פרשת השבוע - פרשת וירא

במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת וירא

כמה מילים על הפרשה מהויקיפדיה.
פרשת וירא היא פרשת השבוע הרביעית בספר בראשית. היא מתחילה בפרק י"ח פסוק א ומסתיימת בפרק כ"ב פסוק כד.

נושאי הפרשה:
הפרשה נפתחת בסיפור ביקור שלושת המלאכים בבית אברהם. שלושה מלאכים באים אל אברהם ומבשרים לו כי עתיד להיוולד לו בקרוב בן. שרה, ששומעת את הדברים, צוחקת, וה' גוער בה: "למה זה צחקה שרה... הייפלא מה' דבר?!".

המלאכים עוזבים את אברהם והולכים לסדום, כדי להחריב אותה וכדי להציל את לוט ומשפחתו. ה' מספר לאברהם על כוונתו להפוך את הערים, ואברהם מנהל דו-שיח ארוך עם ה' במטרה להציל את הערים, אך לשווא. המלאכים באים לסדום ומתארחים בביתו של לוט. באמצע הלילה דורשים אנשי העיר מלוט שיוציא אליהם את האורחים "ונדעה אותם". לוט מסרב והמלאכים לוקחים אותו ואת משפחתו ועוזבים את העיר.
ה' הופך את סדום והערים שלידה וממטיר עליהן גופרית ואש מהשמים. לוט נמלט אל העיר צוער, אולם אשתו שהביטה אחורה הופכת לנציב מלח.

לוט עוזב את צוער ושוהה במערה עם שתי בנותיו. הן מצדן בטוחות שלא נשאר איש בעולם שיוכלו להוליד ממנו ילד, ולכן הן משכרות את אביהן ומולידות ממנו ילדים, שמהם יצאו העמים עמון ומואב.

אברהם עובר לגור בעיר גרר, שם נלקחת שרה לבית המלך אבימלך. ה' בא לאבימלך בחלום ומצווה עליו להחזיר את שרה לאברהם. אבימלך נוזף באברהם על שטען ששרה היא אחותו.

שרה מולידה בן, ואברהם מל אותו וקורא לו יצחק. לפי דרישתה של שרה ובהסכמת ה', מגרש אברהם את הגר וישמעאל למדבר. הגר תועה במדבר וישמעאל קרוב למות, ואז נגלה אליה מלאך ה', מראה לה באר מים ומבטיח לה כי ישמעאל יהיה לגוי גדול.

אברהם ואבימלך כורתים ברית, ואברהם משתקע בבאר שבע. בסוף הפרשה מסופר על עקדת יצחק: ה' מצווה את אברהם להעלות את בנו לעולה. אברהם לוקח את יצחק והולך לארץ המוריה, שם מראה לו ה' את המקום שבו יבנה את המזבח. אברהם עוקד את יצחק ומניף את המאכלת על בנו, ואז עוצר בעדו מלאך ה' ומורה לו "אל תשלח ידך אל הנער... עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה". אברהם מבחין באיל הנאחז בסבך ומעלה אותו לעולה במקום יצחק, וה' מבטיח לו שוב ריבוי זרע ואת ירושת ארץ ישראל. אברהם ויצחק חוזרים לבאר שבע, ושם מתבשר אברהם על הילדים שנולדו לנחור אחיו, בהם בתואל אבי רבקה.

ולדבר התורה:

הפעם אני מביאה מאמר שמצאתי ברשת על עניין העקידה.

ניסיון העקידה מול התרבות האלילות / הרב יורם אליהו

.מתוך עלון באהבה ובאמונה, מכון מאיר

אברהם אבינו ניצב מול ניסיון מאד גדול וקשה.
הוא, שנלחם שנים רבות באלילות, בעבודה זרה, והלך וקרא בשם ה', מקבל פקודה שכל כך נוגדת את כל מה שלימד וחינך - להקריב את בנו יחידו לאל עולם .

כולם מנסים להבין מדוע ציווה ה' את אברהם בדבר כל כך קשה. מה הייתה המטרה בניסיון הזה?
מרן הרב קוק זצ"ל מלמד שציווי זה וניסיון זה, לאחר שאברהם עמד בו, בא לקרוא תגר נגד התפיסה האלילית, "נגד אותה ההתמסרות העמוקה של עבודה זרה, שרואה בה האדם הפרא את חזות הכל, עד שניצחה גם רחמי הורים. ותשים את האכזריות על בנים ובנות למידה קבועה בעבודת המולך" (אגרות הראיה ח"ב עמ' מג).
הרב עוזי קלכהיים מסביר את הדברים בספרו אדרת אמונה: "מה שלימדה העקידה שאין צורך להכחיד רגש טבעי של אב, למען אהבת האלוקים (למרות שהוא, ה', גדול מהאדם). יש רק לשמור על יחס נכון ביניהם.
לעומת זאת, האליליות הגיעה לביטוי קיצוני בהבלטת אהבת אלוקים ע"י התאכזרות לבנים במסירתם למולך, בביטול כל רגש טבעי אליהם לשם עבודת האל.
ניסיון העקדה העמיד את אהבת הבן - כסניף מאהבת אלוקים. אין סתירה לכוחות המוסריים והטבעיים שבנפש האדם בהיותם אגודים בשורשם לאהבת אלוקים. ויש מקום בלב גם לאהבת הבורא וגם לאהבת הבנים" (עמ' 85).

דבר נוסף שנתברר בניסיון העקידה הוא דבר ה' "כי עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה" - ומה נתחדש, האם זה לא היה ידוע עד עכשיו?

מבאר הרב עוזי זצ"ל על פי דברי הרב קוק - "יש אדם שנטייתו הנפשית בנויה על מידת האהבה, והאחר על מידת היראה... לכן יש צורך בהגבלת המידה, על ידי מידה אחרת המנוגדת לה.

אברהם אבינו מלמד אותנו אפוא, בעמידה בניסיון העקידה, מהי אהבת ה' העליונה וכיצד היא איננה סותרת את שאר האהבות כולן, כי אם הן חלק וסעיף מאהבת ה' ומלמדנו גם איך לעבוד את ה' בכל המידות כולן, באהבה וביראה גם יחד, שהן הדרך לעבודת ה' השלמה והטהורה.

 

שתהיה לכולם שבת שלום.

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 16:07.  תל-אביב- 16:21.  באר-שבע- 16:25.   חיפה- 16:11.

 זמני יציאת השבת:

ירושלים- 17:20. תל-אביב- 17:22.  באר-שבע- 17:23. חיפה- 17:20.