יום שישי, 25 בנובמבר 2011

פרשת השבוע - פרשת תולדות


השבת היא שבת ארגון של תנועת בני עקיבא. זכרתי תמיד שזה בערך בסוף חשוון/תחילת כסלו (שזה בערך התקופה...) אך לא זכרתי שמדובר בפרשת `תולדות`.
אז עכשיו אני בטח אזכור זאת  :-) אז שתהיה שבת כיפית לכל חניכי בני עקיבא. ומעניין מה שם השבט החדש.

במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת תולדות
כמה מילים על הפרשה מהויקיפדיה.
פרשת תולדות היא הפרשה השישית בספר בראשית. הפרשה מתחילה בפרק כ"ה פסוק יט, ומסתיימת בפרק כ"ח פסוק ט. עיקר הפרשה מוקדשת לסיפורו של יצחק אבינו.

נושאי הפרשה:
* לידת יעקב ועשו: לאחר עשרים שנות עקרות נכנסת רבקה להריון. הבנים מתרוצצים בקרבה והיא הולכת לדרוש את ה`. כלומר לברר למה זה כך - התשובה שהיא מקבלת היא "שני גויים בבטנך, ושני לאומים ממעייך יפרדו". ואכן, נולדים לה שני בנים, עשו ויעקב. עשו הופך להיות צייד ויעקב יושב אוהלים.

* מכירת הבכורה: באחד הימים עשו חזר מהשדה ומצא שיעקב מכין נזיד עדשים. הוא מבקש מיעקב לאכול מן הנזיד, ויעקב מבקש שימכור לו בתמורה את הבכורה. עשו מסכים, תוך שהוא מזלזל במופגן בבכורה, והמכירה מתבצעת.

* יצחק בגרר: בארץ ישראל יש רעב, ויצחק רוצה לרדת למצרים. ה` מורה ליצחק להישאר בארץ ישראל, ומבטיח לו כי בזכות אברהם יזכה זרעו לגור בארץ. יצחק עובר לגור בגרר. רבקה נלקחת ממנו לבית אבימלך, לאחר שיצחק טען שהיא א‏חותו. אולם אבימלך, שרואה את יצחק מצחק את רבקה, מבין שהיא אשתו, מחזיר אותה אל יצחק ונוזף בו.

* פרשת הבארות: יצחק מגיע לרווחה כלכלית גדולה ומגורש מגרר. הוא חופר בארות והפלשתים נכנסים במריבה איתו על הבעלות עליהן. לאחר שעבדי יצחק חפרו כבר את הבאר השלישית, רחובות, הפלשתים הניחו להם. בסופו של דבר יצחק ואבימלך כרתו ביניהם ברית.

* גניבת הברכות: יצחק מבקש לברך את בנו החביב עליו - עשו - לפני מותו. רבקה שומעת את הדברים ומורה ליעקב לבוא אל יצחק, להציגּ‏ את עצמו כאילו הוא עשו ולקבל את הברכה. יעקב עושה כדבריה ומקבל את ברכתו של יצחק, אף על פי שהוא תמה כיצד "הקול קול יעקב והידיים ידי עשו". כשעשו מגלה שיעקב קיבל את ברכתו הוא מתכנן להרוג את יעקב אחרי מות אביהם. רבקה שומעת את הדברים ושולחת, בהסכמת יצחק, את יעקב לבית לבן אחיה בחרן, מתוך מטרה שיקח לו לאשה את אחת מבנותיו.


ולדבר התורה:
"ויעקב איש תם ישב אהלים"  (בראשית כה`, כז`)
ביעקב אבינו היו, בוודאי, מעלות טובות רבות. מכולן, בחרה התורה, לציין בפנינו דווקא את מידת התום, היושר. מכאן למד השל"ה הקדוש, שאין לך מידה חשובה יותר ממידת התום. וגם היפוכו נכון. כמה צריך האדם להתרחק מדרך הרמאות והשקר.

"ויאהב יצחק את עשו...ורבקה אהבת את יעקב"(בראשית כה`, כח`)
יש אהבה התלויה בדבר, ויש אהבה שאינה תלויה בדבר. הראשונה- עשויה להתבטל ברגע שהסתיים אותו מניע שגרם לאותה "אהבה", כביכול. לעומתה, אהבה שאינה תלויה בדבר, היא אהבה אמיתית העומדת לעד. בפסוק שלנו, שני סוגי האהבה. מציין השל"ה הקדוש, שאהבתו של יצחק את עשו, הייתה תלויה בדבר, באותו "ציד בפיו", אהבה שחולפת ועוברת מן העולם ברגע שנעלמת הסיבה לה, ולכן התורה כתבה אותה בלשון עבר "ויאהב יצחק את עשו". לעומתה, עומדת לה לעד האהבה האמיתית, שאינה תלויה בדבר, שאהבה רבקה את יעקב, ולכן היא כתובה בלשון הווה- תמיד. "ורבקה אוהבת את יעקב".


"גשה-נא ואמושך בני"(בראשית כז`, כא`)
חמישה חושים העניק הקב"ה לאדם: חוש הראייה, חוש השמיעה, חוש הריח, חוש הטעם וחוש המישוש. כל פעם שנפגע אחד החושים, מתחדדים יתר חושים שבו, ומחפים על הליקוי שבחוש שנפגע. אומר רבי יהונתן אייבשיץ מפראג: על יצחק אבינו מעיד הכתוב: ותכהין עיניו מראות". באותו רגע הגביר יצחק את פעילות ארבעת החושים האחרים שלו. בתחילה את חוש המישוש, ככתוב: "גשה נא, ואמושך, בני". אחר-כך הפעיל את חוש השמיעה, ככתוב:"הקול קול יעקב", אח"כ חוש הטעם "הגישה לי ואכלה" ואחרון רתם גם את חוש הריח: "וירח את ריח בנו".
המגיד מדובנא, באחת מדרשותיו לפרשת "תולדות" אמר על "הקול קול יעקב והידיים ידי עשו", כי רבים בתוכנו מקפידים מאוד בכל הקשור ל"קול": מתפללים שלוש תפילות ביום, קובעים עתים לתורה, לא מדברים רכילות, וכדומה. אך משמגיעים ל"ידיים", למתן צדקה ולעשיית חסד, מתברר לפתע, ש"הידיים ידי עשו". והמסקנה ברורה...

ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו ויצוהו"(בראשית כח`, א`)
לפני שהציג יצחק ליעקב בנו את דרישתו "לא תקח אשה מבנות כנען", "הכשיר" יצחק את הקרקע ללב בנו ע"י שפנה אליו תחילה במלים חמות והעניק לו ברכת אב. רק אז, משנוצר הקשר החם המיוחד שבין אב לבנו, השמיע יצחק באוזני יעקב את הציווי שלא לקחת אשה מבנות כנען. ולומד מכך ה"חפץ חיים", שזו הדרך הראויה לאב לפנות אל בנו. אם רצונו להשפיע על בנו שיילך בדרך הישר, עליו לנהוג כלפיו בדרכי נועם.


שתהיה לכולם שבת שלום.

זמני כניסת השבת:
ירושלים- 16:01.  תל-אביב- 16:15.  באר-שבע- 16:19.   חיפה- 16:04.
 זמני יציאת השבת:
ירושלים- 17:15. תל-אביב- 17:16.  באר-שבע- 17:18.  חיפה- 17:14.




יום חמישי, 17 בנובמבר 2011

איך להרוויח כסף בחסות משרד ממשלתי...


הנה שיטה להרוויח הרבה כסף ואפילו בחסות משרד ממשלתי...

להלן השלבים:

* הייה מורה מוצלח למקצוע קשה מאד. (כמו למשל יואל איפרגן, מורה מקרית מלאכי אשר הצליח להעביר את תלמידיו בבגרות במתמטיקה...)


* יידע זאת את כל העולם (טוב...באמת לא כל מורה מוצלח אוהב להיות מאד מפורסם... אז כנראה שכמו בטלוויזיה רק אלו שאוהבים פרסום ומצלמות הם השורדים ;-))

 * לאור כל הנ"ל הצע תוכנית לקידום לימודי המתמטיקה במשרד החינוך וכמובן בקש שישלמו לך על הפרוייקט עלות ממוצעת של 4 מיליון ₪ לשנה (הנתונים הם ממוצע של תקציבי תוכנית תה"ל של יואל איפרגן...)

* במסגרת התוכנית הזאת, המתוקצבת בסכום עתק כזכור, דאג שהמורים המלמדים יתוגמלו בצורה יפה (כ-160 ש"ח לשעה) אשר ילמדו בקבוצות קטנות בלבד. (וואלה המציאו פה את אמריקה... הרי ברור שמורה שמקבל סכום יפה לשעת לימוד ומלמד בקבוצה קטנה מאד יצליח להביא את תלמידיו לבגרות...גם בלי שום פרוייקט או שם מיוחד – לא??)

(אם זה לא היה דבר אמיתי הייתי בטוחה שזאת סאטירה חברתית במיטבה....)
כתבה על הפרוייקט והתקציבים בידיעות ובמעריב


אז מה יש כאן בעצם ?
בעיני יש כאן כאמור ניסיון לעשות קופה על חשבון המערכת מבלי להתאמץ בכלל... הרי הגיוני שעם תקצוב כזה, אשר מאפשר ליואל לשלם למוריו סכומים גבוהים ולדאוג שהלימודים יהיו במסגרת קבוצות קטנות, יכולים התלמידים להגיע להישגים נהדרים. (חשוב לציין שהתקציבים הם לתוכנית פיילוט שעדיין לא הראתה תוצאות !)
אז למה לשלם ליואל ולחברה שלו ולא פשוט לשלם למורים עצמם ?

הרי משרד החינוך יכול היה, בתקציבים פחותים ממה שמשולם בפועל לחברה של יואל איפרגן, להקצות קבוצות למידה קטנות וכן לדאוג לתגמול מורים המצליחים להביא תלמידים לבגרות יפה.

אפילו ועדת החינוך של הכנסת (פרוטוקול מס' 142 מתאריך ד' בטבת התש"ע - 19 בינואר 2010) הגיעה בעצם לאותה מסקנה.

וכאמור כמו שציינתי קודם, וזה בעיני באמת אבסורד עצום, הפרויקט של איפרגן עדיין לא הוכח - אך התקציב הענק כבר הועבר אליו... האם לא אמורה להיות קודם חובת ההוכחה על איפרגן עצמו ??

בעיני הוא פשוט מצא פה תרנגולת מטילה ביצי זהב...

והנה מה שחושבת שושי פולטין על הנושא.

יום שישי, 11 בנובמבר 2011

פרשת השבוע - פרשת וירא


במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת וירא
כמה מילים על הפרשה מהויקיפדיה.
פרשת וירא היא פרשת השבוע הרביעית בספר בראשית. היא מתחילה בפרק י"ח פסוק א ומסתיימת בפרק כ"ב פסוק כד.
נושאי הפרשה:
הפרשה נפתחת בסיפור ביקור שלושת המלאכים בבית אברהם. שלושה מלאכים באים אל אברהם ומבשרים לו כי עתיד להיוולד לו בקרוב בן. שרה, ששומעת את הדברים, צוחקת, וה' גוער בה: "למה זה צחקה שרה... הייפלא מה' דבר?!".
המלאכים עוזבים את אברהם והולכים לסדום, כדי להחריב אותה וכדי להציל את לוט ומשפחתו. ה' מספר לאברהם על כוונתו להפוך את הערים, ואברהם מנהל דו-שיח ארוך עם ה' במטרה להציל את הערים, אך לשווא. המלאכים באים לסדום ומתארחים בביתו של לוט. באמצע הלילה דורשים אנשי העיר מלוט שיוציא אליהם את האורחים "ונדעה אותם". לוט מסרב והמלאכים לוקחים אותו ואת משפחתו ועוזבים את העיר.
ה' הופך את סדום והערים שלידה וממטיר עליהן גופרית ואש מהשמים. לוט נמלט אל העיר צוער, אולם אשתו שהביטה אחורה הופכת לנציב מלח.
לוט עוזב את צוער ושוהה במערה עם שתי בנותיו. הן מצדן בטוחות שלא נשאר איש בעולם שיוכלו להוליד ממנו ילד, ולכן הן משכרות את אביהן ומולידות ממנו ילדים, שמהם יצאו העמים עמון ומואב.
אברהם עובר לגור בעיר גרר, שם נלקחת שרה לבית המלך אבימלך. ה' בא לאבימלך בחלום ומצווה עליו להחזיר את שרה לאברהם. אבימלך נוזף באברהם על שטען ששרה היא אחותו.
שרה מולידה בן, ואברהם מל אותו וקורא לו יצחק. לפי דרישתה של שרה ובהסכמת ה', מגרש אברהם את הגר וישמעאל למדבר. הגר תועה במדבר וישמעאל קרוב למות, ואז נגלה אליה מלאך ה', מראה לה באר מים ומבטיח לה כי ישמעאל יהיה לגוי גדול.
אברהם ואבימלך כורתים ברית, ואברהם משתקע בבאר שבע. בסוף הפרשה מסופר על עקדת יצחק: ה' מצווה את אברהם להעלות את בנו לעולה. אברהם לוקח את יצחק והולך לארץ המוריה, שם מראה לו ה' את המקום שבו יבנה את המזבח. אברהם עוקד את יצחק ומניף את המאכלת על בנו, ואז עוצר בעדו מלאך ה' ומורה לו "אל תשלח ידך אל הנער... עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה". אברהם מבחין באיל הנאחז בסבך ומעלה אותו לעולה במקום יצחק, וה' מבטיח לו שוב ריבוי זרע ואת ירושת ארץ ישראל. אברהם ויצחק חוזרים לבאר שבע, ושם מתבשר אברהם על הילדים שנולדו לנחור אחיו, בהם בתואל אבי רבקה.

