במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.
פרשת תצוה
כמה מילים על הפרשה
פרשת תצוה היא פרשת השבוע השמינית בספר שמות. היא מתחילה בפרק כז' ומסתיימת בפרק ל'.
לאחר פירוט תבנית המשכן וכליו בפרשה הקודמת (פרשת תרומה), פותחת פרשת תצווה בציווי הקב"ה להביא שמן זית זך שממנו ידליקו את מנורת הזהב.
אהרן ובניו נצטוו ללבוש בגדים מיוחדים בשעת עבודתם במשכן. כמו כן כל הכוהנים לובשים תלבושת מיוחדת הכוללת כתונת, מכנסיים, מגבעת ואבנט .
לכהן הגדול נוספו עוד ארבעה בגדים והם: חושן המשפט (שבו היו משובצים שנים עשר אבנים יקרות כמספר שבטי ישראל), האפוד, המעיל וציץ הזהב שהיה על מצחו של הכהן הגדול .
בהמשך הפרשה מובא סדר הכנת והקרבת אהרן ובניו לעבודת הכהונה; סדר הלבשת הבגדים וסדר הקרבת קרבן התמיד שהיה קרב בכל יום בבוקר ובין הערביים.
הפרשה מסתיימת בציווי עשיית מזבח הזהב שעליו הקטירו את הקטורת.
הפרשה עוסקת בחיוב לזכור את מלחמת עמלק שארעה זמן קצר לאחר יציאת מצרים. בנוסף עם ישראל מצווה למחות ולהשמיד את זכר עמלק - המן הרשע היה מזרעו) לכן קוראים את הפרשה סמוך לפורים.
ולדבר התורה:
(רעיון שמצאתי בדף לפרשת השבוע)
"ואתה תצוה את בני ישראל" (שמות כז, כ')
סופרי ישראל חשבו ומצאו כי בכל הפרשיות שבתורה, החל מספר שמות בה סופר על הולדת משה ועד סופה מופיע בהן שמו של משה – חוץ מן הפרשה הזאת. (פרשת תצווה).
אמנם משה נוכח בפרשה (הרי הקב"ה פונה אליו), אך שמו כאמור לא מצויין בפרשה.
לפי המפרשים הסיבה לכך ששמו של משה לא מופיע בפרשה היא שבשעה שעשו בני ישראל את העגל אמר משה לפני ה': ""ועתה אם תשא חטאתם ואם אין - מחני נא מספרך אשר כתבת" (שמות לב לב). לפיכך, מחה ה' את שמו של משה מפרשה אחת שבתורה.
מכאן ניתן ללמוד שקללת צדיק מתקיימת, אפילו נאמרה על תנאי.
נשאלת השאלה - מדוע שמו של משה נמחה דווקא בפרשה זו - פרשת תצווה ? מסביר מוילנא שזה מפני שפרשה זו נקראת בשבוע שחל בו יום פטירתו של משה רבינו (ז' באדר).
שתהיה לכולם שבת שלום
זמני כניסת השבת:
ירושלים- 17:02. תל-אביב- 17:17. באר-שבע- 17:20. חיפה- 17:08.
זמני יציאת השבת:
ירושלים- 18:15. תל-אביב- 18:17. באר-שבע- 18:18. חיפה- 18:16.
רבנו תם: 18:55
למעונינים הנה דבר התורה מהשנה שעברה.
ודברים על שבת זכור של שנה שעברה
