פרשת השבוע - פרשת חקת

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת חקת

כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.
פרשת חקת (או חוקת) היא פרשת השבוע השישית בספר במדבר, פרקים י"ט-כ"ב. (בחוץ לארץ, בשנים שבהן יום טוב שני של שבועות חל בשבת קוראים את פרשת חוקת ביחד עם פרשת בלק.)

הפרשה נפתחת בסוגיה הלכתית ארוכה בעניין מצוות פרה אדומה והלכות טומאת מת. לאחר מכן מתחילה הפרשה לתאר את קורות בני ישראל במדבר סיני בשנת הארבעים ליציאת מצרים (הפרשות הקודמות בחומש תיארו את האירועים שחלו בשנה השנייה.):

* פרשת מי מריבה: מרים הנביאה מתה, והעם מתלונן על מחסור במים. ה' מצווה את משה רבנו לדבר אל הסלע כדי שיוציא מים. משה, בכעסו על בני ישראל, מכה את הסלע ומוציא מים. ה' קובע שמשה ואהרון חטאו בפרשה זו, לכן לא ייכנסו לארץ ישראל: "יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל - לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם" (כ', יב).

* משה מבקש ממלך אדום לעבור דרך ארצו; מלך אדום מסרב ועם ישראל עוקף את ארץ אדום.

* מות אהרון הכהן, אלעזר בנו יורש את תפקיד הכהן הגדול.

* "הכנעני מלך ערד" נלחם בישראל, ישראל מנצחים ומחרימים את הערים שכבשו.

* פרשת נחש הנחושת, נפשו של העם קצרה מטורח הדרך והם מתלוננים על מחסור במים ועל מאכלם המורכב ממן. ה' שולח נחשים המכישים את העם. כדי להתגבר על הנחשים מצווה ה' את משה לעשות נחש מנחושת.

* העם ממשיך במסע ומגיע לגבול ארץ מואב, ושר שם את שירת הבאר.

* עם ישראל נלחם בסיחון מלך האמורי ובעוג מלך הבשן ומנצח אותם.

ולדבר התורה:

"זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר" (במדבר י"ט;  ב')

"לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר: מה המצווה הזאת ומה טעם יש בה? לפיכך כתב בה חוקה, גזרה היא מלפני, אין לך רשות להרהר אחריה" (רש"י).

אומר רבי מאיר מפרמישלאן: דרכו של שטן, משרואה הוא אדם מישראל המבקש לקיים מצווה, מיד מופיע הוא לפניו ואומר לו: "מה המצווה הזאת לכם", לשווא תבזבז עליה את זמנך... הקב"ה מלוא כל הארץ כבודו, ואינו צריך לבשר ודם שיעשו למענו;

כשנוכח השטן שהאיש אינו שומע לו, כובש את יצרו ומקיים את המצווה, שוב אינו מרפה ממנו וטוען כנגדו: "מה טעם יש בה"?,

לא ידעת כל טעם, ולא הייתה לך כל הנאה ממצווה שקיימת. מכאן ולהבא, למד וחקור טעמי המצוות מה הם, כדי שתקיימן כראוי וכנכון.

לפיכך משמיע לנו רש"י עצה טובה: לפני קיום מצווה, אמור לשטן: "חוקה – גזרה היא" – ואי אפשר לי לא לקיימה. אחרי קיומה., לומר לו בפשטות: "אין לך רשות להרהר אחריה", כמאמרנו כל יום בתפילת ערבית: "והסר שטן מלפנינו ומאחרינו".

שתהיה לכולם שבת שלום.

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 19:10.  תל-אביב- 19:26.  באר-שבע- 19:27.   חיפה- 19:19

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 20:29.  תל-אביב- 20:31.  באר-שבע- 20:30.  חיפה- 20:33

רבנו תם- 21:03

קישור לדף פרשת חקת

פרשת השבוע - פרשת חקת

מקור התמונה

(משה מכה בסלע, ציור מאת ניקולא פוסן)

◄ פרשת חקת התשע"א (כ"ט סיוון התשע"א - 01/07/2011)

◄  פרשת חקת התשע"ב (ט' תמוז התשע"ב - 29/06/2012)

◄ פרשת חקת התשע"ג (ו' תמוז התשע"ג - 14/06/2013)

◄ פרשת חקת התשע"ד (כ"ט סיוון התשע"ד - 27/06/2014)

◄ פרשת חקת התשע"ה (ט' תמוז התשע"ה - 26/06/2015)

פרשת השבוע - פרשת קרח

מקור התמונה

(קרח ועדות נבלעים באדמה, תחריט של גוסטב דורה)

◄ פרשת קרח התשע"א  (כ"ב סיוון התשע"א - 24/06/2011)

◄ פרשת קרח התשע"ב  (ב' תמוז התשע"ב - 22/06/2012)

◄ פרשת קרח התשע"ג  (כ"ט סיוון התשע"ג - 07/06/2013)

◄ פרשת קרח התשע"ד  (כ"ב סיוון התשע"ד - 20/06/2014)

◄ פרשת קרח התשע"ה (ב' תמוז התשע"ב - 19/06/2015)

פרשת השבוע - פרשת קרח

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת קרח

כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.
פרשת קרח (קורח) היא פרשת השבוע החמישית בספר במדבר, פרקים ט"ז-י"ח.

עיקר הפרשה היא מחלוקת קורח ועדתו ותוצאותיה. קורח בן יצהר בן קהת בן לוי, ועימו מאתיים וחמישים מנהיגים מבני ישראל ובנוסף דתן ואבירם בני שבט ראובן, קוראים תיגר על מנהיגותם של משה רבנו ואהרן הכהן. הם קובעים כי בעצם כולם יכולים להיות מנהיגים. ומדוע דווקא משה ואהרן נבחרו.

הפרשנים מונים מספר סיבות נוספות לפרוץ המרד:
לנשיא למשפחות הקהתי מונה אליצפן בן עוזיאל. עוזיאל הוא הצעיר מבני קהת ואילו יצהר אבי קרח היה הבן השני של קהת. הבכור במשפחה היה עמרם - בניו משה ואהרן, לכן על פי הסדר המתבקש היה קרח אמור לקבל את משרת הנשיא.

קרח טוען כלפי משה כי בדה מליבו חלק מהמצוות, ובהקשר זה מחלוקת שנוצרה על מצוות ציצית שהיא המצווה המוזכרת לפני פרשת קרח.

משה מורה למורדים לקחת מחתות ולהקטיר בהן קטורת. ה' יראה מי מתוך כל האנשים הללו ישרת בקודש. ה' נראה אל כל העדה ומבקש להשמיד את העם כולו; אך משה ואהרן מתחננים לפניו: "האיש אחד יחטא, ועל כל העדה תקצוף?". בסופו של דבר פותחת האדמה את פיה ובולעת את קרח ומשפחתו ואת דתן ואבירם. שאר מקטירי הקטורת נשרפים באש שיצאה מאת ה'. משה מצווה את אלעזר בן אהרן לקחת את מחתותיהם ולעשות מהן ציפוי למזבח.

מחלוקתו של קרח במשה הפכה ביהדות לסמל של מחלוקת שלא לשם שמים אלא לצרכים אנוכיים.

ועוד בפרשה - העם ממשיכים להתלונן למשה ולאהרן וקובעים: "אתם המיתם את עם ה'". בתגובה לכך פורצת מגפה בעם, ואהרן עוצר אותה על ידי הקטרת קטורת הסמים.

כדי לחזק עוד יותר את בחירתו של אהרן מצווה ה' לקחת שנים עשר מטות, מטה לכל נשיא מנשיאי השבטים, ולשים אותם באוהל מועד. למחרת נתגלה כי מטהו של אהרן הוא היחיד שהעלה פרחים ושקדים. ה' מצווה לשמור על המטה ליד ארון הברית לעדות.

בהמשך הפרשה מובאים ציוויים הלכתיים, שרובם קשורים לעניין הכהונה: ציווי על שמירת המקדש על ידי הלוויים ופירוט של מתנות הכהונה והלוויה, ובהן תרומה, ביכורים, חרמות, קורבן בכור ותרומת מעשר.

ולדבר התורה:

"והנה פרח מטה אהרן לבית לוי" (במדבר י"ז; כ"ג)

רבנו האלשיך הקדוש זצ"ל הביא סיפור מהזוהר הקדוש.

מעשה ברבי אחא שנקלע לכפר טרשא באו לפניו בני המקום וזעקו על אסונם- מגיפה קוטלת בהם מזה שבעה ימים והולכת וגוברת מיום ליום.

אמר: "נעלה לבית הכנסת ונבקש רחמים לפני הבורא. עד שהם הולכים, באו ואמרו שפלוני ופלוני חולים ונוטים למות. אמר להם: "אפ כך, אין פנאי והשעה דחוקה, קראו לי ארבעים מנבחרי העיר וילכו עשרה עשרה לארבע רוחותיה ויאמרו בכונת הלב פרשת הקטורת שנתן הקב"ה למשה ופרשת הקרבנות עמו.

עשו כן שלש פעמים ושלחם לבתי הגוססים שיאמרו כן, גם שם והמגפה נעצרה.

אמרו לרבי אחא ממרום: "אם עשית כן עשה זאת אפוא, לך ואמור להם שישובו בתשובה, כי חייבים הם בדינם.

הלך והחזירם בתשובה שלמה וקיבלו עליהם שלא להתבטל מדברי תורה לעולם ושינו שם המקום וקראוהו; 'מתא מחסיא' ('ברכות' יז) עיר המחסה וההצלה (ע"פ הזוהר הקדוש)

כך; כשהתרעמו בני ישראל על כהונת אהרן ובחירת הלווים החל בהם הנגף, מיהר אהרן להקטיר קטורת ולעצור המגפה. אבל בכך לא די, כפי שראינו במעשה ברבי אחא, כי הקיטרוג עדין קיים ויש להחזירם בתשובה, לכן לקח מטה מכל נשיא והראה להם שמטה אהרן לבדו הוא שפרח, כי בו בחר ה' וניחמו על תלונתם, שבו בתשובה וביטלו את הקיטרוג..

שתהיה לכולם שבת שלום.

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 19:08.  תל-אביב- 19:23.  באר-שבע- 19:24.   חיפה- 19:16

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 20:26.  תל-אביב- 20:28.  באר-שבע- 20:27.  חיפה- 20:30

רבנו תם- 21:00

קישור לדף פרשת קרח

פרשת השבוע - פרשת שלח לך

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת שלח לך

כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.
פרשת שלח (או שלח לך) היא פרשת השבוע הרביעית בספר במדבר, פרקים י"ג-ט"ו.
חלקה המרכזי של הפרשה הוא חטא המרגלים. שנים-עשר המרגלים (נציג לכל שבט) נשלחו על מנת לאסוף נתונים לצורך כיבוש ארץ כנען שהובטחה לבני ישראל. כאשר הם שבו לאחר מסע של ארבעים יום, הם הציגו אמנם את פירותיה המשובחים של הארץ, אך שדרו פסימיות מוחלטת ככל הנוגע לסיכויי הכיבוש נוכח עוצמת הכוח של עמי כנען.

רק שניים מבין המרגלים, יהושע בן נון וכלב בן יפונה היו נחושים בדעתם לעלות לארץ ללא היסוס. מאחר ובני ישראל קיבלו את דבריהם של עשרת המרגלים ואף הביעו את רצונם לשוב מצרימה, נגזר עליהם לנדוד במדבר ארבעים שנה פרק זמן בו ימותו בני הדור החוטא. קבוצה קטנה (המעפילים) מבני ישראל מנסה להתקדם ולהיכנס לארץ ישראל באופן עצמאי, אולם ניגפת במלחמה מול העמלקי.

בהמשך הפרשה מובאים מספר ציווים הלכתיים, ובהן הציווי על הנסכים, הפרשת חלה, והבאת פר כקורבן חטאת על חטא כללי של העם.

בני ישראל מניחים במשמר אדם שנמצא מקושש עצים בשבת, עד שיינתן הדין לחטא מסוג זה. הם מצווים על ידי האל להמיתו בסקילה וכך נעשה.

בסוף הפרשה מובא הציווי על מצוות ציצית (אותו קוראים בכל יום בקריאת שמע).

ולדבר התורה:
"ויתרו את ארץ כנען" (במדבר י"ג; ב')
ההולך לתור ארץ ומבקש לראות את היפה שבה, ליהנות מן הטוב שלה, כמו "לתור להם מנוחה", (במדבר י'; ל"ג) ואילו היוצא למשימת ריגול בארץ אויב, מחפש בה את צדדי חולשתה ומבקש לראות את הרע ואת המכוער שבה, כמו "מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם". (בראשית מב, ט)
כאשר שלח משה את האנשים על פי ה' הוא שלח אותם כתיירים – "לתור את ארץ כנען", לראות את טובה ולחזור להגיד את שבחיה לבני ישראל.
על כן מדברת עליהם התורה בכל הפרשה כעל "תיירים", ואינה מזכירה כלל לשון ריגול.
אך כאשר אמונתם בה' ובמשה עבדו התרופפה, ואמרו "נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ" (דברים א, כב)
הם הפכו מתיירים למרגלים, כנאמר "ויבאו עד נחל אשכול וירגלו אתה" (דברים א'; כ"ד) כי הם עשו בעצם מעשה מרגלים ולא מעשה תרים. ( ע"פ הכתב והקבלה).

שתהיה לכולם שבת שלום.

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 19:04.  תל-אביב- 19:19.  באר-שבע- 19:20.   חיפה- 18:12

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 20:22.  תל-אביב- 20:24.  באר-שבע- 20:23.  חיפה- 20:26

רבנו תם- 20:56

קישור לדף פרשת שלח לך

פרשת השבוע - פרשת שלח לך

מקור התמונה

(המרגלים מציגים מפרי הארץ, תחריט של גוסטב דורה)

◄  פרשת שלח לך התשע"א (ט"ו סיוון התשע"א - 17/06/2011)

◄  פרשת שלח לך התשע"ב (כ"ה סיוון התשע"ב - 15/06/2012)



◄  פרשת שלח לך התשע"ג (כ"ב סיוון התשע"ג - 31/05/2013)



◄  פרשת שלח לך התשע"ד (ט"ו סיוון התשע"ד - 13/06/2014)


◄  פרשת שלח לך התשע"ה (כ"ה סיוון התשע"ה - 12/06/2015)

פרשת השבוע - פרשת בהעלותך

מקור  התמונה

המנורה

◄ פרשת בהעלותך התשע"א (ח` סיוון התשע"א - 10/06/2011)

◄ פרשת בהעלותך התשע"ב (י"ח סיוון התשע"ב - 08/06/2012)

◄ פרשת בהעלותך התשע"ג (ט"ו סיוון התשע"ג - 24/05/2013)

◄ פרשת בהעלותך התשע"ד (ח` סיוון התשע"ד - 06/06/2014)

◄ פרשת בהעלותך התשע"ה (י"ח סיוון התשע"ה - 05/06/2015)

פרשת השבוע - פרשת בהעלותך

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת בהעלותך

כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.

בהעלותך היא פרשת השבוע השלישית בספר במדבר, פרקים ח'-י"ב.

נושאי הפרשה:
בפרשת בהעלותך מסתיימות ההכנות של בני ישראל לקראת היציאה למסע במדבר סיני אל עבר ארץ ישראל. עם היציאה למסע מתגלים בעיות, קשיים וסכסוכים פנימיים בתוך המחנה, לרבות פגיעה במנהיגותו של משה רבנו.

* לסיום חנוכת המזבח שהופיעה בסוף פרשת נשא מובא הציווי על הדלקת מנורת המקדש על ידי אהרן.

* הקדשת הלוויים וכניסתם לעבודה במשכן.

* חגיגת הפסח בפעם הראשונה אחרי יציאת מצרים; קביעת פסח שני לטובת מי שלא יכול לחגוג את הפסח במועדו.

* תיאור הקמת המשכן ופירוקו על פי הענן השוכן עליו.

* פרשת החצוצרות: ה' מצווה את משה להכין שתי חצוצרות שישמשו להתרעה על אירועים שונים במחנה.

* תיאור חגיגי של תחילת המסע במדבר סיני.

* דו-שיח בין משה לחותנו חובב בן רעואל (לפי חז"ל הוא יתרו) בעניין הצטרפותו למסע.

* פרשת "ויהי בנסוע": האמירות החגיגיות של משה על ארון הברית בתחילת הנסיעה ובחניה (בספרי התורה פרשה זו מעוטרת לפניה ולאחריה באות נו"ן הפוכה).

* פרשות המתאוננים וקברות התאווה: תלונות ראשונות של העם על מחסור באוכל (למרות אספקת המן הסדירה) והעונש. משה אף הוא מתלונן על הקושי בהנהגת העם. ה' מספק שלוים למאכל לבני ישראל, ומצווה את משה למנות שבעים זקנים שיתפקדו כנביאים לצדו. שני זקנים נוספים, אלדד ומידד, מתנבאים במחנה.

* מרים ואהרן מדברים לשון הרע על משה ונענשים; מרים חולה בצרעת, והעם מחכה עד שתבריא; ה' משבח את משה וקובע שנבואתו שונה במדרגתה מנבואת שאר הנביאים.

ולדבר התורה:
"דבר אל אהרן.. בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות" (במדבר ח'; ב')

מנורת שבעת הקנים העשויה "מקשה אחת" מסמלת את שלמות המשפחה היהודית.
שבעה הם בני משפחתו הקרובים של האדם: אב, אם, בן, בת, אח, אחות, "שארו" – בעל או אשה.
אלו הם גם שבעת קרובי המשפחה שכהן נטמא להם במותם, והקרובים חייבים להתאבל עליהם.
המספר שבעה הוא מספרה של המשפחה השלמה, המסמלת את השלום בין איש לאשתו, בין ילדים להוריהם, בין אחים לאחיות, ובין אבות לצאצאיהם – שלום לכל הכיוונים: למעלה – לאב ולאם, למטה – לבן ולבת, לצדדים – לאח ולאחות, לבן זוג או לבת זוג. (ע"פ בעקבי פרשיות).

,ויאמר משה לחובב בן רעואל… לכה אתנו והיטבנו לך" (במדבר י'; כ"ט)

לא בכדי הוזכר כאן שמו של אביו של יתרו, רעואל.

יתרו לא מאס חלילה, בעם ה'. הסיבה היחידה לסירובו להישאר במדבר היה רצונו לשוב אל אביו לסעדו ולתמוך בו. חכמינו מדגישים לא אחת את חשיבותה של מצוות כיבוד אב שבגינה ניטלטלו לעיתים אבותינו מארץ לארץ והשתדלו תמיד שלא להרחיק נדוד, כדי שיכולו לקיים מצוו זו תדיר. (רבי יהונתן אייבשיץ)

שתהיה לכולם שבת שלום.

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 19:00.  תל-אביב- 19:15.  באר-שבע- 19:16.   חיפה- 18:08

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 20:17.  תל-אביב- 20:20.  באר-שבע- 20:18.  חיפה- 20:21

רבנו תם- 20:52

קישור לדף פרשת בהעלותך

פרשת השבוע - פרשת נשא

מקור  התמונה

◄  פרשת נשא התשע"א (כ"ט אייר התשע"א - 02/06/2011)

◄  פרשת נשא התשע"ב (י"א סיוון התשע"ב - 01/06/2012)

◄  פרשת נשא התשע"ג (ח` סיוון התשע"ג - 17/05/2013)

◄ פרשת נשא התשע"ד (א' סיוון התשע"ד - 30/05/2014)

◄  פרשת נשא התשע"ה (י"א סיוון התשע"ה - 29/05/2015)

פרשת השבוע - פרשת נשא

במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת נשא

כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.

פרשת נשֹא (נשוֹא) היא פרשת השבוע השנייה בספר במדבר. היא מתחילה פרקים ד'-ז'. פרשת נשוא היא הארוכה ביותר בתורה (למעט פרשיות מחוברות), ויש בה 176 פסוקים.
השבת שבה קוראים את פרשת נשא היא תמיד השבת הסמוכה לחג השבועות (לפניו או אחריו).

נושאי הפרשה:
הפרשה ממשיכה בעניינים שנדונו בפרשת במדבר שלפניה, כלומר במניינים, מִפקדים ורשימות, אולם יש בה גם כמה פרשיות הלכתיות. הפרשה היא חלק מרצף הפרשות בתחילת ספר במדבר העוסקות בהקמת מחנה ישראל ובהכנות לנסיעה מהר סיני אל ארץ ישראל.
* המשך העיסוק בשבט לוי: תפקידי משפחות בני גרשון ובני מררי ומניינם.
* החובה לשלח טמאים מחוץ למחנה.
* פרטים של דיני מעילה.
* פרשת סוטה.
* פרשת נזיר.
* הציווי על ברכת כהנים.
* קורבנות הנשיאים: תרומות נשיאי השבטים לרגל סיום הקמת המשכן

ולדבר התורה:

“ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה כאשר דבר ה‘ אל משה כן עשו בני ישראל“, (במדבר ה'; ד')

לשם מה חזר הכתוב ואמר : ”כן עשו בני ישראל“, לאחר שכבר נאמר בראש הכתוב: ”ויעשו בני ישראל“?

אולם טיבה של מצווה זו הוא, שכשיראו בני-ישראל כיצד מרחיקים את המצורע מחוץ למחנה וכיצד גופו לקוי ומלא  בצרעת, יהיו הם נזהרים מן העבירות המביאות לידי צרעת (גאווה, לשון-הרע, צרות-עין).

כיוצא בזה, גם כאשר הם שיראו כיצד מרחיקים את הזב ואת טמא-המת, זה יגרום להם לא לבוא ח"ו לידי עבירה.

לפיכך אומר לנו הכתוב כי בני-ישראל עשו את המצווה משתי הבחינות גם יחד, הן מצד המעשה והן מצד הכוונה.
גם קיימו ”וישלחו אותם מחוץ למחנה“ וגם למדו את הלקח מן המצווה, להיזהר מן הדברים המביאים לידי צרעת, זיבה ומיתה. (לפי בינה לעתים)

שתהיה לכולם שבת שלום.

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 18:55.  תל-אביב- 19:10.  באר-שבע- 19:11.   חיפה- 18:03

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 20:12.  תל-אביב- 20:14.  באר-שבע- 20:13.  חיפה- 20:16

רבנו תם- 20:47

קישור לדף פרשת נשא