ולדבר התורה:
הפעם אני מביאה מאמר שמצאתי ברשת על עניין העקידה.


ניסיון העקידה מול התרבות האלילות / הרב יורם אליהו
.מתוך עלון באהבה ובאמונה, מכון מאיר

אברהם אבינו ניצב מול ניסיון מאד גדול וקשה.
הוא, שנלחם שנים רבות באלילות, בעבודה זרה, והלך וקרא בשם ה', מקבל פקודה שכל כך נוגדת את כל מה שלימד וחינך - להקריב את בנו יחידו לאל עולם .
כולם מנסים להבין מדוע ציווה ה' את אברהם בדבר כל כך קשה. מה הייתה המטרה בניסיון הזה?
מרן הרב קוק זצ"ל מלמד שציווי זה וניסיון זה, לאחר שאברהם עמד בו, בא לקרוא תגר נגד התפיסה האלילית, "נגד אותה ההתמסרות העמוקה של עבודה זרה, שרואה בה האדם הפרא את חזות הכל, עד שניצחה גם רחמי הורים. ותשים את האכזריות על בנים ובנות למידה קבועה בעבודת המולך" (אגרות הראיה ח"ב עמ' מג).
הרב עוזי קלכהיים מסביר את הדברים בספרו אדרת אמונה: "מה שלימדה העקידה שאין צורך להכחיד רגש טבעי של אב, למען אהבת האלוקים (למרות שהוא, ה', גדול מהאדם). יש רק לשמור על יחס נכון ביניהם.
לעומת זאת, האליליות הגיעה לביטוי קיצוני בהבלטת אהבת אלוקים ע"י התאכזרות לבנים במסירתם למולך, בביטול כל רגש טבעי אליהם לשם עבודת האל.
ניסיון העקדה העמיד את אהבת הבן - כסניף מאהבת אלוקים. אין סתירה לכוחות המוסריים והטבעיים שבנפש האדם בהיותם אגודים בשורשם לאהבת אלוקים. ויש מקום בלב גם לאהבת הבורא וגם לאהבת הבנים" (עמ' 85).

דבר נוסף שנתברר בניסיון העקידה הוא דבר ה' "כי עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה" - ומה נתחדש, האם זה לא היה ידוע עד עכשיו?
מבאר הרב עוזי זצ"ל על פי דברי הרב קוק - "יש אדם שנטייתו הנפשית בנויה על מידת האהבה, והאחר על מידת היראה... לכן יש צורך בהגבלת המידה, על ידי מידה אחרת המנוגדת לה.

אברהם אבינו מלמד אותנו אפוא, בעמידה בניסיון העקידה, מהי אהבת ה' העליונה וכיצד היא איננה סותרת את שאר האהבות כולן, כי אם הן חלק וסעיף מאהבת ה' ומלמדנו גם איך לעבוד את ה' בכל המידות כולן, באהבה וביראה גם יחד, שהן הדרך לעבודת ה' השלמה והטהורה.
 

שתהיה לכולם שבת שלום.

זמני כניסת השבת:
ירושלים- 16:07.  תל-אביב- 16:21.  באר-שבע- 16:25.   חיפה- 16:11.
 זמני יציאת השבת:

ירושלים- 17:20. תל-אביב- 17:22.  באר-שבע- 17:23. חיפה- 17:20.

יום שישי, 4 בנובמבר 2011

פרשת השבוע - לך לך



ראשית אני רוצה להתייחס לתאריך של היום. הן בלוח העברי והן בלוח הלועזי.
היום הוא ז' מרחשוון תאריך בו מתחילים לשאול גשמים. (הרחבתי על התאריך ברשומה על חודש מרחשוון).
והיום הוא ה4/11 – ביום זה לפני 16 שנה נרצח ראש הממשלה יצחק רבין ע"י יגאל עמיר עקב מחלוקות פוליטיות...

במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת לך לך
כמה מילים על הפרשה מהויקיפדיה. 
הפרשה עוסקת בתיאור קורות חייו של אברהם אבינו בחלק הראשון של חייו. אברהם, שבשלב זה עדיין נקרא אברם, מקבל ציווי אלוהי ללכת לארץ כנען. יחד עם שרה אשתו ולוט בן אחיו הם מגיעים לארץ. אברהם בונה מזבח וקורא בשם ה'. אם כל זה הרעב שהיה בארץ מאלץ אותו לרדת למצרים. 
עבדי פרעה לוקחים את שרי לבית פרעה ואברם מציג אותה כאחותו מחשש לחייו (שרה היא באמת בת אחיו). ה' מנגע את פרעה בנגעים קשים, ובעקבות כך הוא משחרר את שרה ושולח את אברם ממצרים ברכוש גדול.
כשאברם חוזר לארץ כנען מתפתח סכסוך בינו ובין לוט שבסופו נפרד לוט מאברם ויורד אל סדום. אברם מקבל הבטחה מהקב"ה כי ארץ כנען תהיה ירושה לזרע שיוולד לו. לאחר מכן מתרחשת מלחמת ארבעת המלכים את החמישה: ארבעה משליטי ארץ בבל באים לדכא חמישה מלכים מקומיים, שליטי סדום והערים שסביבותיה שמרדו בהם. אברם שומע שלוט נשבה במלחמה, יוצא בראש אנשיו להילחם בארבעת המלכים, מנצח אותם ופודה את לוט. הוא מסרב לקחת לעצמו מן השלל ורק מברך את ה' בסיוע מלכיצדק, "כהן לאל עליון".
כעת כורת ה' עם אברם את "ברית בין הבתרים"- ההבטחה על הזרע והארץ מקבלת גושפנקה רשמית על ידי מעשה טקסי של ביתור בעלי חיים. אברם גם מקבל נבואה על העתיד לקרות לזרעו. "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה".
שרי אשת אברם רואה שהיא לא מצליחה ללדת בן ומציעה לאברם לקחת את הגר שפחתה לאישה. הגר אכן מתעברת, וכתוצאה מכך היא מזלזלת בשרי. שרי מתלוננת על כך בפני אברם, והוא נותן לה אפשרות לעשות כטוב בעיניה עם הגר. שרי מקשה מאוד את החיים של הגר, וכתוצאה מכך הגר בורחת. מלאך ה' מתגלה להגר במעיין, אומר לה לשוב חזרה לבית אברם ושרי, ומברך אותה ואת בנה ישמעאל (שמיד לאחר מכן נולד לה).
אברם כורת ברית נוספת עם ה', היא ברית המילה. הוא מצווה למול את עצמו ואת כל בני ביתו, וכן לשנות את שמו לאברהם ואת שם אשתו שרי לשרה. ה' מבטיח פעם נוספת ששרה תלד בן, שייקרא יצחק, ובו תתקיים ברית הזרע והארץ.

ולדבר התורה:
 
"לך לך" (בראשית יב'; א')
מפרש רש"י: "להנאתך ולטובתך". אף כי ציווה ה' לאברהם אבינו ללכת ולהניח את הכל, לא יעלה על דעת אדם לומר, כי ה' ציווה אותו להינזר מהעולם הזה, אלא אדרבה, להמשיך קדושתו בכל מעשיו (שפת אמת).
 
"לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" (שם)
לכאורה הסדר צריך להיות הפוך; תחילה יוצא אדם מן הבית, לאחר מכן מן העיר בה נולד ולאחר מכן מן הארץ.
אלא שכאן מדובר בעזיבה וניתוק נפשי. כאשר אדם עוזב ומתנתק, שוכח הוא תחילה את הארץ, המדינה בה ישב. לאט לאט הוא שוכח גם את עירו הולדתו, את השכונה והרחוב, את החברים והידידים, ורק לבסוף בא הניתוק הקשה והמוחלט "מבית אביך" – הקרובים ביותר נשכחים גם הם. על יציאה כזאת נצטווה אברהם; מארצך, וממולדתך ומבית אביך". (לקראת שבת).


"אל הארץ אשר אראך" (שם)
מה שמונע היום לבוא לארץ ישראל, הם רק מוציאי דיבת הארץ רעה, ולא סכנות ומרחקי הים. מי שרוצה באמת לבוא לשם, צריך לילך אפילו ברגל, כמו אברהם אבינו (רבי נחמן מברסלב).
שתהיה לכולם שבת שלום.

זמני כניסת השבת:
ירושלים- 16:12.  תל-אביב- 16:26.  באר-שבע- 16:30.   חיפה- 16:16.
 זמני יציאת השבת:

ירושלים- 17:25. תל-אביב- 17:26.  באר-שבע- 17:28. חיפה- 17:24.