במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.
פרשת ויחי
פרשה זו היא הפרשה האחרונה של ספר בראשית. פרשה זו עוסקת בימיו האחרונים
של יעקב במצרים ובפטירתו. בסיום הפרשה מסופר על פטירתו של יוסף.
בפרשה זו יעקב שנמצא על ערש דווי מברך את ילדיו.
ראשונים מקבלים את הברכה בניו של יוסף אפרים ומנשה.
ברכה מאד מיוחדת הנאמרת כל לילה בקריאת שמע על המיטה.
"המלאך
הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק וידגו לרוב
וידגו לרוב בקרב הארץ."
בהמשך מקבלים
בניו של יעקב (ישראל) ברכה כל אחד לפי מצבו והתהליכים שהוא עבר או יעבור.
בין הברכות יש
ביטויים מפורסמים כמו למשל:
* "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה..." – חלק מהברכה שניתנה ליהודה.
*
"זְבוּלֻן, לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכון..." –
הברכה שניתנת לזבולון
*
"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה..."
- הברכה שניתנת לנפתלי. (לכן יש הרבה אנשים שנקראים נפתלי צבי או נפתלי הרץ
בעקבות הברכה J ) ועוד...
נחזור
לברכת הבנים (הברכה של אפרים ומנשה)
נשאלת
השאלה מדוע כל אב מברך את בניו ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה (בערב שבת נהוג לברך כך
את הבנים) הרי מנשה היה הבכור. ובכלל מדוע דוקא אפרים ומנשה זכו לכבוד הזה ולא
בנים אחרים של יעקב. ועונים על כך שאפרים (הצעיר) לא החזיק את עצמו בגאוה על מנשה,
אפילו שאפרים היה יותר חשוב מאחיו הבכור. כמו כן גם מנשה לא קינא באחיו שהוא קטן
ממנו ונתנו לו יותר זכויות ויעקב שם יד ימינו עליו,. לכן מברך כל אבא לבניו שלא
יתגאו אחד על השני ולא יקנאו אחד בשני.
ויש
עוד טעם מדוע מברך האב את בניו שיהיו כאפרים וכמנשה. זה בגלל שהם גדלו במקום טומאת
מצרים ובכל זאת החזיקו מעמד. כך מברך האב לבניו שאפילו שיהיו לבניו חלילה וחס זמנים
קשים שיתחזקו ויחזיקו מעמד כמוהם.
שתהיה לכולם שבת שלום.
זמני כניסת השבת:
ירושלים- 16:02. תל-אביב- 16:16. באר-שבע- 16:21. חיפה- 16:05.
זמני יציאת השבת:
ירושלים- 17:18. תל-אביב- 17:19. באר-שבע- 17:21. חיפה- 17:17.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה