקותי

שתהיה לכולם שבת שלום.

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 18:45.  תל-אביב- 19:00.  באר-שבע- 19:02.   חיפה- 18:53

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 20:01.  תל-אביב- 20:03.  באר-שבע- 20:02.  חיפה- 20:04

רבנו תם- 20:38

קישור לדף פרשת בהר-בחוקותי

פרשת השבוע - פרשת אמור

במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת אמור

כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.
פרשת אמר היא פרשת השבוע השמינית בספר ויקרא. פרקים כ"א-כ"ד.

מנושאי הפרשה:
* הלכות העוסקות בקדושת הכהנים, בין השאר הנשים שאסור להם לשאת והאיסור להיטמא למתים. איסורים מיוחדים החלים על הכהן הגדול.
* המומים הפוסלים כהן מלשרת במקדש.
* האיסור החל על טמאים להקריב קורבנות ולאכול קודשים, והאיסור על זרים שאינם כוהנים לאכול מבשר הקורבנות.
* רשימה של מומים הפוסלים את הקורבן, וכן תנאים נוספים לכשרות בהמה לקורבן.
* פרשת המועדים: פירוט של כל חגי ישראל והמצוות המיוחדות לכל חג וחג.
* ציווי על הדלקת נר התמיד במנורה ועל לחם הפנים.
* פרשת המקלל - סיפור על ריב בין שני אנשים במחנה ישראל, ועונשו של אחד מהם שקילל את השם.
* דיני מכה אדם ומכה בהמה.
פרשת אמור מסיימת גם רצף פרשיות בספר ויקרא שמכונים כביטוי (וככה זוכרים את הרצף...) - אחרי מות קדושים אמור.

ולדבר התורה:

דבר התורה מאתר חידוש-עצה בפרשה

http://www.hidush.co.il/hidush.asp?id=5890#.UXo5T6LwmSo

" ויאמר ה' אל משה אמור אל הכוהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו "(ויקרא כ"א; א')

לאחר שהקב"ה ציווה את כלל ישראל לא לטמא את הנפש במאכל האסור כמבואר בפרשת שמיני, פירש את תורת האדם- כלומר את נושא טומאת הנידה ופרטיה המפורטים בפרשת תזריע, וכן דרש להיות פרושים מן העריות כמבואר בפרשת קדושים - בא הכתוב עם כפל לשון 'אמור' 'ואמרת' כדי להוסיף קדושה וטהרה לכוהנים שהיו משרתים בקודש פנימה, שהרי אין חביב לפני הקב"ה יותר מן הטהרה (מדרש חדש).

וחז"ל הסבירו זאת כך: משל לטבח שהיה נכנס ויוצא לפני המלך. אמר המלך: גוזר אני עליך שלא תראה את המת כל ימיך, מפני שאתה נכנס ויוצא ורואה את פני כדי שלא תטמא את הארמון שלי, כך גזר הקב"ה הוא על הכוהנים הנכנסים לבית המקדש, שלא יטמאו למת (תנחומא א).
וזה שכתוב: 'לא יטמא בעמיו' היינו חל איסור לכוהנים ואף על לילדיהם, אף ע"פ שלא הגיעו לגיל חינוך, לטמא בטומאת מת שכן הוא אבי אבות הטומאה, לכן גם אסור להם להיכנס לבית החיים. והאיסור הוא בזמן שיש למת מי שיקבור אותו. אם אין מי שיקבור אותו או כאשר מדובר בקרוביו היינו אמו, אביו, בנו, אחיו ואחותו כמפורט

במדרש, רשאים להתעסק בקבורתו.
על זה דרשו חז"ל אמירה ראשונה - למת מצוה יטמא, והשנייה - לאחרים  לא יטמא (יל"ש, סימן תרכו)

שתהיה לכולם שבת שלום ובשורות טובות.

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 18:40.  תל-אביב- 18:55.  באר-שבע- 18:57.   חיפה- 18:48

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 19:55.  תל-אביב- 19:58.  באר-שבע- 19:57.  חיפה- 19:58

רבנו תם- 20:33

קישור לדף פרשת אמור

פרשת השבוע - פרשת אמור

מקור התמונה

◄ פרשת אמור התשע"א (ב` אייר התשע"א - 06/05/2011)

 

◄ פרשת אמור התשע"ב (י"ב אייר התשע"ב - 04/05/2012)

◄ פרשת אמור התשע"ג (ט"ז אייר התשע"ג- 26/04/2013)

◄ פרשת אמור התשע"ד (ב` אייר התשע"ד - 02/05/2014)

◄ פרשת אמור התשע"ה (י"ב אייר התשע"ב - 01/05/2015)

ברכת האילנות

באיזור ט"ו בשבט כאשר פרסמתי רשומה לקראת פרשת בשלח, שבת שירה, אשר עסק בקשר בין יציאת מצרים (פרשת בשלח היא סיפור קריעת ים סוף - שירת הים) לט"ו בשבט.

תפילת השל"ה הקדוש

◄ תפילת השל"ה הקדוש התשע"א (כ"ט באייר התשע"א - 02/06/2011)