יום שלישי, 12 באוקטובר 2010

מבצעי התרמות

כידוע לכם היום (11.10.2010) התקיים מבצע התרמה של האגודה למלחמה בסרטן "הקש בדלת".

השנה גם הכיתה של בתי הצטרפה להתרמה - באיזה מקום הייתי קצת הייתי המומה מכך, הרי הם אפילו עדיין לא בחטיבה... אך מצד שני זה בהחלט דבר חשוב.
די התפלאתי שנותנים לילדים בני גילם להתעסק עם זה - אבל בהמשך הבנתי שהמארגנים מעדיפים שילווה אותם אדם מבוגר. אז התנדבתי לכך.
אחד הדברים שזכרתי מההתרמות שעשיתי בחיי שלעתים אתה מגיע לבית ואף אחד לא רוצה לתרום. זה היה קיים אז בשנות ה-80 ובוודאי שזה יכול להיות גם היום. למרות הנושא המאוד חשוב של ההתרמה היום - הנחתי שיהיו מצבים בהם הילדים ינסו להסביר את המטרה והאנשים יגיבו באדישות.
לצערי הרב לא התבדיתי L

לא פעם נתקלנו באנשים שהתייחסו בזלזול לפנייה של הבנות. ובאיזה מקום די כאב לי היחס והזלזול הזה בכלל להתרמה... הרי ברדיו הנושא הוזכר לא מעט במהלך הימים האחרונים (יכול להיות שהייתי ערה לכך גם בגלל שנושא ההתרמה 'פומפם  אצלנו בבית לא מעט בשבועיים האחרונים...)

במהלך ההתרמה היו לנו כמה מקרים. הבנות קיבלו איזור של בניני מגורים בשילוב משרדים. בבניין הראשון כבר בקומה הראשונה נתקלנו בדלת סגורה והסברתי לילדות שכמו שאנחנו עכשיו לא בבית בטח גם מי שגר שם לא נמצא. (והשנה נתנו לילדים לחלק מגנטים כדי שמי שרוצה להתרים יוכל לעשות זאת בדרך אחרת...)
באותו בנין בו התרמנו מתגורר גם משהו שהכרתי והוא הדריך אותי באיזה דירה או קומה שווה לנסות להתרים והיכן לא J

בבניין אחר במעלית ראה אותנו איזה בחור ושאל אם אנחנו מתרימים ל'הקש בדלת' ותרם לנו.
באחד הבניינים נכנסו למשרד וקיבלנו תגובה מאחד העובדים שלא רוצים לתרום לנו ואז קמה משהי ואמרה פתאום 'למה לא?' אני דווקא רוצה לתרום - ומשם יצאנו בהחלט עם תרומה נחמדה
היו בניינים כל כך חשוכים שהעדפנו בכלל לוותר ולא לנסות להתרים שם...
בכלל טוב שהייתי איתן בהתרמה - כי ראיתי שלפעמים היה קשה להם להסביר על מה ולמה ההתרמה ואני נתתי להן טיפים מה לומר ואיך.
בהמשך יצאנו למרכז אותו איזור - הייתי בטוחה שלא נצליח לגייס שם אף תרומה(ניסתי להסביר לבנות שלא שווה לנסות להיכנס לכל חנות וחנות כי בטח היו שם כבר מתרימים...) אבל בסוף הילדות הצליחו לגייס גם שם תרומות !
בדרך הביתה בתי שרצתה לנסות עוד להתרים אנשים נתקלה בתגובות מענינות כמו אחת ששאלה למשל למה אנחנו מתרימות ברחוב... (מילא הייתה אומרת אחד ממשפטי המפתח כמו 'כבר היו אצלי...' או 'כבר תרמתי בבית...' הרי ברחוב נמצאים כנראה כל מי שלא מצאנו בבית...)
לסיכום- אני חושבת שהיתה בהחלט חוויה נחמדה - ואני מקווה שכולנו נתרמנו ממנה...




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה