תגיות/תוויות
פרשת
שבוע, פרשת השבוע, דבר תורה
במסגרת
הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.
פרשת וישב
כמה
מילים על הפרשה מהויקיפדיה.
פרשת וישב היא הפרשה התשיעית בספר בראשית.
פרקים ל"ז-מ'.
את פרשת וישב קוראים בדרך כלל בשבת שלפני חנוכה. בשנים שבהן יש בחנוכה שתי שבתות,
קוראים את פרשת וישב בשבת הראשונה. בשנים שבהן יום א' של חנוכה חל ביום ו', קוראים
את הפרשה ביום ב' של חנוכה.
פרשת
וישב מהווה את פתיחתו של קובץ סיפורי יוסף ואחיו, החלק האחרון בסיפור תולדותיו של
יעקב ומשפחתו והחלק האחרון בספר בראשית בכלל. בפרשה זו מתחילים להשתלשל האירועים
אשר יביאו לירידת יעקב ובניו למצרים, ובשלב מאוחר יותר לשעבודו של עם ישראל שם. עם
זאת, כל אחד מן הפרקים בפרשה מהווה סיפור עצמאי שבו דמויות שונות והוא מתרחש במקום
גאוגרפי אחר.
נושאי
הפרשה:
מכירת יוסף - בסיפור זה מתוארת השנאה
ההולכת ומתרקמת בין יוסף ובין יתר האחים. ברקע שנאה זו עומדים כמה מרכיבים -
העדפתו של יעקב את יוסף וכתונת הפסים שנתן לו, הוצאת דיבת האחים רעה על ידי יוסף,
והשיא - חלומותיו של יוסף, הממחישים את שאיפותיו לבכורה ועליונות על פני יתר אחיו. השנאה הזו מובילה לכך שכאשר האחים רואים את
יוסף מתקרב אליהם בשליחותו של אביהם, הם זוממים להורגו. לאחר שראובן מונע מהם
להרוג אותו, הם משאירים את יוסף בבור סמוך ונפנים לאכול לחם. כאשר הם פוגשים
בשיירת ישמעאלים בדרכם מצרימה, הם מחליטים, בעצתו של יהודה, למכור להם את יוסף.
האחים מכתימים את כותנתו של יוסף בדם ומביאים אותה ליעקב, והוא מזהה אותה וסבור כי
יוסף נטרף על ידי חיה רעה. סצנה זו מסתיימת בכך שיוסף נמכר כעבד לפוטיפר, סריס
פרעה, שר הטבחים.
יהודה ותמר - באמצע פרשת סיפור יוסף,
המקרא מספר על תיאור קורות יהודה. ער, הבן הבכור של יהודה נושא לאישה בשם תמר,
לאחר מכן הוא מת.
בנו השני של יהודה, אונן, נושא את תמר אך נמנע במכוון מקיום מצוות הייבום שמתבטאת
בקיום זרעו של אחיו, ומת גם הוא כעונש מאלוהים.
יהודה חושש לתת את בנו האחרון, שלה, לתמר, ומנמק זאת בהיותו צעיר מכדי להינשא.
תמר נאלצת לחזור לבית אביה ולהמתין ימים רבים בלי יכולת להינשא לאיש. כאשר נודע
לתמר על בואו של יהודה לתמנה היא ממתינה לו בדרך הראשית, בתחפושת של זונה. יהודה,
שאינו מזהה אותה, שוכב איתה ומפקיד בידיה כערבון את סימני ההיכר שלו - חותמו,
פתילו ומטהו.
כאשר הוא מבקש לשלם לה, כבר לא ניתן למוצאה ויהודה מוותר על העירבון שהפקיד. לאחר
שנודע ליהודה שתמר בהריון, הוא מצווה לשורפה. כאשר מוציאים אותה לשרפה, מציגה תמר
את סימני ההיכר של יהודה בפניו בלבד. יהודה מזהה את רכושו ובוחר להודות בטעותו
במילים "צדקה ממני" ולבטל את הוצאה להורג. ליהודה ותמר נולדו תאומים,
פרץ וזרח; מצאצאיו של פרץ יוולד לימים דוד המלך.
יוסף בבית פוטיפר - יוסף נמכר לסריס
פרעה, פוטיפר. הוא מוצא חן בעיני אדוניו ומופקד על הבית. ברכת ה' שורה בבית פוטיפר
בזכותו של יוסף. אשת פוטיפר מבקשת לפתות את יוסף שישכב עמה, אך הוא מסרב פעם אחר
פעם. באחד הימים, כאשר שניהם מצויים לבדם, אשת פוטיפר מפצירה בו שוב ואף אוחזת
בבגדו. יוסף נמלט ומניח את בגדו בידי אשת פוטיפר. אשת פוטיפר רוקמת האשמה נגד יוסף
וטוענת כי הוא ניסה לאונסה. פוטיפר כועס ומשליך את יוסף לבית הסוהר של אסירי המלך,
שם חינו של יוסף ממשיך להיות ניכר גם בעיני שר בית הסוהר.
שר המשקים ושר האופים - בבית
הסוהר פוגש יוסף שני שרים שהודחו על ידי פרעה - שר המשקים ושר האופים. יוסף מופקד
לשרת אותם. כאשר הוא מבחין בוקר אחד בכך שהם זועפים, הם מספרים לו כי שניהם חלמו
חלום ואינם יודעים כיצד לפותרו. הם מספרים ליוסף את החלום ויוסף מציע פתרון, לפיו
שר המשקים יוצא בעוד שלושה ימים מכלאו וישוב למעמדו ואילו שר האופים ייתלה בעוד
שלושה ימים. יוסף מבקש משר המשקים שיזכיר את עניינו לפני פרעה לכשיצא מבית הסוהר.
שני הפתרונות מתקיימים כדברי יוסף - שר האופים נתלה ושר המשקים שב לתפקידו, אולם
איננו מקיים את בקשת יוסף, ושוכח אותו.
ולדבר
התורה:
"אֵלֶּה
תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף" ('בראשית' לז ב)
בפרשה
הזאת מרומז כל עתידו של עם ישראל; יוסף, הבן שהיה חביב לאביו יותר מכל בניו, אילצו
אותו לעזוב את אביו ואת ארץ מולדתו בצעירותו, שלחו אותו לארץ אחרת, והשתדלו בכל
האמצעים לאבד את זכרו.
אבל מה
בעצם קרה? אדרבה, כל המאורעות בסופו של דבר העלו אותו אל מרום פסגת ההצלחה. יוסף בתבונתו,
כלכל את כל ארץ מצרים ואת כל הארצות בשנות הרעב. בסופו של דבר האחים השתחוו לפניו.
מכך
אפשר ללמוד ולראות, שלמרות כל התלאות
והפגעים שעברו עלינו בגלותינו, הם בעצם שימשו סיבה לעליתנו. כעדות הכתוב:
"וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא אוֹדְךָ ה' כִּי אָנַפְתָּ בִּי" ('ישעיה'
יג) כי הכעס והחרון אף שניתך על עמנו בארצות פזורנו, הכל היה לטובתנו. (ע"פ ה'חפץ
חיים')
מי יתן
שהימים הקשים שעוברים על עמינו, יהפכו לימי שמחה ואושר
שתהיה
לכולנו שבת שלום
זמני
כניסת השבת:
ירושלים-
15:59. תל-אביב- 16:20. באר-שבע- 16:22. חיפה- 16:07
זמני
יציאת השבת:
ירושלים-
17:19. תל-אביב- 17:20. באר-שבע- 17:22. חיפה- 17:18
רבנו
תם- 17:58
קישור לדף פרשת וישב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה