פרשת השבוע - פרשת ויצא

במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת ויצא

כמה מילים על הפרשה מהויקיפדיה.

פרשת ויצא היא הפרשה השביעית בספר בראשית. מתחילה בפרק כ"ח פסוק י ומסתיימת בפרק ל"ב פסוק ג'.

נושאי הפרשה:
פרשתנו מתארת את קורות יעקב בחרן, מיום שיצא מארץ ישראל ועד שובו אליה.
הפרשה כתובה ברצף אחד מראשיתה ועד סופה, ללא חלוקה לפרשיות.

* סולם יעקב - יעקב יוצא מבאר שבע ועוצר ללינת לילה בבית אל. שם הוא נרדם ורואה בחלום סולם העולה מן הארץ עד השמים ומלאכים עולים ויורדים בו. אלוקים מתגלה ליעקב ומבטיח לו שמירה בכל קורותיו וריבוי בנים.

* פגישת יעקב ורחל - יעקב מגיע לבאר שליד חרן, ולאחר דו-שיח קצר עם הרועים הוא פוגש את רחל, נושק לה ובוכה. הוא בא לבית רחל ופוגש שם את אביה, לבן הארמי.

* נישואי יעקב - יעקב מציע לעבוד בשביל לבן שבע שנים בתמורה לכך שיישא את רחל לאישה. בתום שבע השנים נערך טקס חתונה, אולם לבן מרמה את יעקב ומשיא לו את לאה במקום את רחל. לאחר שבוע, יעקב נושא גם את רחל ומתחייב לעבוד שבע שנים נוספות.

* הולדת בני יעקב - בעוד רחל נשארת עקרה, לאה יולדת ארבעה בנים בזה אחר זה: ראובן, שמעון, לוי ויהודה. היא קוראת להם בשמות המשקפים את צערה מכך שיעקב אוהב את רחל ולא אותה. רחל, מקנאת באחותה ומחליטה לתת את בלהה שפחתה ליעקב. בלהה אכן יולדת שני בנים, דן ונפתלי. אחר כך נותנת גם לאה את שפחתה זלפה ליעקב ואף היא יולדת שני בנים, גד ואשר. לאחר סכסוך נוסף בין רחל ללאה בעניין פרשת הדודאים יולדת לאה עוד שני בנים ובת, יששכר, זבולון ודינה. בסופו של דבר יולדת גם רחל בן, הוא יוסף.

* פרשת צאן יעקב - יעקב פונה ללבן ומבקש לקבל שכר על עבודתו. לבן מסכים להעניק ליעקב חלק מצאנו לפי מאפיינים שהוסכמו ביניהם, אך מסלק בלי ידיעת יעקב את הכבשים המדוברות מעדריו ומרחיק אותן למקום אחר. יעקב מצדו משתמש בשיטות רבייה מיוחדות ומצליח לצאת ברכוש גדול.

* עזיבת יעקב - יעקב חש בהידרדרות היחסים בינו לבין אנשי בית לבן. כמו כן מתגלה אליו מלאך בחלום ומורה לו לשוב ארצה. יעקב מתייעץ עם רחל ולאה ומחליט לעזוב את בית לבן. הוא עוזב בלי להודיע ללבן ובמקביל גונבת רחל את התרפים של אביה ששימשו אותו לעבודת אלילים.
לבן רודף אחרי יעקב ומשיג אותו בהר הגלעד, אולם מקבל אזהרה מפורשת מאלוקים שלא לפגוע ביעקב. הוא נוזף ביעקב על שעזב בלי להודיע ועל גניבת התרפים. יעקב מציע לו לחפש את התרפים ואף קובע כי מי שהתרפים ברשותו "לא יחיה". לבן מחפש, אולם רחל מצליחה להסתיר את התרפים והחיפוש מסתיים בלא תוצאות. בעקבות כך מתקומם יעקב ומטיח בלבן את עלבונו על היחס שזכה לו ועל שקריו של לבן. בסופו של דבר שניהם כורתים ברית שלא לפגוע אחד בשני.
לבן עוזב, ויעקב מתכונן להיכנס לארץ ישראל. יעקב רואה מלאכים המלווים אותו, וקורא את שם המקום "מחנים".

ולדבר התורה:

* "ויפגע במקום" (בראשית, כ"ח; יא`)

רש"י מפרש- ללמדך שקפצה לו הארץ (רש"י).

יעקב אבינו זכה לקפיצת הדרך בלכתו לישא אשה, ואף אליעזר זכה בקפיצת הדרך בלכתו לקחת אשה ליצחק.

דבר זה יש בו רמז לדורות, כי יהודים בגלות, אף אם לא תהא מזומנת להם בדרך הטבע נדוניה וגם פרנסה לאחר החתונה, אל יעכבו חלילה את נישואי בניהם ובנותיהם. כי אם יעשו מעשה ויבטחו בה` יתברך, ואפילו בדרך נס, תקפוץ להם הארץ. (בכורי אביב)

* "ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו" (שם)

התחילו מרביות זו עם זו זאת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו וזאת אומרת עלי יניח מיד עשאן הקב"ה אבן אחת (רש"י)

וכי מה היתרון באיחוד כולם לאבן אחת? הרי ראשו של יעקב מונח רק על קצתה של האבן, ושוב יש מקום לריב ? אלא ללמדנו כשיש אחדות, אין קנאה ואין קטטה.

(אדמו"ר ר` אברהם מרדכי אלטר מגור)

*  "והשיבותיך אל האדמה הזאת" (בראשית, כ"ח; טו`)

יעקב אבינו תיכף בלילה הראשון לעזבו את ארץ ישראל כבר הוא רואה בחלומו כי ה` ניצב עליו ומבטיח לו "והשיבותיך אל האדמה הזאת" אי אפשר לו לאף רגע לחדול מלהתגעגע לא"י.

* "וישב לבן למקומו ויעקב הלך לדרכו" (בראשית, ל"ב; א`)

למרות שראה לבן את מעשי יעקב עדיין לא הושפע ממנו להיטיב מעשיו, אלא "וישב לבן למקומו" נשאר "לשבת" במקומו, במדרגתו הראשונה בדעות ובמדות, ולעומת זאת יעקב החזיק מעמד ולא הושפע מלבן לרעה אלא "ויעקב הלך לדרכו" התקדם והלך בדרכו- דרך ה`. (מבוסס על ר` מאיר שמחה מדווינסק)

שתהיה לכולם שבת שלום.

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 16:00.  תל-אביב- 16:14.  באר-שבע- 16:18.   חיפה- 16:03.

 זמני יציאת השבת:

ירושלים- 17:15. תל-אביב- 17:16.  באר-שבע- 17:18.  חיפה- 17:14.