יום שבת, 30 ביוני 2012

פרשת השבוע - פרשת חקת


במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת חקת
כמה מילים על הפרשה ממטעמי שבת.
פרשת חקת (חוקת) היא פרשת השבוע השישית בספר במדבר. היא מתחילה בפרק י"ט ומסתיימת בפרק כ"ב.

פרשת חקת פותחת במצוות היטהרות מטומאת מת על-ידי הזאת אפר פרה אדומה.
בהמשך הפרשה מסופר על פטירת מרים אחות משה; תלונת בני ישראל על מחסור במים והוצאת מים מהסלע על-ידי משה באמצעות הכאתו במטה (ה' ציווה את משה לדבר אל הסלע ומאחר ולא כך עשה, נענש באי כניסתו אל הארץ)

בהמשך הפרשה מתואר הקפת ארץ אדום בשל סירוב מלך אדום לאפשר את מעבר בני ישראל בתחום ארצו; פטירת אהרן אחי משה והעברת הכהונה לבנו אלעזר; מלחמת הכנעני מלך ערד עם בני ישראל ותבוסתו; מכת נחשים שהכתה בבני ישראל כעונש על תלונתם ורפואתם על-ידי נחש הנחושת שעשה משה ושירת הבאר שנאמרה על-ידי העם כהודאה על נס הצלתם בנחל ארנון.

הפרשה מסתיימת במלחמות והניצחונות של בני ישראל על סיחון מלך האמורי ועוג מלך הבשן.


ולדבר התורה:

כמה רעיונות לפרשת השבוע:


"ויקחו אליך פרה אדומה"

מדוע נסמכה פרשת "פרה אדומה" לפרשת "קרח"? כדי ללמד אותנו על הצד השווה שבין הפרשות: מה פרה אדומה מטהרת טמאים ומטמאה טהורים, אף מחלוקת משדדת מערכות חיים, הופכת סדרי עולם, מעלה תחתונים, מורידה עליונים ומכניסה בעולם ערבוביה ואנדרלמוסיה. (על התורה)



"זאת חקת התורה"

אומר רבי משה פיינשטיין: הדגיש הכתוב 'חקת התורה' ולא 'חקת פרה אדומה', ללמד על התורה כולה, שגם דיניה שטעמם פשוט ומובן, צריך ללמדם כחוקים וכגזרות מלכות שאין להרהר אחריהן. טעמי המצוות והבנתן, תוספת והידור למצוות הן, אבל מצוות יש לקיים בכל תנאי ובכל אדם, לרבות מי שאינו מבין את טעמן כלל ועיקר.

בעל "הליקוטי שיחות" מפרשת בכיוון אחר - על פירוש רש"י לפסוק: "זאת חקת התורה", ש"גזרה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה", אומר: "רק "אחריה" של מצווה זו, "אין לך רשות להרהר", אבל בכל המצוות האחרות עליך לייגע את מוחך ולנצל את שכלך ללמוד, להבין ולהשכיל מה טעמיהן.


שתהיה לכולם שבת שלום

זמני כניסת השבת:

ירושלים- 19:13.  תל-אביב- 19:29.  באר-שבע- 19:29.   חיפה- 19:22.

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 20:31. תל-אביב- 20:34.  באר-שבע- 20:32.  חיפה- 20:35.

רבנו תם: 21:05

למעוניינים הנה הדברים שפרסמתי שנה שעברה.






יום שבת, 23 ביוני 2012

פרשת השבוע - פרשת קרח


במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת קרח

כמה מילים על הפרשה ממטעמי שבת.
פרשת קרח (קוֹרַח) היא פרשת השבוע החמישית בספר במדבר. היא מתחילה בפרק ט"ז ומסתיימת בפרק י"ח.
הפרשה עוסקת ברובה במחלוקת עדת קורח ומאתיים חמישים נשיאי עדה על מנהיגותו של משה וכהונתו של אהרן. משה הציע להם לקחת מחתות קטורת ולהקריב לפני ה' ואז יבחר ה' בראוי לעבודת המשכן וכל השאר ימותו.
קורח ועדתו המשיכו במחלוקתם ונענשו בכך שהאדמה פצתה פיה ובלעה אותם ואילו מאתיים וחמישים מקטירי הקטורת נשרפו באש.
בני ישראל האשימו את משה כאחראי למות האנשים ואז פרצה מגיפה שהפילה חללים רבים. אהרן אחז בקטורת ועמד בין המתים לחיים והמגיפה נעצרה ובכך הוכח שלא הקטורת ממיתה אלא החטא.
לאחר מכן ציווה ה' לקחת מטה מכל שבט, לכתוב עליו את שם נשיא השבט ושם אהרן על מטה שבט לוי. המטות הונחו לפני ארון הברית ולמחרת ראו שמטה אהרן פרח לאות כי בו בחר ה'.
הפרשה מסיימת במצוות שמירת המקדש על-ידי הכוהנים והלוויים, והדברים שניתנים להם כשכר על עבודתם במקדש.


ולדבר התורה:
"ויקח קרח..." (במדבר ט"ז; א')
רש"י - במדרש רבי תנחומא. ויקח קרח. לקח את עצמו לצד אחד להיות נחלק מתוך העדה.
רבי מנחם מנדל מקוצק היה אומר: מנהיג ישראל נותן ומעניק טובה וברכה לכלל ולפרט. ואילו כל מהותו של קרח הייתה "ויקח", הכל לטובת עצמו.
אומר רבי חיים מצאנז: צדיק הדור המשפיע לעדה מקדושתו, גם הוא מקבל טוב מן העדה ומתעלה על ידיה, כמאמר חז"ל (ברכות לב, א): "כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל".

"ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן".
"הלבישם טליתות שכולן תכלת" (רש"י).
אומר רבי יעקב יוסף מוילנא: בפרשת ציצית הסמוכה לפרשת קרח, נאמר (במדבר ט"ו; מ') "למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי והייתם קדושים לאלוקיכם".
קורח סבר שכל המתהדר בגלימת רבנים ולובש "טלית שכולה תכלת", כבר בחזקת קדוש הוא, ויכול הוא להתריס כלפי משה: "כל העדה כולם קדשים - ומדוע תתנשאו על קהל ה'". אך קורח טעה פה  טעות מרה ולא ידע שהבגד הוא רק בגד ואינו עושה את האדם.
כל הלובש תכלת וארגמן אינו הופך צדיק, וכל מי ששם שני זוגות תפילין בראשו לא בהכרח קדוש הוא.


שתהיה לכולם שבת שלום
זמני כניסת השבת:
ירושלים- 19:13.  תל-אביב- 19:28.  באר-שבע- 19:29.   חיפה- 19:21.

זמני יציאת השבת:
ירושלים- 20:31. תל-אביב- 20:33.  באר-שבע- 20:32.  חיפה- 20:32.

רבנו תם: 21:05


למעונינים הנה הדברים שפרסמתי שנה שעברה.




יום שישי, 15 ביוני 2012

פרשת השבוע - פרשת שלח לך

במסגרת פינתנו - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת שלח לך
כמה מילים על הפרשה - פרשת שלח לך (או שלח) היא פרשת השבוע הרביעית בספר במדבר. היא מתחילה בפרק "ג ומסתיימת בפרק ט"ו.
הפרשה פותחת בסיפור שליחת שנים-עשר המרגלים (נציג לכל שבט) על מנת לאסוף נתונים לצורך כיבוש ארץ כנען שהובטחה לבני ישראל. כאשר הם שבו לאחר מסע של ארבעים יום, הם הציגו אמנם את פירותיה המשובחים של הארץ, אך שדרו פסימיות מוחלטת ככל הנוגע לסיכויי הכיבוש נוכח עוצמת הכוח של עמי כנען.
רק שניים מבין המרגלים, יהושע בן נון וכלב בן יפונה היו נחושים בדעתם לעלות לארץ ללא היסוס. מאחר ובני ישראל קיבלו את דבריהם של עשרת המרגלים ואף הביעו את רצונם לשוב מצרימה, נגזר עליהם לנדוד במדבר ארבעים שנה ורק צאצאיהם זכו לרשת את הארץ המובטחת.
בהמשך הפרשה מובאים דינים שונים העוסקים בקורבנות; במצוות הפרשת חלה; ובדין המקושש עצים בשבת.
הפרשה מסתיימת במצוות ציצית שראייתה מהווה תזכורת לקיום המצוות. 

ולדבר התורה:
כמה פנינים לפרשה
* "שלח לך אנשים" (במדבר י"ג; ב')
"לדעתך, אני איני מצווה לך, אם תרצה שלח" (רש"י).
כאשר בא משה לשלוח אנשים לתור את הארץ, אמר לו הקב"ה: האנשים אוהבי גלות הם ועתידים להוציא את דיבת הארץ רעה. מוטב לך לשלוח את הנשים, שהן אוהבות את הארץ ועוד בהיותן בגלות מצרים, הוכיחו שאיפה לגאולה כדברי חז"ל (סוטה יא, ב): “בשכר נשים צדקניות  שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים".
אבל אם לדעתך האנשים כשרים המה "שלח לך" - לדעתך.
לפי המדרש (ילקוט שמעוני, תשעג): "בשעה שאמרו בנות צלפחד למשה 'תנה לנו אחזה', אמר להן: ישראל אומרים: 'נתנה ראש ונשובה מצרימה', ואתן מבקשות נחלה בארץ? אמרו: יודעות אנו שסוף כל ישראל להחזיק בארץ".  (עפ"י כלי יקר).


* "ויקרא משה להושע בן נון יהושע" (במדבר י"ג; ט"ז)
"התפלל עליו, יה יושיעך מעצת מרגלים" (רש"י).
נשאלת השאלה - למה לא התפלל על כל האנשים במשלחת המרגלים שלא ייכשלו? אלא שמשה חשש בעיקר מפני סכנת כישלון שליחותו של יהושע:
אם איש יפה נפש כמוהו, מופת לרבים ביושרו, צדיקותו וענוונותו, ישוב משליחותו וישמיע דעה רעה על הארץ, יקבלו בני ישראל את דבריו באמון וללא היסוס.
לא כך ביחס ל"ראשי בני ישראל". משה העריך שאם המרגלים, עסקני הציבור, יחזרו מתור  הארץ וידברו עליה סרה יתייחס העם אליהם ואל כוונותיהם בחשדנות ולא ייגרר אחרי הצהרותיהם שנועדו לזרוע מבוכה ובהלה. לכן לא חשש מעצתם הרעה והתפלל רק על יהושע. (ע"פ יפה עיניים).

* "ויספרו ויאמרו באנו אל הארץ" (במדבר י"ג; כ"ז)
כל מה שהמרגלים סיפרו אמת היה ולא בדו המרגלים דבר מלבם.
אלא שאין שקר גדול יותר מאשר "אמת" שטחית, כלומר ראיית ארץ ישראל במראה עיניים בלבד, מתוך שיקול של "אפס כי עז העם הישב בארץ".
את ארץ ישראל יש לראות באמת עמוקה יותר, אמת של אמונה בהבטחת ה'.
על המרגלים הוטל לתור את הארץ "אשר אני נתן לבני ישראל" וחטאם היה שהם לא ראו את האמת הזו. (ע"פ נפלאות חדשות).
רבי מנחם מנדל מקוצק היה אומר: המרגלים דיברו אמת, ואף על פי כן פשעו וחטאו. ללמדנו שלא כל דבר שאינו שקר אמת הוא, ולא כל מי שאינו שקרן הוא איש אמת.


שתהיה לכולם שבת שלום

זמני כניסת השבת:
ירושלים- 19:11.  תל-אביב- 19:26.  באר-שבע- 19:27.   חיפה- 19:19.

זמני יציאת השבת:
ירושלים- 20:29. תל-אביב- 20:32.  באר-שבע- 20:30.  חיפה- 20:33.
רבנו תם: 21:03

למעונינים הנה הדברים משנה שעברה.



יום שישי, 8 ביוני 2012

פרשת השבוע - פרשת בהעלותך


במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת בהעלותך

כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה. פרשת בהעלותך היא פרשת השבוע השלישית בספר במדבר. הפרשה מתחילה בפרק ח' ומסתיימת בפרק י"ב.

הפרשה מתעסקת בסיום ההכנות של בני ישראל לקראת היציאה למסע במדבר סיני אל עבר ארץ ישראל. עם היציאה למסע מתגלים בעיות, קשיים וסכסוכים
פנימיים בתוך המחנה, לרבות פגיעה במנהיגותו של משה רבנו.
בתחילת הפרשה כנספח לחנוכת המזבח אשר בה עסק סוף פרשת נשא מובא הציווי על הדלקת מנורת המקדש על ידי אהרן.

הפרשה עוסקתה גם בהקדשת הלויים וכניסתם לעבוד במשכן, חגיגת פסח בפעם הראשונה אחרי יציאת מצרים וקביעת פסח שני עבור מי שלא היה יכל להקריב
את קורבן פסח במועד.

יש בפרשה תיאורים אשר קשורים להקמת המשכן, תחילת המסע, הכנת חצוצרות אשר ישמשו להתרעה על אירועים במחנה.

בנוסף יש גם פרשיות המציגות את בני ישראל בצורה לא טובה - תלונות ראשונות של העם על מחסור באוכל למרות האספקה הסדירה שהם קיבלו.
משה אף הוא מתלונן על הקושי בהנהגת העם.
בסוף הפרשה מרים ואהרן מדברים לשון הרע על משה ונענשים.


ולדבר התורה

מס' רעיונות שמצאתי

בהעלותך את הנרות (פרק ח' פס' כ'(

* למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים, לפי שכאשר ראה אהרן את חנוכת הנשיאים חלשה דעתו שלא היה עמהם בחנוכה.
אמר לו הקדוש ברוך הוא 'חייך שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות. (רש"י)
נשאלת השאלה בכמה גדולה הדלקת הנרות מקרבנות הנשיאים ?
במדרש רבא נאמר על כך: "הקורבנות כל זמן שבית המקדש קיים היו נוהגין, אבל הנרות לעולם קיימין". האמת שגם עם זה קשה להבין - הלא בזמן שבית המקדש אינו קיים ואין נוהגים להקריב קורבנות הרי גם המנורה אינה קיימת.

אבל, לפי דברי הרמב"ן הקדוש ברוך הוא מבטיח פה לאהרן הכהן, שעל ידי בניו החשמונאים יתרחשו ניסים ונפלאות בחנוכה שניה, שם ידליקו את המנורה שמונה ימים מפך שמן של יום אחד.  מצווה זו (הדלקת נרות חנוכה) תשאר לדורות - גם בזמן שבית המקדש לא קיים.
כלפי הנרות הללו התכוון המדרש באמרו "אבל הנרות הללו לעולם קייימין..."

* בהעלותך - מכאן שמעלה היתה לפני המנורה שעליה הכהן עומד ומטיב. (רש"י)
גובהה של המנורה היה רק שלוש אמות, כך שכל אדם יכול להגיע אליו בקלות בהרימו את היד, אם כך לשם מה היה צורך במעלה? (סוג של מדרגות/סולם)

אלא שפה מדובר באהרן הכהן, אשר נשא את הציץ על מצחו. לפי הדין אסור היה לו להרים ידיו מעל הציץ - לכן ברור שהיה צורך למעלה, כדי שהכהן יוכל להטיב את המנורה מבלי להרים את ידיו מעל לראשו. (מלא העומר)

שתהיה לכולם שבת שלום.

זמני כניסת השבת:
ירושלים- 19:08.  תל-אביב- 19:23.  באר-שבע- 19:24.   חיפה- 19:16.
זמני יציאת השבת:
ירושלים- 20:26.  תל-אביב- 20:29.  באר-שבע- 20:27. חיפה- 20:30.
רבינו תם 21:01

למעוניינים הנה דברים שפרסמתי שנה שעברה



יום שישי, 1 ביוני 2012

פרשת השבוע - פרשת נשא


במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת נשא
כמה מלים על הפרשה
פרשת נשא היא פרשת השבוע השנייה בספר במדבר. היא מתחילה בפרק ד` פסוק ומסתיימת בפרק ז'.
פרשת נשא ממשיכה בנושאים שהיו בפרשה הקודמת, פרשת במדבר. מפקדים - הפעם של  שבט לוי - השבט האחראי למשכן (המקדש הנייד של בני ישראל)

הפרשה גם כוללת את חלוקת התפקידים במשכן.  בני משפחת קהת – אחראים על כלי המשכן, השולחן המנורה וכו`, בני משפחת גרשון – על כל הבדים, הפרוכות והציפויים ובני משפחת מררי – על עמודי העץ. בהמשך מפורטים מקרים שונים בהם זקוקים בני ישראל לעזרת הכהנים והמקדש, כמו פרשת סוטה
ופרשת הנזיר

לקראת סוף הפרשה מפורטים גם קורבנות הנשיאים - קרבן שהביאו במשך 12 ימים כל נשיאי שבטי ישראל במדבר. כמו כן מפורטים בפרשה





ולדבר התורה

כמה פנינים לפרשה

* "כה תברכו את בני ישראל אמור להם"
"בכוונה ובלב שלם" (רש"י).
אמור להם שהברכות מכוונות רק לישראל ולא לכהנים, בשעה שהם מברכים את ישראל לא תעלה במחשבתם כל נגיעה אישית וטובת הנאה שתצמח להם מן הברכות.
כאשר תתקיימנה הברכות לישראל, יתברך פרי בטנם ואדמתם, ממונם ונכסיהם יגדלו וכך תצמח גם ההנאה  לכהנים אשר יזכו במתנות כהונה לרוב. לכן הזהירם הכתוב: "אמור להם" – להם ולא לכם.

הכתוב אף מדגיש: "דבר אל אהרן", לפי שבעת כהונתו של אהרן במדבר לא נהגו עדיין מתנות כהונה, וברכתו כוונה אך ורק לבני ישראל. ("כתב סופר"(.


*  "וישמע משה את הקול מדבר אליו"
"מדבר בינו לבין עצמו ומשה שומע מאליו" (רש"י)
אומר רבי משה פיינשטיין: משה למד גם מה שלא אמר ה` בפירוש, אלא גם מה שדיבר כביכול ה` בינו לבין עצמו.
זהו לימוד לדורות, שצריך להתעמק בדבר ה` – אלה דברי חכמים. להבין לאמיתה של תורה, גם בדברים שאינם נאמרים במפורש.


שתהיה לכולם שבת שלום.

זמני כניסת השבת:
ירושלים- 19:05.  תל-אביב- 19:20.  באר-שבע- 19:21.   חיפה- 19:13.

זמני יציאת השבת:
ירושלים- 20:22.  תל-אביב- 20:25.  באר-שבע- 20:24. חיפה- 20:27.
רבינו תם 20:57

למעוניינים הנה הדברים שפרסמתי שנה שעברה