במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.
פרשת שופטים
כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.
פרשת שופטים היא פרשת השבוע החמישית בספר דברים.
היא מתחילה בפרק ט"ז פסוק יח ומסתיימת בפרק כ"א פסוק ט.
נושאי הפרשה:
משה רבנו ממשיך את הנאום שנשא לפני מותו ובמסגרת
זו מפרט את המצוות שנצטוו בהן בני ישראל. כרגיל בספר דברים, רוב המצוות כבר הופיעו
בספרים הקודמים, לעתים בשינויים בעלי משמעות. בין הציוויים:
* הקמת מערכת משפט ואיסור על לקיחת שוחד.
* איסורי עבודה זרה.
*מצווה לשמוע
לדברי החכמים שבכל דור ודיני זקן ממרא.
* מינוי מלך ופירוט חובותיו.
* מתנות כהונה ולווייה - זכויות הכהנים והלוויים.
* איסור על קיום מכשפים, בעלי אוב וידעונים,
ואיסור על נביאי שקר.
* דיני רוצח בשגגה וערי מקלט.
* דיני עד שקר ועדים זוממים.
* דיני מלחמה, מצור ולקיחת שלל.
* פרשת עגלה ערופה: טקס המתקיים כשנמצא הרוג שלא
נודע מי הרגו מחוץ לעיר.
ולדבר
התורה
כמה פנינים לפרשה.
"שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך"
שואל רבנו בחיי מדוע נסמכה פרשת שופטים לפרשת
הרגלים (החגים)?
ומשיב- שלמרות שעם ישראל עולה לרגל שלוש פעמים
בשנה לירושלים, שם יש מורי כוהנים, לוויים ומורי התורה, שמהם אפשר לשאול על המצוות
ועל כל מיני שאלות, עדיין חלה המצווה למנות שופטים ושוטרים בכל עיר ועיר.
"...ושפטו את העם משפט צדק"
גם אילו אמר הכתוב: "ושפטו את העם" ולא
היה מוסיף "משפט צדק", היינו מבינים שכוונת התורה למשפט צדק, כי משפט
שאינו צדק אינו משפט. אם כך, מדוע בכל זאת הכתוב הוסיף את המילים "משפט
צדק" ?
הסיבה לכך היא שהתורה לא רק מצווה אותנו לעשיית
דין כחוק, אלא דורשת שנרבה בזה יותר.
השופטים
נקראיםלעשות לא רק דין, אלא גם חסד וצדק, כלומר התורה דורשת מהשופט לא
להישאר צמוד לסעיפיו היבשים של החוק, אלא לראות גם את האדם אשר ניצב בפניו למשפט.
לא תמיד הולמים סעיפי החוק את מצבם של העומדים
מול השופט, יש פעמים שהשופט נדרש להבין את מצבו הנפשי, החברתי והחינוכי של הנתבע.
רק כך הוא יוכל להגיע למשפט צדק. (ע"פ לקראת שבת)
שתהיה לכולם שבת שלום.
זמני כניסת השבת:
ירושלים- 18:27. תל-אביב- 18:42. באר-שבע- 19:44.
חיפה- 18:34.
זמני יציאת השבת:
ירושלים- 19:39. תל-אביב- 19:41. באר-שבע:-
19:40. חיפה 19:41.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה