פרשת השבוע - פרשת ראה

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת ראה

כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.

פָּרָשַׁת רְאֵה היא פרשת השבוע הרביעית בספר דברים. פרקים י"א- ט"ז. לרוב קוראים את הפרשה לפני ראש חודש אלול.

מה בפרשה:
פרשת ראה עוסקת בפירוט המצוות שיחייבו את עם ישראל אחרי הכניסה לארץ.
אחרי פתיחה קצרה על האפשרות שניתנה לעם ישראל לבחור בין ברכה (קיום המצוות) וקללה (אי קיומן), מתחילה התורה בסקירת המצוות, סקירה שתימשך גם בפרשות הבאות:
*  השמדת העבודה הזרה מארץ ישראל.
*  ריכוז עבודת ה' במקום אחד שייבחר בעתיד, והעלאת הקרבנות והמעשרות לשם.
* היתר אכילת "בשר תאווה" - בשר שנאכל לשם הנאה ולא למטרות דתיות - בכל מקום, ואיסור על אכילת הדם.
* אזהרות מפני נביא שקר, מסית ומדיח; דיני עיר הנידחת.
* פירוט החיות המותרות והאסורות באכילה.
* מצוות מעשר; מצוות שמיטת כספים; דיני עבד עברי.
* שלושת הרגלים ומצוות עלייה לרגל.

השבת ההפטרה בקהילות אשכנז – הפטרת פרשת ראש חודש (ישעיה פרק ס"ו "השמים כסאי – כאשר בשבת הבאה ההפטרה תהיה 2 הפטרות יחד מ7 הפטרות הנחמה)
אצל הספרדים והתימנים ההפטרה היא מישעיה נ"ד – עניה סוערה (ההפטרה השלישית מהפטרות הנחמה.)

ולדבר התורה:

ראשית דבר תורה לפרשה.

ראה אנוכי נותן לפניכם (דברים י"א; כ"ו)

כתב רבינו בחיי אבן פקודה: "נתבאר בפסוק זה שהרשות והבחירה בידו של אדם.
רצה להדריך עצמו בדרך ישרה או להתייצב על דרך לא טוב, הכל מסור ברצונו, והכל תלוי בבחירתו, שאין הקב"ה גוזר על האדם להיות צדיק או רשע עד שיעשה טובה או רעה, אלא הכל מסור בידו (בידי האדם עצמו). וזה עיקר גדול ועצום והוא יסוד האמונה.

אני ממשיכה במתכונת של - שיר לפרשה.

בפרשתנו בין המצוות מצווים בני ישראל לעלות לבית המקדש בירושלים שלוש פעמים בשנה.

זה הזכיר לי את "שיר האמונה" של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. הראי"ה, בו מוזכר המשפט – "... שמה נעלה לִרְגָּלֵינוּ, שלוש פעמים בשנה..." השיר מכונה גם "לעד חייה בלבבנו"

שיר האמונה
מילים: אברהם יצחק הכהן קוק
לחן: עממי

לעד חיה בלבבנו
האמונה הנאמנה
לשוב לארץ קודשנו
עיר בה דוד חנה

שמה נעבוד אלוהינו
בחדווה, בגילה וברננה,
שמה נעלה לִרְגָּלֵינוּ,
שלוש פעמים בשנה.

לעד חיה...

שמה נעמוד לגורלנו,
אב המון קנה,
שמה נחיה חיינו,
חיי עדת מי מנה.

לעד חיה...

תורת חיים חמדתנו,
מפי עליון ניתנה,
נצח היא נחלתנו,
ממדבר מתנה.

לעד חיה...

לשיר

הביצוע הוא של ר' דוד רפאל בן עמי

פרטים על השיר (לפי דברים של המוסיקאי הרב אלישיב ברלין)השיר חובר בשנת תרע"ט ופורסם בחוברת עם עוד כמה משירי הרב קוק. בחוברת, שיצאה לאור עוד בחייו של הרב, מצוין שיש לשיר שיר זה במנגינת "התקווה". 

ידיעה זו מצטרפת להשערה כי דעתו של הרב לא הייתה נוחה ממילות השיר "התקווה" והוא שאף ש"שיר האמונה" יחליף אותו. רצונו של הרב היה להוסיף קדושה ותוכן יהודי להמנון הלאומי.

בשנת תשכ"ב ביקש הרב [שלום נתן] רענן מהתלמידים [בישיבת מרכז הרב] למצוא ניגון למילים אלו. הרב ישראל אריאל שלמד אז בישיבה, הציע להצמיד למילים את הלחן של "הרנינו גויים עמו", ומאז התקבל לחן זה כלחן הנפוץ של "שיר האמונה". יש לציין שגם לגבי מילות השיר ישנן כמה גרסאות, אך גרסה זו נקבעה סופית על ידי הרב צבי יהודה [קוק] כגרסה המדויקת והובאה בסידור "עולת ראיה". [הנוסח שמופיע בסידור הוא הנוסח הראשון. השיר מופיע שם אחרי סדר הקפות של שמחת תורה – זֶמֶרֶשֶׁת]

אשר לקשר ל"התקווה": יש לציין כי ב"מבחר שירי עמנו" מופיע השיר אחרי "התקווה" ומתחת לכותרתו כתוב בסוגריים "במנגינת 'התקוה'".

אליהו הכהן מונה כאן את "שיר האמונה" בין שירים שהוצעו כהמנון לאומי במקום "התקווה". על פי מה האמור לעיל, אפשר להבין כי למעשה "שיר האמונה" לא נפוץ בלחן "התקווה" לכן הצטרכו לחפש לחן שיתאים לו.

בשיחה עם הרב אלישיב ברלין הוא נתן דוגמה לדברים שלא נשאו חן בעיני הרב קוק בנוסח "התקווה": את המילה "חופשי" במשפט "להיות עם חופשי בארצנו" הוא פירש במובן של "חופשי מעול תורה" (חילוני).

בישיבת "מרכז הרב" בירושלים יש לשיר מעמד מיוחד ונוהגים לשיר אותו באירועים שונים.

שנשמע בשורות טובות ושתהיה לכולנו שבת שלום

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 18:49.  תל-אביב- 19:04.  באר-שבע- 19:06.   חיפה- 18:56

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 20:02.  תל-אביב- 20:04.  באר-שבע- 20:04.  חיפה- 20:05

רבינו תם- 20:35

קישור לדף פרשת ראה