יום שישי, 16 באוקטובר 2015

פרשת השבוע – פרשת נח


במסגרת הפינה - דברים לפרשת השבוע.

פרשת נח
כמה מילים על הפרשה מהויקיפדיה.
פרשת נח היא פרשת השבוע השנייה בספר בראשית. פרקים ו'-י"א.

הנושא הבולט בפרשה הוא סיפור המבול ותיבת נח, וסיפורים נוספים הם שכרות נח ומגדל בבל. בנוסף, מפורטים בפרשה רשימות של צאצאי בני נח אחרי המבול.


מה בפרשה:
* המבול-
החלק הראשון של הפרשה עוסק בפרשת המבול שהביא אלוהים על העולם בגלל חטאי בני האדם. נח, שהיה "איש צדיק תמים בדורותיו", נבחר להיות מי שישרוד את המבול עם משפחתו וייסד את האנושות החדשה אחרי המבול. הוא מצוּ‏וה לבנות תיבה שבה ישהו הוא, משפחתו ובעלי החיים במשך המבול.
המבול נמשך ימים רבים ומוחה את כל החיים מעל פני האדמה. הגשמים פוסקים לאחר ארבעים יום וארבעים לילה רצופים בהם ירד המבול, והמים המשיכו לגאות מאה חמישים יום נוספים. לאחר שמי המבול החלו להתנקז נחה התיבה על הרי אררט ואז שלח נח את העורב והיונה כדי לוודא שהארץ יבשה. כאשר נח יוצא מן התיבה הוא מקריב קורבנות.
לאחר יציאת בעלי החיים מן התיבה, אלוקים מבהיר שמותר לבני אדם לשחוט בעלי חיים למאכל, ושלעומת זאת רצח של בני אדם הוא אסור. אלוקים מבטיח לנח שלא יביא מבול נוסף על העולם, וכאות להבטחתו זו הוא נותן את הקשת בענן.

* שכרותו של נח -
נח נוטע כרם ומשתכר מן היין. בנו חם רואה אותו שוכב ערום באוהלו ומספר על כך לשם ויפת, שמכסים אותו כדי למנוע את המשך השפלתו. בעקבות זאת מקלל נח את כנען בן חם, ולעומת זאת מברך את שם ויפת.




* מגדל בבל -
בהמשך הפרשה מפורטים קורותיהם של צאצאי נח. בתוך הדברים מסופר על הניסיון לבנות את מגדל בבל ועל הדרך בה אלוקים מנע זאת באמצעות בלילת שפתם של הבונים והפצתם על פני כל הארץ.

* תרח אבי אברם -
בהמשך באה רשימת עשרת הדורות מנח עד אברהם, שבסיומה באה היכרות ראשונה עם משפחתו של אברהם, שבשלב זה עוד נקרא "אברם". מסופר כיצד החל אביו תרח ללכת מאור כשדים לארץ כנען, אך החליט להישאר בחרן ובסופו של דבר מת שם.

 ההפטרה של פרשת נח היא מספר ישעיהו פרק נ"ד-נ"ה - בה מפסוק א. הספרדים מסיימים בפסוק י, התימנים בפרק נ"ה פסוק ג, והאשכנזים שם בפסוק ה. ("רני עקרה לא ילדה...") בהפטרה מזכיר הנביא את השבועה שנשבע אלוהים "מעבור מי-נח עוד על הארץ"

ולדבר תורה:
לפני כשנה קבלתי את הספר של הרב דוד סתיו "פרשה בקטנה" הספר כולל דברי תורה של הרב סתיו אשר הוא פרסם אותם ב"ישראל היום"
הנה "פרשה בקטנה" לפרשת נח.
בפרשת נח, השנייה בפרשות ספר בראשית, כלולים אחדים מהסיפורים היותר חשובים והיותר עקרוניים בתיאור ההיסטוריה האנושית.
אם היו מנסים לסכם במילים עכשוויות היו באים ואומרים שהחזון קרס, החלום הגדול של עולם יפה ושלם התנפץ.
ה' מביא מבול על העולם ומחריב אותו כמעט עד היסוד.
הבה נחזור לפרשה הקודמת – פרשת בראשית. האלוקים ברא עולם כמעט מושלם של בעלי חיים וצמחים. הוא העמיד במרכזו אדם ונתן בידו את הכוח לשלוט בבריאה כולה.
בשלב הראשון המרה האדם את פיו של האלוקים במעשה פעוט יחסית, כאשר הוא אכל מעץ הדעת שהיה אסור לאכול ממנו. ובהמשך יש עוד הדרדרות כאשר קין, הבן הבכור של אדם, הורג את אחיו הקטן הבל.
בשני המקרים הללו ה' מעניש את בני האדם על המעשים שלהם.
והנה בסוף פרשת בראשית מתחוללת הידרדרות נוספת – כאשר כל המין האנושי כל הזמן חושב רע ועושה רע – ההיפך מרצונו של הקב"ה.
במקרה הזה כבר לא תועיל ענישה מקומית ובעיני ה' יש צורך במשהו דרסטי.
מכאן כבר לא רחוקה ההחלטה  של "אמחה את האדם אשר בראתי..."
האלוקים מבקש לחסל את היקום אשר הוא ברא.
יש רק אדם אחד שמוצא חן בעיני ה' – זהו נוח.
כך בעצם הסתיימה הפרשה הקודמת.
בפרשתנו אנחנו ממשיכים לעקוב אחרי התפתחות העניינים – מה יעשה ה' בעולם שכולו חוטא, למעט אדם אחד אשר עושה טוב?
הפתרון המוצע הוא הצלת אותו אדם באמצעות עשיית תיבה – הוא יכנס לתוכה והעולם כולו יושמד...
בסופו של הסיפור, לאחר שנוח יוצא מהתיבה הוא מקריב קורבן ואז מודיע לו האלוקים כי שוב לא ישמיד את עולמו
בשל חטאי האדם : "כי יצר לב האדם רע מנעוריו..." (בראשית ח', כ"א).
השאלה המתעוררת כאשר קוראים את הדברים הללו היא נוקבת. האם ה' לא ידע את זה כבר קודם? האם לא נאמר עוד לפני המבול כי "יצר מחשבות לבו רק רע כל היום"? מה השתנה?
אם נביט שוב בביטוי המיוחד: "יצר לב האדם רע מנעוריו" נשים לב שמדובר בנטייה הקיימת בעולם הנעורים, אבל היא בת תיקון וניתנת להכוונה. לא מדובר בגזירה פטלית (גורלית) הרובצת על המין האנושי, ללא יכולת שיפור. יתר על כן, מדובר בכוח שיכול להצמיח רוע נורא, אבל גם לקדם את העולם למקומות נפלאים.
אז מה חולל את השינוי בתפיסת האלוקים את המצב? יתכן שהקורבן שנוח הקריב הוא שחולל את השינוי.
אם כך, יתכן שהפרשה מלמדת אותנו על כוחו של היחיד, של האדם הקטן והפשוט.
בראשית הסיפור שמענו על נוח שהיה אדם טוב וישר, אולם למעשיו אלה לא הייתה כל השפעה על העולם. הוא הלך בצדקו והעולם הולך ברשעתו, לכן לא היה בהתנהגותו של נוח אפשרות להציל את העולם, שהרי העולם כולו היה מלא בשחיתות, חמס וגילוי עריות. אבל מרגע שנוח הקריב את קורבנו, דבר המבטא את אמונתו של האדם באלוקיו, את אמונתו בערכיו על אף כל הסובב החומרי והחיצוני, ראה האלוקים כי האדם, אף שהוא בעל יכולות שליליות, יכול גם לעשות טוב.
לאנושות כזאת יש תקומה ויש עתיד, וממילא לא יהיה עוד צורך להשמיד את העולם.
במקום שבו בני אדם, אפילו אם הם מעטים, יקבלו עליהם אחריות לחייהם ולחי זולתם והסובב אותם, שם יוכל העולם כולו להתקיים. אגדה מפורסמת מספרת על שלושים ושישה צדיקים נסתרים שבזכותם העולם מתקיים. נדמה שהאגדה מבטאת את הצורך של החברה להיבנות גם על יחידים המעמידים את טובת העולם לפני טובתם האישית. מבחנו של האדם הוא ביכולתו לעמוד פעמים רבות מול הלחץ שנוצר סביבו ולומר שהוא דבק באמונתו ומוכן להיאבק עליה, ובכך הוא יכול להציל את העולם כולו.


שתהיה לכולנו שבת שלום ובשורות טובות

זמני כניסת השבת:
ירושלים- 17:31.  תל-אביב- 17:46  באר-שבע- 17:49.   חיפה- 17:36

זמני יציאת השבת:
ירושלים- 18:42.  תל-אביב- 18:44.  באר-שבע- 18:45.  חיפה- 18:43
רבנו תם- 19:21



אין תגובות:

פרסום תגובה