במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.
פרשת בהר-בחוקותי
פרשת בהר ופרשת בחוקותי הן
פרשות השבוע התשיעית והעשירית בספר ויקרא והן הפרשות החותמות את הספר. פרקים
כ"ה-כ"ז.
במסגרת סבב קריאת התורה משמחת תורה עד שמחת תורה (במשך שנה) ישנם שנים בהן הפרשות נקראות יחד.
כמו יתר הפרשות המחוברות הפרשות קצרות יחסית. הפרשות עוסקות במצוות נופסות בהן הרבה מצוות הקשורות לארץ ישראל.
במסגרת סבב קריאת התורה משמחת תורה עד שמחת תורה (במשך שנה) ישנם שנים בהן הפרשות נקראות יחד.
כמו יתר הפרשות המחוברות הפרשות קצרות יחסית. הפרשות עוסקות במצוות נופסות בהן הרבה מצוות הקשורות לארץ ישראל.
פרשת בהר (פרשת בהר סיני)
הפרשה מפרטת דינים והלכות כלכליים, ובהם :
מצוות השמיטה, היובל ודינים נלווים, גאולת קרקע, איסור ריבית, דיני עבד עברי, גאולת עבד עברי הנמכר כעבד לגוי, איסור פסל, מצבה ואבן משכית.
הפרשה מפרטת דינים והלכות כלכליים, ובהם :
מצוות השמיטה, היובל ודינים נלווים, גאולת קרקע, איסור ריבית, דיני עבד עברי, גאולת עבד עברי הנמכר כעבד לגוי, איסור פסל, מצבה ואבן משכית.
פרשת בחוקותי
את עיקר הפרשה תופסת פרשת הברכות והקללות (הנקראת גם פרשת התוכחה), כלומר תיאור השכר והעונש שיהיו לבני ישראל אם ישמרו את מצוות התורה או אם לא ישמרו אותן. הברכות קצרות יחסית, אך הקללות מפורטות מאוד ומתוארות באופן מדורג ההולך ומחמיר עד העונש החמור ביותר - הגלות, המיועדת לאפשר לארץ ישראל להשלים את שנות השמיטה שלא קוימו כראוי על ידי העם. הקללות מסתיימות בנימה אופטימית - "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים... וזכרתי להם ברית ראשונים".
את עיקר הפרשה תופסת פרשת הברכות והקללות (הנקראת גם פרשת התוכחה), כלומר תיאור השכר והעונש שיהיו לבני ישראל אם ישמרו את מצוות התורה או אם לא ישמרו אותן. הברכות קצרות יחסית, אך הקללות מפורטות מאוד ומתוארות באופן מדורג ההולך ומחמיר עד העונש החמור ביותר - הגלות, המיועדת לאפשר לארץ ישראל להשלים את שנות השמיטה שלא קוימו כראוי על ידי העם. הקללות מסתיימות בנימה אופטימית - "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים... וזכרתי להם ברית ראשונים".
לדעת הרמב"ן, הקללות
האמורות בפרשה זו, מכוונות לתקופת חורבן בית ראשון, וגלות בבל, כאשר הוא מצביע על
פסוקים בפרשה, הרומזים למה שהתרחש בפועל בתקופה זו.
בהמשך הפרשה מובא קובץ הלכות
בעניין הערכה כספית של נדבה שאדם נודב לבית המקדש, והלכות הנוגעות לפדיון או המרה
של קודשים כמו מעשר, הקדש, בכור, מעשר בהמה ושדה שהוקדשה.
ולדבר התורה:
"וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך
והחזקת בו" (ויקרא כ"ה'; ל"ה)
רבי מאיר רובמן בעל "זכרון
מאיר" מתייחס לכך שאחיך=רעך. נאמר "אחיך" כדי ללמדנו מהי דרגת
הדאגה הנדרשת מן האדם.
התורה מצווה אותנו להתייחס אל כל אחד כאילו אחינו הוא. ומכיוון שכך, היא גם אומרת: "והחזקת בו" - כלומר, עזור לו ומנע את התמוטטותו, הושט לו סיוע בטרם נפילה. שהרי לעולם עדיף לעזור לאדם שלא יפול על פני הצלתו לאחר שנפל.
התורה מצווה אותנו להתייחס אל כל אחד כאילו אחינו הוא. ומכיוון שכך, היא גם אומרת: "והחזקת בו" - כלומר, עזור לו ומנע את התמוטטותו, הושט לו סיוע בטרם נפילה. שהרי לעולם עדיף לעזור לאדם שלא יפול על פני הצלתו לאחר שנפל.
רבי מאיר דן בעל "ארץ חמדה"
אומר שכלל ישראל הם כמו גוף אחד שיש בו איברים שונים. כאשר איבר אחד כואב, אפילו
אצבע קטנה, מרגיש כל הגוף. כך כאשר יהודי מטה ידו וכואב לו, צריך כל אדם מישראל
להרגיש בכאבו ובצערו, ולבוא לעזרתו, לכן נאמר: "עמך".
"...ואולך אתכם קוממיות"
(ויקרא כ"ו; י"ג)
אמרו חז"ל (שבת צב, א): "אין
השכינה שורה אלא על חכם, גיבור ועשיר".
אמר רבי אברהם יצחק הכהן קוק: כשם שאין
השכינה שורה באיש יחידי אלא על גיבור ועשיר, כך אין השכינה שורה אלא בעם מלא גבורה
עושר וקוממיות.
ולסיום
קישור לדף של נפתלי בנט על פרשת בהר-בחוקותי
שתהיה לכולם שבת שלום.
זמני כניסת השבת:
ירושלים- 18:45. תל-אביב-
19:00. באר-שבע- 19:02. חיפה- 18:53
זמני יציאת השבת:
ירושלים- 20:01. תל-אביב-
20:03. באר-שבע- 20:02. חיפה- 20:04
רבנו תם- 20:38
קישור לדף פרשת בהר-בחוקותי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה