פרשת השבוע - פרשת פינחס

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת פינחס

כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.

פרשת פינחס (פנחס) היא פרשת השבוע השמינית בספר במדבר. פרקים כ"ה-ל. פרשת פינחס היא השנייה באורכה מבין פרשות השבוע, ויש בה 168 פסוקים.

נושאי הפרשה:

• המשך תיאור חטא בעל פעור שבפרשה הקודמת (בלק), פינחס מקבל שכר מה' על מעשה הקנאות שעשה שהביא לעצירת המגפה. ה' גם מצווה את משה רבנו ואת עם ישראל להילחם במדין ולנקום על הרעה שגרמו.
• לקראת הכניסה לארץ ישראל וחלוקת הנחלות נערך מפקד נוסף של בני ישראל, לפי משפחות.
• פרשת בנות צלפחד: בנות צלפחד קובלות על כך שלפי החוק הפורמלי לא יקבלו נחלה. ה' נענה לפנייתן וקובע שגם נשים יוכלו לנחול נחלה, אם אביהן מת בלא בנים.
• משה מצטווה לעלות להר העברים ולצפות על ארץ ישראל, שאליה לא ייכנס. לאחר מכן הוא ממנה את יהושע בן נון ליורשו, לפי ציווי של ה'.
• פרשת הקורבנות: פרשה הלכתית ארוכה ובה ציווי על קורבן התמיד ופירוט כל קורבנות המוספים של החגים.

ולדבר התורה:

מאמר שראיתי באתר כיפה

על נשים חזקות ובנות צלופחד / הרב יעקב פילבר

הדעה הרווחת בציבור שהאישה לפי מקורות היהדות היא פאסיבית באישיותה וטפלה לגבר, אנחנו רגילים לראות את האישה כיצור כנוע ונשלט העושה רצונם של הגברים. סמך לתחושה הזאת הם לכאורה הכתובים: "אעשה לו עזר כנגדו", או התשובה לשאלה: "איה שרה אשתך? ויאמר: הנה באהל", או "כל כבודה בת מלך פנימה".

במיוחד מאמר חז"ל (ילקוט שמעוני שופטים מב) האומר- "אין לך אישה כשרה בנשים אלא אישה שהיא עושה רצון בעלה".
אבל מפרשיות התורה מצטיירת לנו תמונה אחרת של האישה - לא נכנעת ונגררת, אלא יוזמת ועומדת על דעתה ובמקום שיש צורך היא מבקרת ואף פועלת בניגוד לדעתם של הגברים.

הדוגמא הראשונה, גם אם אינה מחמיאה לאישה, היא חוה אמנו, שהייתה היוזמת בחטא בעלה אדם הראשון והוא שנגרר אחריה, כפי שהוא מעיד על עצמו: "האישה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל".
אבל מכאן ואילך נפגשים אנו בפרשיות התורה עם נשים שיוזמתן הביאה ברכה והייתה להן השפעה לעיצוב עתידו של עם ישראל. 

שרה אמנו, שעל אף צניעותה והסתגרותה באהל, הייתה כבר מראשית דרכה שותפה שוות ערך לאברהם, ככתוב: "את הנפש אשר עשו בחרן - שהכניסן תחת כנפי השכינה, אברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת הנשים" (רש"י). כשהדבר נוגע לחינוכו של יצחק היא חולקת על דרכו של אברהם והקב"ה מסכים לדרכה של שרה ואומר לאברהם: "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה". על כך אמרו (שמת רבא א): "שהיה אברהם טפל לשרה בנביאות".

אחרי שרה באה רבקה וגם היא אינה מסכימה לדרכו של בעלה יצחק. היא זאת שיוזמת מהלך להעביר את ברכת יצחק מעשו ליעקב.
כך הזוג השלישי של האימהות רחל ולאה, גם אצלן מוצאים אנו התנהלות עצמאית שמשבשת את תכניתו של יעקב, שיבוש שמעצב אחרת את הרכב הבית של יעקב.

גם אצל תמר אנחנו רואים יוזמה ועצמאות בדרכה שלה. היא אינה משלימה עם ייאושו של יהודה, ובזכות יוזמתה זכינו לאורו של משיח.
לרשימת הנשים היוזמות מצטרפת מרים המוכיחה את אביה שהתייאש מן הגאולה וגירש את אשתו. היא זאת שבעצם  חזירה את הגלגל לקדמותו. בזכותה נולד משה רבנו.

כאן הבאנו סקירה של נשים בודדות, אבל לא רק הן עמדו על המשמר, כך בחטא העגל וכך בחטא המרגלים, כמו שמובא במדרש (במדבר רבא  כ"א): "אותו הדור היו הנשים גודרות מה שהאנשים פורצים, שאמר להם אהרן 'פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם' - לא רצו הנשים ומיחו בבעליהן. והנשים לא נשתתפו עמהן בחטא העגל. וכן במרגלים שהוציאו דיבה . . . אבל הנשים לא היו עמהם בעצה".

אל החבורה הנכבדת של הנשים היוזמות, שאינן מקבלות כמובן מאליו את דעתם של האחרים, מוצאים אנו גם את בנות צלופחד, "שהיו מחבבות את הארץ, הגברים אומרים: 'נתנה ראש ונשובה מצרימה', והן אומרות: 'תנה לנו אחוזה'" (רש"י).
הן עומדות על זכותן ואינן מוותרות עליהן, אבל אינן מתלהמות בדרישתן ואינן אומרות את דבריהן בהתרגשות, אלא עורכות את טענותיהן בצורה מאד הגיונית.

הן יודעות שהצלחתן תלויה באחדותן, על כן תחילה הן מתאספות ומטכסות עצה ביחד כמו שמובא במדרש (ספרי, במדבר כז א): "ותקרבנה בנות צלופחד - כיון ששמעו בנות צלופחד שהארץ מתחלקת לשבטים ולא לנקבות, נתקבצו כולן זו על זו ליטול עצה". כאשר הן רואות שלא יזכו לתשומת לב מהגברים הן משליחות את יהבן על ריבונו של עולם, כמו שמובא במדרש (ספרי, במדבר כז א): "אמרו: לא כרחמי בשר ודם רחמי המקום, בשר ודם רחמיו על הזכרים יותר מעל נקבות, אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן, אלא על הזכרים ועל הנקבות רחמיו על הכל, שנאמר: 'ורחמיו על כל מעשיו'".

על כך כתב המלבי"ם: "וכאשר הסכימו (בנות צלפחד) שאי אפשר שלא ריחם ה' עליהם לתת להם שארית בארץ, עמדו לפי משה" ככתוב: "ותעמודנה לפני משה". וכאן כל אחת מהן מציגה טענה אחרת: "ראשונה אמרה: 'אבינו מת במדבר', שנייה אמרה: 'והוא לא היה בתוך העדה', שלישית אמרה: 'למה יגרע שם אבינו', רביעית אמרה: 'כי אין לו בן', חמישית אמרה: 'תנה לנו נחלה'". משה נאלץ להגיש את משפטן לפני ה' והקב"ה מקבל את טענתן ואומר: "כן בנות צלופחד דוברות" ועל כך אמרו: "אשרי אדם שהקב"ה מודה לדבריו".

שתהיה לכולם שבת שלום.

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 19:13.  תל-אביב- 19:29.  באר-שבע- 19:29.   חיפה- 19:22

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 20:31.  תל-אביב- 20:34.  באר-שבע- 20:32.  חיפה- 20:35

רבנו תם- 21:05

קישור לדף פרשת פינחס