במסגרת הפינה - דברים לפרשת השבוע.
פרשת ויצא
השבת היא שבת ארגון של תנועת בני עקיבא, בו החניכים עולים ב'שבטים'.
כמה מילים על הפרשה מהויקיפדיה.
פרשת ויצא היא הפרשה השביעית בספר בראשית. פרקים כ"ח-ל"ב ועוסקת בקורות יעקב בדרכו לחרן, בחייו עם לבן הארמי ובעזיבתו אותו.
מה בפרשה:
הפרשה מתארת את קורות יעקב בחרן, מיום
שיצא מארץ ישראל ועד שובו אליה. הפרשה כתובה כולה ברצף אחד מראשיתה ועד סופה, ללא
חלוקה כרונולוגית ברורה.
הפרשה פותחת ומסתיימת באירועים דומים - יעקב רואה מלאכים על גבול ארץ
ישראל.
* סולם יעקב -
יעקב יוצא מבאר שבע ועוצר ללינת לילה בבית אל. שם הוא נרדם ורואה בחלום סולם העולה
מן הארץ עד השמים ומלאכים עולים ויורדים בו. אלוהים מתגלה ליעקב ומבטיח לו שמירה
בכל קורותיו וריבוי בנים. יעקב מתעורר, מכריז על המקום "בית אלוהים",
מציב מצבה לציון המאורע ונודר לעשר מעשר מכל רכושו.
* רחל ולאה -
יעקב מגיע לבאר שליד חרן ולאחר דו-שיח קצר עם הרועים הוא פוגש את רחל, נושק לה
ובוכה. רחל מודיעה לאביה לבן הארמי על בואו והוא פוגש ליד הבאר את יעקב . יעקב
מציע לעבוד בשביל לבן שבע שנים בתמורה לכך שיישא את רחל לאישה. בתום שבע השנים
נערך טקס חתונה, אולם לבן מרמה את יעקב ומשיא לו את לאה במקום את רחל. לאחר שבוע,
יעקב נושא גם את רחל ומתחייב לעבוד שבע שנים נוספות עבורה.
* הולדת בני יעקב -
בעוד רחל נשארת עקרה, לאה יולדת ארבעה בנים בזה אחר זה: ראובן, שמעון, לוי ויהודה.
היא קוראת להם בשמות המשקפים את צערה מכך שיעקב אוהב את רחל ולא אותה. רחל, שמצדה
מקנאת באחותה על ילדיה, דורשת מיעקב "הבה לי בנים, ואם אין מתה אנוכי".
יעקב משיב: "התחת אלוהים אני כי מנע ממך פרי בטן"?
רחל מחליטה לתת את בלהה שפחתה ליעקב, וזו אכן יולדת שני בנים, דן ונפתלי. אחר כך
נותנת גם לאה את שפחתה זלפה ליעקב, ואף היא יולדת שני בנים, גד ואשר. לאחר סכסוך
נוסף בין רחל ללאה בעניין פרשת הדודאים יולדת לאה עוד שני בנים ובת, יששכר, זבולון
ודינה. בסופו של דבר יולדת גם רחל בן, הוא יוסף, ובשלב מאוחר יותר גם את בנימין,
צעיר בניו של יעקב.
* יעקב ולבן -
יעקב פונה ללבן ומבקש לקבל שכר על עבודתו. לבן מסכים להעניק ליעקב חלק מצאנו לפי
מאפיינים שהוסכמו ביניהם, אך מסלק בלי ידיעת יעקב את הכבשים המדוברות מעדריו,
ומרחיק אותן למקום אחר. יעקב מצדו משתמש בשיטות רבייה מיוחדות ומצליח לצאת ברכוש
גדול. יעקב, שחש בהידרדרות היחסים בינו לבין אנשי בית לבן, ולאחר שמתגלה אליו
מלאך בחלום ומורה לו לשוב ארצה, מתייעץ עם רחל ולאה ומחליט לעזוב את בית לבן. הוא
עוזב בלי להודיע ללבן ובמקביל גונבת רחל את התרפים של אביה, ששימשו אותו לעבודת
אלילים.
