חג שבועות

קצת על החג מהויקיפדיה

חג השבועות הוא אחד משלוש הרגלים. החג נקרא גם "יום הביכורים".

לשבועות לא מצויין במקרא תאריך, כמו ליתר החגים, אך הוא חל בסיום ספירת העומר שמתקיים שבעה שבועות (49 יום - כלומר שבועות הוא היום ה-50 לספירה.) אך שבועות חל תמיד בו'.
על פי חז"ל מזוהה החג עם זמן מתן תורה, ובהתאם לכך מציינים את קבלת התורה, בתפילות החג, קריאה בתורה - פרשת מעמד הר סיני ועשרת הדיברות, וכן על ידי לימוד תורה, ושאר מנהגי החג..

קריאת התורה בחג השבועות

בחג השבועות קוראים בתורה בסדר יתרו, מ'בחודש השלישי' וגו' עד סוף הסדרה (תיאור קבלת התורה ועשרת הדיברות) זה מעניינו של יום, שהוא יום מתן תורתנו. את עשרת הדיברות קוראים ב'טעם עליון'.

המפטיר קורא בפרשת פנחס - 'וביום הביכורים', ומפטירים בנביא ביחזקאל במעשי מרכבה, על שם שנגלה הקדוש ברוך הוא בהר סיני בריבוא רבבות אלפי שנאן. ונהגו לקרוא למפטיר את הגדול והחכם שבמקום. בחו"ל קוראים ביום השני 'כל הבכור' (שבסדרה ) עד סוף הסדרה, מפטיר 'וביום הביכורים', ובנביא - בחבקוק (ב-ג), מן 'וה' בהיכל קודשו' עד 'למנצח בנגינותי'.

לפני קריאת התורה, אחרי שקראו את הכוהן לעלות לתורה, ולפני שבירך, אומרים בקהילות אשכנז 'אקדמות' בניגון המקובל, והוא שבח גדול ועצום לבורא עולם ולעם ישראל שקיבלו התורה.

ממנהגי החג:

תיקון ליל שבועות
אנשי קבלה נוהגים להיות ערים כל ליל שבועות וללמוד תורה . הם מיחסים משמעות מיוחדת ללימוד תורה דווקא בלילה. לדעתם לימוד כזה יכול לעשות "תיקון" נגד פורענויות העלולות להתרחש בעם היהודי או בעולם כולו.

הסיבה למנהג היא שבזמן מתן תורה בהר סיני, בני ישראל ישנו חזק וה' היה צריך להעיר כל אחד ואחד כדי שכולם ישתתפו במתן התורה. כדי לכפר על התנהגותם של בני ישראל בלילה שבו ניתנה תורה נוהגים בליל חג שבועות להישאר ערים כל הלילה וללמוד תורה.

אכילת מאכלי חלב
המנהג לאכול מאכלי חלב הוא אחד מסימני ההיכר של חג השבועות.
נוהגים כך כי  התורה נמשלה לדבש ולחלב- כמו שכתוב: "דבש וחלב תחת לשונך..."
עוד סיבה לאכילת מאכלי חלב: כי  לפני מתן- תורה, עדיין לא ידעו היהודים כיצד מכשירים בשר כשר וכו', ואחרי מתן- תורה לא יכלו לאכול את הבשר, כי לא היה להם עדיין בשר כשר מוכן לאכילה.  לכן אכלו מאכלי חלב בחג השבועות, ולזכר זאת גם אנו אוכלים ביום זה מאכלי חלב.

קישוט בירק

בחג השבועות נוהגים לקשט את בתי הכנסת ואת הבתים בירק ובפרחים- זכר להר סיני, שהתקשט בירק ובפרחים לכבוד מתן תורה.

קריאת מגילת רות בחג השבועות
בחג השבועות קוראים את מגילת רות. לפי המסורת דוד המלך נצר לרות נולד ומת בשבועות.

ומשהו לחג

מדוע קרוי חג השבועות "זמן מתן תורתנו"  ולא "זמן קבלת תורתנו"?

משום שזמן התורה היה רק פעם אחת, לפני אלפי שנים, במדבר סיני -
ואילו "זמן קבלת תורתנו" לא פסק מעולם - כי כל העת יש להמשיך ולקבל אותה.

 השנה הנהגתי בפרשות השבוע מתכונת של שיר לפרשה ולכן אני מוצאת לנכון להביא גם שיר לשבועות.

לשבועות יש לא מעט שירים – אבל בחרתי לפינה שיר שכלל לא ידעתי שהוא קשור לשבועות וזהו "שירו למלך"

המילים הם:

'ועתה בנים שירו למלך בתפארת מפואר

ואשרי עבדיו המשמיעים בקול שבחו'

כמה דברים על השיר מאתר שיתופיוט.

בשנים האחרונות נתפרסם השיר הזה.

השיר נקלט בעיקר בגלל המנגינה המיוחדת שנתחברה לו, שתפסה קהלים רבים ומגוונים. מילות השיר נראות במבט ראשון משונות, ובלי ידיעת מקורן הן נראות כמשפטים חתוכים ובלתי שלמים. גם לא ברור לגמרי הקשר שבין שני החלקים.

שני המשפטים לקוחים מפיוט 'אופן' של ר' שמעון בר יצחק לשבועות, שנהגו שאומרו בכל מנהגי אשכנז, צרפת ורומניה. הפיוט, שתחילתו היא 'ועתה בנים שירו למלך', הוא חלק ממערכת יוצר הבנוייה על פסוקי משלי פרק ח. הפרק הזה נדרש על התורה, והוא מפוייט הרבה בפיוטי שבועות.

"ועתה בנים שירו למלך בתפארת מפואר,

ברקמי שיר מעוטף ומעוטר ומתואר,

בהוד והדר ושבח מבואר,

בעטרת גאות וכתר נורא יתפאר.

ואשרי עבדיו המשמיעים בקול שבחו,

כי ערבים לפניו ומקובלים נכחו,

שמעיאל השר משמיעם בכוחו,

לשתק המון מעלה ברון אזרחו."

שיהיה לכולם שבת שלום וחג שמח

מחרוזת שירים לחג

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 18:58. תל-אביב- 19:13. באר-שבע- 19:14. חיפה- 19:06.

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 20:15. תל-אביב- 20:18. באר-שבע: 20:16. חיפה- 20:19.

רבינו תם- 20:52

זמני יציאת החג:

ירושלים- 20:16. תל-אביב- 20:19. באר-שבע- 20:17. חיפה- 20:20.

רבינו תם- 20:53.