לבן רודף אחרי יעקב ומשיג אותו בהר הגלעד, אולם מקבל אזהרה מפורשת מאלוהים שלא
לפגוע ביעקב. הוא נוזף ביעקב על שעזב בלי להודיע ועל גניבת התרפים, ויעקב מציע לו
לחפש את התרפים, ואף קובע כי מי שהתרפים ברשותו "לא יחיה". לבן מחפש,
אולם רחל מצליחה להסתיר את התרפים והחיפוש מסתיים בלא תוצאות. בעקבות כך מתקומם
יעקב ומטיח בלבן את עלבונו על היחס שזכה לו ועל שקריו של לבן. בסופו של דבר שניהם
כורתים ברית שלא לפגוע אחד בשני.
לבן עוזב, ויעקב מתכונן להיכנס לארץ ישראל. יעקב רואה מלאכים המלווים אותו, וקורא
את שם המקום "מחנים".
ההפטרה היא מספר הושע, כאשר הספרדים והתימנים מתחילים בפרק י"א
פסוק ז. הספרדים מסיימים בפרק י"ב פסוק יב, והתימנים בפסוק יג. האשכנזים
מתחילים בפרק י"ב פסוק יג ומסיימים בפרק י"ד פסוק י. בכל המנהגים מכילה
ההפטרה פסוקים המספרים את קורותיו של יעקב: "ויברח יעקב שדה ארם, ויעבוד
ישראל באישה ובאישה שמר".
ולדבר התורה
"ושבתי בשלום אל בית אבי.." (בראשית כ"ח; כ"א)
על משאלה זו של
יעקב, "ושבתי בשלום", מפרש רש"י שהכוונה היא מהבחינה הרוחנית:
"שלם מן החטא, שלא אלמד מדרכי לבן".
ויש לבאר,
מניין לרש"י ש"בשלום" האמור כאן הוא מבחינה רוחנית ולא מבחינה
גשמית? הרי לכאורה אין לכך שום רמז בפסוק עצמו?
בעל התורה
תמימה מיישב כך: המעיין בפסוקים יראה, שעד למילים אלה (ושבתי בשלום וכו'), כשיעקב
מתאר את הדברים שהוא מייחל ומקווה להם, הניסוח מתייחס לפעולות שעושה הקב"ה
כלפי יעקב: "ושמרני בדרך הזה"; ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש";
ואילו כאן לגבי השיבה בשלום, במקום להשתמש בלשון דומה ("והשיבני בשלום אל בית
אבי"), השתנתה הלשון באופן שהיא מתמקדת בפעולה מצד יעקב – "ושבתי
בשלום" (ולא "והשיבני בשלום"), ומה פשר השינוי? על כך לומר, שתפילה
זו שונה מהשאר, כי כל השאר מתייחס לצרכים גשמיים (לחם לאכול, בגד ללבוש וכו'),
ואילו התפילה "ושבתי בשלום" מתייחסת לשלמות רוחנית, ומכאן מובן שינוי
הלשון: בצרכים גשמיים, הכול תלוי בקב"ה, והוא הגוזר, אך בעניינים רוחניים,
אמנם הקב"ה מסייע אך רק אם הבחירה מגיעה מהאדם עצמו.
שתהיה לכולנו שבת שלום ובשורות טובות
זמני כניסת השבת:
ירושלים- 15:55. תל-אביב- 16:14. באר-שבע- 16:17. חיפה- 16:03
זמני יציאת השבת:
ירושלים- 17:15. תל-אביב- 17:16. באר-שבע- 17:17. חיפה- 17:14
רבנו תם- 17:55
קישור לדף פרשת ויצא
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה